גנץ וחברי ועדת הבדיקה
(צילום: טל עוז , משרד הביטחון)
מקרבת את הבחירות - אבל סמכויותיה רחוקות מלהיות אלו של ועדת חקירה: שר הביטחון בני גנץ הודיע היום (א') על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית לחקר רכש הצוללות וכלי השיט, וחברי כנסת בליכוד אמרו כי הוא "גורר את המדינה לבחירות" - אבל בכל מקרה לוועדה אין חלק מהסמכויות שמוקנות לוועדת חקירה ממלכתית.
"חוק הממשלה" מעניק לממשלה אפשרות למנות, על פי הצעת אחד מהשרים, ועדת בדיקה לנושא או אירוע מסוים המצוי בתחום אחריותו. למרות שהחוק מחייב שבראש הוועדה יעמוד שופט בדימוס, מי שממנה את הוועדה הוא שר ולא נשיא בית המשפט העליון. עם זאת, מי שעומד בראש הוועדה - במקרה זה השופט בדימוס אמנון סטרשנוב - הוא שמעניק לה את יוקרתה.
2 צפייה בגלריה
אי אפשר לחייב פוליטיקאים להעיד. גנץ עם יו"ר הוועדה, נתניהו - והצוללות
(צילום: רויטרס , אלעד גרשגורן, אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
לוועדת בדיקה אין סמכויות כפייה של זימון עדים ואין לה גם סמכויות לחייבם להעיד, בניגוד לוועדת חקירה ממלכתית. זאת, אלא אם הוסמכה מפורשות בהחלטת ממשלה. חובת התייצבות בפני ועדת הבדיקה הזו מוטלת רק על אישים מכהנים בתפקידים במשרד הביטחון ובצה"ל. הוועדה מוסמכת לפנות לכל אדם ולזמנו למתן עדות בפניה, אבל רק אם הממשלה תאשר זאת - מה שנראה חסר סיכוי בהרכב הקואליציוני הנוכחי - יינתנו לה סמכויות של ועדת חקירה ממלכתית.
במקרה של ועדת השופט בדימוס אליהו וינוגרד לחקר מלחמת לבנון השנייה, למשל, העניק היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מני מזוז לוועדה סמכויות של ועדת חקירה כמו למשל חיוב הגעת עדים, הצגת מסמכים, חיוב עדים להעיד אמת בשבועה, גביית עדויות בחו"ל וחקירתם על פי כללי בית המשפט.
הוועדה לא תוכל לעסוק בכל הנושאים הפליליים המתנהלים בשלב זה בפרשה. הכוונה לכתבי החשדות נגד המעורבים בפרשה שהוגשו על ידי פרקליטות המדינה לפני קרוב לשנה. המדובר בין היתר בעד המדינה שחזר בו מיקי גנור, מפקד חיל הים לשעבר אליעזר (צ'ייני) מרום, מנהל לשכת ראש הממשלה לשעבר דוד שרן והשר לשעבר אליעזר (מודי) זנדברג, שיואשמו בשוחד ובעבירות אחרות בכפוף לשימוע. בנוסף, הפרקליטות הודיעה אז לעו"ד דוד שמרון, ששימש כפרקליטו של נתניהו, כי יואשם בהלבנת הון בכפוף לשימוע.
במכתב ששלח גנץ ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כתב לו שר הביטחון כי "נוכח ההליך הפלילי המתנהל בנושאים משיקים, אבקש את בדיקתך על מנת לוודא כי תחומי הבדיקה המפורטים בכתב המינוי, אינם מפריעים להתנהלותו התקינה של ההליך הפלילי".
היועץ המשפטי לממשלה קיבל את הפנייה ונוכח ההשקה בין נושאים שונים בעבודת הוועדה לבין החקירה הפלילית שנוהלה בפרשה המכונה פרשה 3000, היועץ יעביר את הנחייתו המשפטית לגבי עבודת הוועדה ושדות פעילותה, בשים לב לצורך למניעת פגיעה בהליכים פליליים תלויים ועומדים, שעל פי החוק השיקול הגובר והעיקרי.
