בין המסמכים האחרונים שקיבל לידיו שר המשפטים לשעבר בני גנץ אתמול (רביעי) היה דו"ח ההמלצות של הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן, בראשות שופט ביהמ"ש העליון בדימוס יורם דנציגר. בין ההמלצות העיקריות של הוועדה בנושא הראיות הפורנזיות (מדעיות) - הקמת יחידת רגולציה והגדלת מספר המומחים לרפואה משפטית.
מטרת הוועדה שהוקמה על ידי שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, בשנת 2017, להבין את מקור הטעויות האפשריות העלולות להיגרם על ידי הסתמכות על ראיות פורנזיות שגויות. מסקנותיה מענייניות במיוחד לאור האפשרות כי משפטו של רומן זדורוב, שהורשע ברצח תאיר ראדה, ייפתח מחדש. ראש הוועדה, השופט דנציגר, היה היחיד בהרכב שופטי העליון שדנו בערעור של זדורוב שטען כי יש לזכותו מחמת הספק.
ההמלצות בדו"ח הביניים של הוועדה עוסקות בצורך בפיקוח חיצוני על המומחים שמעניקים שירותים בתחום הפורנזי בישראל. אחת הדרכים הממומלצות היא הקמת יחידת רגולציה שתבחן את אמינותן של השיטות הפורנזיות השונות ותקבע כללים לעריכת בדיקות בתחום זה, לעריכת חוות דעת מומחה ולמתן עדות. זאת, לצד שורה של המלצות נוספות, הנוגעות בין היתר להבטחת נגישותה של ההגנה למומחים פורנזיים ולעידוד מחקר והכשרות מקצועיות בתחום זה.
בישראל יש שלושה גופים מרכזיים העוסקים בבדיקות פורנזיות: חטיבת הזיהוי הפלילי (מז"פ), המכון לרפואה משפטית, והמעבדה לטוקסיקולוגיה ופרמקולוגיה קלינית.
התחום הפורנזי, שעוסק בהפקה ובניתוח של ממצאים מראיות הקשורות לעבירות פליליות, כולל קשת רחבה של שיטות, שבחלקן נעשה שימוש תדיר בהליך הפלילי. כך, למשל, בדיקות DNA מסייעות לרשויות אכיפת החוק לקבוע האם דגימה ביולוגית שנמצאה בזירת העבירה שייכת לחשוד מסוים, השוואת טביעות אצבע מסייעת לקבוע אם טביעה שנמצאה בזירת העבירה, או כלי נשק שבאמצעותו בוצעה העבירה, שייכת לחשוד.
לאחר שתוקם יחידת הרגולציה ממליצה הוועדה כי יוענקו ליחידה סמכויות שנדרש לעגנן בחקיקה, כגון סמכות לבירור תלונות, מתן התראות, הסדרת פעילות בתחום הפורנזי והענקת אישורי עמידה בהנחיות. בשלב זה, יהפכו כללי יחידת הרגולציה למחייבים, הן כלפי המעבדות הציבוריות והן כלפי המעבדות הפרטיות הפועלות בישראל.
כמו כן, הוועדה המליצה לפעול ללא דיחוי להעלאת מספר המומחים לרפואה משפטית בישראל, במטרה לאפשר הסתייעות של ההגנה במומחים לרפואה משפטית בישראל שאינם מועסקים על ידי המכון לרפואה משפטית, וכן במטרה לאפשר את הגדלת מספר הרופאים במכון וייעול שרותיו במסגרת החקירה כדי למנוע עיכובים בהליך הפלילי.
5 צפייה בגלריה
אילנה ראדה, תאיר ראדה ורומן זדורוב. בקרוב יוכרע אם ייפתח משפט מחודש
(צילום: אלכס קולומויסקי, באדיבות המשפחה, גבריאל בהרליה)
ריאיון עם אמה של תאיר ראדה: התיק צריך להיפתח מחדש, בפרקליטות יודעים שזה לא זדורוב ומפחדים
(צילום: ליהי קרופניק, משי בן עמי)
עד תחילת שנות האלפיים תרומתן של ראיות פורנזיות להרשעות שווא זכתה לתשומת לב מועטה יחסית ונחשבה לשולית ביחס לתרומתם של גורמים אחרים, כגון עדויות ראיה שגויות ושיטות חקירה. בשנת 1989 ועד היום הוחל ב"פרויקט החפות" בארה"ב. כתוצאה מכך הושגו 2,706 זיכויים במשפט שבהם הנידון התגלה כחף מפשע, בוטלו הרשעות ואישומים, והוענקו חנינות, לאחר שבית משפט הורה על משפט חוזר. רבע מהזיכויים המחודשים היו במקרים שבהם ההרשעה התבססה על ראיה פורנזית שגויה או מטעה.
נזכיר, כי המאבק של רומן זדורוב על חפותו מתנהל סביב בדיקת הראיות הפורנזיות מהזירה. בעוד כשבועיים צפוי המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט חנן מלצר, לפרסם את החלטתו לבקשתו של זדורוב למשפט חוזר. בריאיון לפני כמה ימים לאולפן ynet אמרה אמה של תאיר ראדה, אילנה, כי היא מעוניינת בפתיחת התיק מחדש. "לא ייתכן שבפסק הדין אומרים לנו 'לא יכולנו להגיע לכלל החומר מפאת החומר הרב', ואני הולכת לחומר הרב הזה וחושפת דברים של שחיתות, של רמאות, של העלמת ראיות ושל השמדת ראיות פורנזיות", אמרה האם.
