אחד מחבריי הטובים מחוזר לאחרונה על ידי כמה מפלגות שמציעות לו להיכנס לפוליטיקה, והוא מתלבט. מדובר במלח הארץ, איש עסקים בן 50 פלוס שעשה כמה אקזיטים, יוצא סיירת, נאה מאוד, מכיר כל מסלול טיול בארץ, מעורב בעמותות שונות, תורם ועוזר לאלפי אנשים.
השבוע ישבנו עם עשרה אנשים לשולחן ואני הייתי היחידה שלחצה עליו להיענות בחיוב. אמרתי לו שדווקא בתקופה הזו המדינה חייבת אנשים כמוהו, ולא ייתכן שהזירה הפוליטית תופקר בידי טיפוסים כמו מיקי זוהר, אוסנת מרק או דודי אמסלם, מחרחרי פילוג ומלבי שנאת אחים.
אבל כל שאר החברים בשולחן היו נגד. "בשביל מה אתה צריך את זה?", היה משפט המפתח שלהם. והטיעונים חזקים: חוקרים מטעם יריבים פוליטיים יתחילו לנבור בחייך, טינופת בדויה תודלף, זוטות ייחשפו ולך תוכיח שאין לך אחות.
"והכי נורא", הזהירו אותו החבר'ה בשולחן, "אם אמרת אי פעם לאחת העובדות שלך שהיא נראית טוב, או שלמישהי שפיטרת יש חשבון לא סגור איתך, אל תופתע אם פתאום יצוצו סיפורים על כך ששאלת אותה מה צבע החוטיני שלה או שאמרת לה שהיא מדליקה".
הדוגמא לקוחה כמובן מהפרשה החמה השבוע, של פרקליט מחוז חיפה, עו"ד עמית איסמן, שהומלץ בידי ועדת האיתור לתפקיד פרקליט המדינה. עד עתה, כל עוד הוא שימש "רק" כפרקליט מחוז, הכל היה בסדר. עורך דין בכיר ומשובח, איש רציני עם חוות דעת מעולות על תפקודו. אבל כעת התעורר הג'יהאד הפסימיסטי במתקפה ארטילרית כבדה.
הו וואו... הוא זרק פה ושם כמה משפטים סקסיסטיים - כפי שרובנו עשינו בסביבת עבודה אינטימית. ביג דיל, אז הוא אמר כמה דברים בצחוק. עניין של טעם. אבל די בכך כדי שכמה גברות נכבדות מארגוני הנשים – גופים שעל פי רוב מבצעים עבודת קודש - ינעצו בו שיניים בהתנפלות מוטרפת. הלו, גבירותיי, מה קרה? מי מת? זו באמת הדוגמה שלכן לפושע מטריד מינית?
והכי גרוע, אתן באמת לא מבחינות בעובדה המביכה שהמתקפה שלכן משרתת גורם פוליטי מאוד מסוים שממש לא מעניין אותו פמיניזם, אבל מאוד מעניין אותו לחסום מינוי של פרקליט מדינה מקצועי? את האש שהצתתן מישהו מלבה מאינטרסים שאין בינם לבין מלחמה בהטרדות מיניות ולא כלום.
ככה מבריחים אנשים מעולים מהפוליטיקה ומהשירות הציבורי. מהסיבה הזאת החבר'ה בשולחן יעצו לו לא להיכנס לקלחת. כי אלא אם אתה עולל שעוד לא ראה עולם, או רובוט, כבר יבוא ארגון נשים כלשהו ויעוט עליך.
אני שוקלת בכובד ראש להיכנס לפוליטיקה. ואני מתוודה מראש שבמהלך חיי אמרתי פה ושם לגברים שהם חתיכים לוהטים. היו בהם כאלה שהחמיאו לי על גופי. והכל בסדר גמור
אני לא מכירה את עו"ד איסמן, אבל אני מקווה שהוא לא ייבהל מהבָּרקוּדוֹת. אסור לתת לג'יהאד הפמיניסטי, קולני ככל שיהיה, להבריח אנשים ראויים מלשרת את המדינה.
ולכן - חברותיי בארגוני הנשים – אני מציעה להתמקד בבעיות אמיתיות. למשל בהגבלה על זכויות נשים בבתי דין רבניים ובקשיים לקבל גט; למשל בהתאמת שוק העבודה להורות; למשל בבעיות נשים בחזקת הגיל הרך. כן, בנושאים האלה, אף שהם מביאים פחות כותרות ומצריכים יותר עבודה.
ובחזרה לחבר המתלבט. זה מה שהוא סיפר לנו: "התחתנתי בגיל מאוחר יחסית ולפני כן היו לי רומנים ממושכים גם עם בנות שעבדו איתי. מה הפלא? הרי עבדנו יחד מבוקר עד לילה ולאף אחד מאיתנו לא היה זמן לחיים חברתיים. מהחברה שהקמנו יצאו גם שלוש משפחות נהדרות. עד כמה שאני יודע, סיימתי יפה את כל מערכות היחסים שהיו לי, אבל לכו תדעו. מה שבטוח זה שבמצב היום, הקשרים הבין-אישיים האלה במקום העבודה לא יכולים להתקיים. זה מסוכן מדי".
ומילה אחרונה לגבי עצמי. אני שוקלת בכובד ראש להיכנס לפוליטיקה. ואני מתוודה מראש שבמהלך חיי אמרתי פה ושם לגברים שהם חתיכים לוהטים. היו בהם כאלה שהחמיאו לי על גופי, על מראי ועל בגדיי. והכל בסדר גמור מבחינתי. גבולות תמיד ידעתי לשים. כשגבר אחד ניסה לנשק אותי במעלית הגבתי בתקיפות ודחפתי אותו מעליי. הוא חדל מיד. אבל גם אם הוא יהיה מועמד לתפקיד כלשהו, לא אומר מילה. לא אגמור לאנשים את החיים ואת הקריירה על אירוע כזה. אל תיכנעו לג'יהאד הפמיניסטי.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
