אחד הגורמים המקצועיים המשפיעים ביותר על ניהול משבר הקורונה, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, סוגרת בימים אלה ארבעה חודשים בתפקידה. בשיחה עם "ידיעות אחרונות" ו-ynet סיפרה כי היא צופה כי גם בעוד שנה מהיום כולנו עוד נסתובב עם מסכות.
ד"ר אלרעי-פרייס לא הביעה אופטימיות רבה על רקע הדיווחים המעודדים על החיסונים שעשויים להגיע לישראל בתחילת 2021 היא אומרת גם כי אזרחי ישראל אינם צריכים להרגיש "אווירת סוף קורס". לדבריה, "אנחנו באמצע הקורס". הראיון התקיים אתמול, והבוקר הנתונים נראים דווקא מעט יותר מעודדים: מספר החולים הפעילים אמנם הגיע ליותר מ-11,000, אבל במספר המאומתים (1,182 אתמול) ושיעור החיוביים (1.9%) חלה ירידה קלה.
במהלך חגי דצמבר נהיה בעוצר לילי?
"הרעיון נשקל. כשאנחנו מסתכלים על מדינות בעולם אנחנו רואים שעוצר לילי אף פעם לא היה הכלי היחידי. יכול להיות שבתקופת החגים, כשאנשים יעשו מסיבות חנוכה וכריסמס, אולי יהיה לזה ערך. אנחנו מנסים לבחון את הדבר הזה לאורך כל הדרך, אך לא אמרנו שצריך לעשות עוצר לילה. זה משהו שנדרשנו לבחון לקראת ישיבת הקבינט כאחת המגבלות העיקריות. עם זאת, אנחנו לא מוכנים שיהיה עוצר לילי במקביל לפתיחה של משהו נוסף. זה לא כרטיס שכשמשתמשים בו אז אפשר לפתוח משהו נוסף".
האם אנחנו בפתחו של גל שלישי?
"בוודאי. ברגע שמקדם ההדבקה הוא מעל 1, ועכשיו אנחנו נמצאים בין 1 ל־1.2, באיזשהו שלב זה תופס תאוצה. אין סיבה לעשות את הטעות הזו עוד פעם. אנחנו עוקבים אחרי כמות היישובים הכתומים והאדומים, והיא גדלה בצורה משמעותית. בנוסף, הכפלנו את כמות המאומתים".
מתי להערכתך ניכנס לסגר נוסף?
"הדבר המרכזי פה הוא מקדם ההדבקה. אם אנחנו רוצים לחכות שנהיה בסביבות 2,000 או 3,000 מאומתים ביום כדי להאמין שקורה פה משהו – נלך לסגר בסופו של דבר. כשהגענו בגל הקודם למקדם הדבקה של 1.2 או 1.3 היינו בתחושה שאנחנו בשליטה כי מספר המאומתים נותר יציב. איכשהו במהלך אוגוסט זה נשמר, אך ברגע שעברנו את מקדם ההדבקה הזה - זה רץ. עכשיו השאלה היא האם נלמד מהעבר או שנחכה ל־4,000 או 5,000 מאומתים ביום, ובשלב הזה כבר יידרשו צעדים דרסטיים כמו סגר כללי".
כמה אנחנו רחוקים מזה?
"ברגע שיש מקדם הדבקה שעומד על 1.2 כמות המאומתים מוכפלת כל שבועיים. לכן בעוד שבועיים נהיה עם 2,000. ואם נגלה 2,000 מאובחנים ביום שבועיים לאחר מכן נהיה עם 4,000. ניסינו בכל מיני דרכים לעצור את זה ולנהל את זה אחרת. עכשיו אנחנו צריכים להבין שנדרשים צעדים. אם מקדם ההדבקה יעלה בימים הקרובים נידרש לצעדים".
כמו מה?
"את כל מגוון הצעדים שאפשר לעשות אפשר לראות באסטרטגיית היציאה שגיבשנו. אנחנו מאוד לא היינו רוצים לסגור את החינוך, אבל אם אנחנו נחכה עד שהמספרים ילכו ויצטברו, ואם לא תהיה הבנה שאנחנו במצב שהנגיף מתחיל להרים את הראש שוב, אז נידרש לצעדים משמעותיים.
יכול להיות שמה שנצטרך כרגע זה להפסיק את פעילות הקניונים או דברים מסוימים אחרים. אם נחכה, נגיע לצעדים של אין ברירה. עכשיו צריך להוריד את מקדם ההדבקה. אי אפשר לפתוח עוד כי כל דבר שנפתח יעלה את מקדם ההדבקה. אנחנו במצב מאוד עדין כרגע ואנחנו צריכים להתנהל מאוד בזהירות, כי אנחנו בקו פרשת המים. השאלה היא אם עכשיו אנחנו מבינים שצריך לעצור".
"יעילות החיסונים לא ברורה"
סגירה של מערכת החינוך על הפרק?
"כרגע מערכת החינוך נשארת פתוחה ואנחנו מציעים למורים להיבדק, למרות שאי אפשר לחייב אותם. מערכת החינוך נפתחה בצורה הרבה יותר בטוחה, ורק בערים ירוקות וצהובות. אנחנו מקווים שהדבר הזה יאפשר פתיחה רציפה".
את מסומנת כמי שמובילה קו אגרסיבי במיוחד בכל הנוגע במאבק בקורונה, שהוביל לאובדן פרנסה של ישראלים רבים.
"אם מסתכלים על הגל השני רואים שניסינו לנהל אותו בלי סגר. אלא שאז המגפה הזו הרימה את ראשה, וכשהיא הרימה את ראשה הגענו ל־9,000 מאובחנים ביום. הגענו מהמקום האחרון למקום הראשון בפטירות מקורונה. לדבר הזה אסור לחזור, וגם חשובה ההבנה שאם אנחנו עושים צעדים אז עושים אותם מוקדם ולא מחכים ל־9,000 מאומתים ביום או לכך שבתי החולים ירימו דגל. לא מחכים לרגע הזה, כי המשמעות היא לא רק בריאותית אלא גם כלכלית, וברגע שמחכים לכמות כזאת של מאומתים על מנת לעשות הגבלות אז הן יותר קשות. אם היינו שומרים על מתווה משרד הבריאות היינו במקום טוב יותר. כרגע המגפה עוד לא יצאה משליטה אבל היא מרימה את הראש".
הריאיון המלא - היום ב"ידיעות אחרונות"