שופט בית המשפט העליון מני מזוז הודיע הערב (שני) כי החליט לפרוש מתפקידו. לדבריו, קיבל את ההחלטה מסיבות אישיות.
השופט מזוז (65) מסר על החלטתו לנשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, ולשר המשפטים אבי ניסנקורן, ועל פי בקשתו נקבע מועד פרישתו ל-30 באפריל 2021 - ארבע שנים לפני המועד המקורי שבו היה אמור לסיים את כהונתו. מבית המשפט העליון נמסר כי נשיאת העליון ושר המשפטים הביעו צער על פרישתו ומאחלים לו הצלחה.
לדברי מזוז, "בתום שש וחצי שנות כהונה בבית המשפט העליון וכארבעים שנה שאותן הקדשתי לשירות הציבורי הגעתי מטעמים אישיים לכלל החלטה לסיים את כהונתי כשופט בית המשפט העליון. בשנים האחרונות הקדשתי את מרב זמני ומרצי לעשייה שיפוטית ואני מודה לנשיאה, לחברותיי וחבריי השופטות והשופטים על ההזדמנות שניתנה לי לכהן לצידם ולתרום יחד עמם לקידום שלטון החוק ולשמירה על ערכי הדמוקרטיה בישראל".
פרישתו של מזוז מהווה מכה קשה להרכבו הליברלי של בית המשפט העליון. בנוסף למזוז, יפרוש בחודש אפריל גם המשנה לנשיאה חנן מלצר שייצא לגמלאות. פרישות אלה של שופטים מהאגף הליברלי של בית המשפט העליון, על רקע ניסיונות הימין לשנות את הרכבו, מבשרות על שינוי מהותי.
מזוז נכנס לתפקידו כשופט בבית המשפט העליון בנובמבר 2014. קודם לכן, בשנים 2004 עד 2010, שימש כיועץ המשפטי לממשלה.
מזוז בדיון בבג"ץ בחודש מאי
(צילום: לע"מ)
מזוז נחשב לשופט המזוהה עם "תפיסות שמאל" בבית המשפט, והוביל בשנים האחרונות בין היתר שינוי בעמדת בית המשפט העליון בנוגע להריסת בתי מחבלים. לאורך השנים שופטי העליון קיבלו את עמדת מערכת הביטחון שסברה שיש להרוס בתי מחבלים שביצעו פיגועים, אך מזוז הוביל קו שונה שעורר נגדו גל ביקורת מימין.
לאחר מספר פסיקות שבהן מזוז קבע שאין להרוס בתי מחבלים, בחוגי ימין טענו שהופסק שיבוצו לתיקים כאלה (טענה שהנשיא לשעבר מרים נאור מכחישה - תגובתה המלאה בסוף הכתבה). לאחר כניסתה לתפקיד של הנשיאה אסתר חיות חזר מזוז לשבת בהרכבי הריסת בתים.
בתיקים האחרונים הוא קבע שאין להרוס את ביתו של המחבל שרצח את החייל עמית בן יגאל, והיה בדעת מיעוט וסבר שאין להרוס את בית המחבל שרצח את הרב שי אוחיון. מזוז נימק את התנגדותו להריסת הבתים מחשש לפגיעה בחפים מפשע.
בעקבות עמדתו זו, בירך פורום "בוחרים בחיים" של משפחות שכולות על פרישתו של מזוז: "טוב מאוחר מאשר לעולם לא. עדיף שמי שהעדיף להגן על הריסת בתי מחבלים על פניהם של חיילי צה"ל היה פורש מזמן. אנו מאחלים למני מזוז הצלחה באזרחות, כעת יוכל להתמודד בכל רשימה פוליטית בה יוכל להשמיע את דעותיו ולא ישתמש בבית המשפט כדי לקדם מדיניות ואג'נדות קיצוניות".
פסק דין נוסף של מזוז שעורר ביקורת מימין קבע כי מעשיהם של צעירים שהורשעו בביצוע פעולות של תג מחיר הם "מעשי טרור במסגרת ארגון טרור". בפסק הדין הוא כתב: "מדיניות הענישה בעבירות על רקע אידיאולוגי-לאומני-גזעני היא מדיניות מחמירה שתכליתה מתן ביטוי לסלידת החברה בישראל ממעשים מסוג זה. עקב ההיסטוריה של העם היהודי הרוויה ברדיפות, יש לנו מחויבות מיוחדת למאבק במעשי רדיפה וגזענות".
מזוז נודע גם בגישתו המחמירה בנוגע לעבירות שחיתות. בפסק הדין בעתירות נגד ההסכמים הקואליציוניים והטלת מלאכת הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים כתב מזוז: "המציאות בה נאשם בפלילים בעבירות חמורות מתחום טוהר המידות מקים ממשלה ועומד בראשה, מעוררת קושי ציבורי-מוסרי שקשה להפריז בעוצמתו. מציאות כזו משקפת משבר חברתי וכשל מוסרי של החברה ושל המערכת הפוליטית בישראל. ואולם, בית המשפט אינו יכול להחליף את תפקיד הציבור והמערכת הפוליטית אל מול מציאות כזו".
תקופת כהונתו כיועמ"ש התאפיינה במספר רב של פרשיות שעירבו אישי ציבור בכירים. בין היתר, עסק בפרשת "האי היווני" של ראש הממשלה דאז אריאל שרון - תיק שאותו החליט לסגור. כמו כן, עסק בפרשה שבמסגרתה הורשע השר שלמה בניזרי בשוחד ונשלח למאסר וכן שר האוצר אברהם הירשזון שנשלח למאסר בגין עבירות גניבה ומרמה.
בנוסף, עסק מזוז כיועץ המשפטי לממשלה בפרשת הנשיא לשעבר משה קצב שהורשע באונס, ובפרשות ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.
נשיאת בית המשפט העליון בדימוס מרים נאור מסרה בתגובה למיוחס לה בכתבה: "מהכתבה עולה כי לאחר מספר פסקי דין בהם קבע מזוז כי אין להרוס בתי מחבלים לא שיבצתי אותו לתיקים נוספים בנושא. לדברים אין שחר. מעולם לא ניתנה על ידי הנחייה כלשהי ליומן בית המשפט לשבץ או לא לשבץ שופט כלשהו להרכב או לנושא על סמך הערכה מה תהיה פסיקתו בתיק מסוים או בנושא מסוים. כך ככלל וכך בעניין השופט מזוז או בעניין הריסות בתים. ישנם רישומים מזמן אמת שרוכזו לבקשת עיתונאים או גופים שונים לפי חוק חופש המידע בעניין כל ההנחיות לשיבוץ שהועברו על ידי, ואין בהם שום הנחיה בדבר הימנעות משיבוץ שופט, לרבות השופט מזוז, בתיק כלשהו".
