היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אימץ את עמדת ממלא מקום פרקליט המדינה עמית איסמן והחליט להימנע מהגשת תביעה אזרחית נגד שרה נתניהו בפרשת הארוחות למעון ראש הממשלה שבגינה הורשעה בניצול מכוון של טעות הציבור. הפרקליטות שקלה להגיש את התביעה כדי לגשר על הפער שבין עלות הארוחות והשפים הנאמדת בכ-175 אלף שקל לבין הפיצוי שהוסכם בסך 45 אלף שקל.
נתניהו הורשעה לפני כשנתיים במסגרת הסדר טיעון. במסגרת ההסדר, נקבע כי נתניהו תודה בעבירות כתב האישום המתוקן ותורשע בעבירה פלילית של ניצול מכוון של טעות הזולת שאין בו מרמה, בשל הזמנת ארוחות למעון ראש הממשלה בשווי של 175 אלף שקלים. במסגרת ההסדר המדינה שמרה לעצמה את הזכות להגיש תביעה אזרחית על שאר הסכום שלא הוחזר במסגרת ההליך הפלילי, 130 אלף שקלים.
"גורמי החטיבה האזרחית בפרקליטות המדינה – המשנה לפרקליט המדינה, פרקליטת מחוז ירושלים ומנהל היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה – שהם בעלי המומחיות הרלוונטית להגשת תביעות מהסוג הנדון, אחזו כולם בדעה לפיה אין מקום להגיש תביעה אזרחית נגד נתניהו בנסיבות העניין", נכתב בהודעת היועמ"ש.
נתניהו בדיון בהסדר הטיעון, לפני כשנתיים
(צילום: אלכס גמבורג, רוני כנפו)
"כל זאת, על אף חומרת מעשיה, קיומו של פסק דין מרשיע, החשיבות הרבה שמערכת אכיפת החוק מייחסת להגשתן של תביעות אזרחיות לשם הטבת נזקי המדינה וההגנה על האינטרס הציבורי, גם בהמשך להליכים פליליים ובשים לב להצטברותם של שיקולים מסוגים שונים הנוגעים להליך האזרחי הפוטנציאלי השלובים זה בזה, אותם יש לשקול על רקע העובדה שחומרת האירוע ומימוש הדין באו לידי ביטוי בראש ובראשונה, בהודאתה ובנטילת אחריות פלילית מצדה", הוסיף היועץ. "אל עמדה זו הצטרפו גם ממלא מקום פרקליט המדינה והמשנים ליועץ המשפטי לממשלה".
היועמ"ש הסביר את השיקולים הנוגעים להליך האזרחי הפוטנציאלי שנשקלו השיקולים לפני קבלת ההחלטה, בהם תשלום 45 אלף שקלים. "אמנם, נותר סך כספי שלא הושב לקופה הציבורית, ברם, לנוכח הערת כבוד נשיא בית משפט השלום, השופט אביטל חן, במסגרת גזר הדין בהליך הפלילי, לפיה לא ניתן להפריד בין הוצאות למטרות אירוח רשמי לבין הוצאות למטרות פרטיות, ספק אם במסגרת ההליך האזרחי יהא ניתן להשיב סכום זה במלואו או בחלקו. על כן, צפוי ההליך האזרחי להוליד – אם בכלל – תועלת מצומצמת למדינה", כתב היועץ.
"לכך מצטרפים העדר אמירה מפורשת במסגרת הסכמת הצדדים להליך הפלילי בדבר אפשרות הגשת תביעה אזרחית, קשיים משפטיים בניהול ההליך, לרבות טענות להתיישנות ולשיהוי, בגין מעשים שראשיתם בספטמבר 2010, לפני יותר מעשור, וכן העובדה, כי ההליך הפלילי הסתיים בהסדר טיעון, שהסנקציה שהוטלה במסגרתו היא כספית ורובה ככולה פיצוי למדינה בגין מעשי נתניהו", נכתב עוד.
מנדלבליט הוסיף שהוא "סבור כי לצד האכיפה הפלילית, ישנה חשיבות רבה גם בעשיית שימוש בכלים מהמשפט האזרחי כגון הגשת תביעות יזומות בשם המדינה נגד מי שגרם נזק לציבור, ויש בכך כדי להלום את האינטרס הציבורי. בכך, יש גם כדי לייצר הרתעה, ואף להביא למניעתם של מצבים בהם החוטא יוצא נשכר. לפיכך, ככלל, יש ללכת בדרך זו בנסיבות המתאימות, ככל שהדין מאפשר זאת.
"ביחס למקרה הפרטני", נכתב, "מקובלת על היועמ"ש עמדתם המקצועית של גורמי החטיבה האזרחית בפרקליטות המדינה, אליה הצטרפו ממלא מקום פרקליט המדינה והגורמים הנוספים כמפורט לעיל, לפיה אין מקום להגיש תביעה אזרחית. היועץ המשפטי לממשלה הדגיש, שהצטברותם של כל אחד מהשיקולים שצוינו לעיל ואשר הובאו על-ידי אותם גורמים, היא זו שהכריעה את הכף בקבלת החלטה זו".