חוק הממשלה קובע כי ראש הממשלה יוכל לנסח כתב מנדט שיגדיר את הרכב הוועדה, תפקידיה והיקף סמכויותיה. כלומר ניתן להגביל את מנדט הוועדה, זאת לעומת ועדת חקירה ממלכתית שאמנם מקבלת מנדט מוגדר, אך יכולה לחרוג ממנו על פי שיקול דעתה.
להבדיל מוועדת חקירה ממלכתית, שבה לא ניתן להשתמש בעדויות לאחר מכן בפני בית משפט, למעידים בוועדת בדיקה אין חסינות דומה ולכן הם עשויים לחשוש לומר את האמת. אולם ההערכה היא שלצורך חקר האמת יוחלט כי הנחקרים יוכלו להעיד בחופשיות כדי שאם יוסקו נגדם מסקנות הן יהיו במסגרת הסקת מסקנות אישיות ומערכתיות ולא פליליות.
אם הוסמכה לכך, ועדת בדיקה ממשלתית - בדומה לוועדת חקירה ממלכתית - יכולה להסיק מסקנות אישיות. גם היא צריכה להזהיר את מי שעלול להיפגע ממסקנותיה באמצעות "מכתבי אזהרה", כדי שיוכל לשכור עורך דין שיגן עליו ויחקור עדים מולו.
גנץ, לפני חודש: "נושא הצוללות חמור, ראוי שייחקר"
(צילום: ירון ברנר)
בתום דיוניה, המוגבלים בזמן - במקרה הזה ארבעה חודשים - מגישה ועדת הבדיקה דו"ח על תוצאות בדיקתה והמלצותיה בפני הממשלה. מסקנות ועדת הבדיקה, כמו מסקנות ועדת חקירה ממלכתית, אינן מחייבות במובן הפורמלי. אך אם הוועדה תסיק מסקנות, הממשלה תצטרך להסביר מדוע אינה מיישמת אותן והיא צפויה לעתירות לבג"ץ, אם לא תבצע את ההמלצות.
למרות "נחיתותה" היחסית של ועדת הבדיקה, הרי שהיו ועדות בדיקה שבגלל העומדים בראשן נהנו מיוקרה ציבורית ולכן התייחסו למסקנותיהן בכובד ראש. ועדה כזו הייתה ועדת השופט ורדי זיילר לחקר פרשת פריניאן וועדת וינוגרד לחקר מלחמת לבנון השנייה.
גנץ הודיע כי החליט על הקמת ועדת הבדיקה "לאחר שבועות של עבודת מטה שהתקיימה בשבועות האחרונים במשרד הביטחון". לפי ההודעה שפרסם גנץ, בשבועות האחרונים קיים שר הביטחון התייעצויות רבות עם בכירים לשעבר במערכת המשפטית והביטחונית. לאור התייעצויות אלו ו"המידע העדכני שאליו נחשף", הגיע גנץ למסקנה כי "ועדת בדיקה של משרד הביטחון תוכל לשפוך אור על חלק מהתהליכים שהביאו לרכש הצוללות וכלי השיט, לבחון את הנהלים ואופן ביצוע ההתקשרויות".
בראש הוועדה יעמוד כאמור השופט בדימוס אמנון סטרשנוב, שכיהן כשופט בבית המשפט המחוזי בת"א, כפרקליט צבאי ראשי וכשופט צבאי. סטרשנוב אף כיהן בעבר כנשיא המוסד הישראלי לבוררות עסקית וכיום מכהן כנשיא בית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל ועוסק בבוררות ובגישורים. החברים הנוספים שימונו לוועדה הם יעל גריל, לשעבר מנהלת הרכש במשרד ראש הממשלה ומנהלת היחידה הכלכלית של מנהל הרכש במשרד הביטחון, ואלוף (במיל') אברהם בן שושן, מפקד חיל הים ונספח משרד הביטחון בוושינגטון לשעבר.
הוועדה תחל בעבודתה בתוך כשבועיים. לפי כתב המינוי, אלו הנושאים שתידרש לבדוק: הפרוצדורה בהליכי הרכש של מערכת הביטחון בנוגע לספינת המגן סער 6 והצוללות; ממשקי העבודה בין כל הגורמים העוסקים ברכש ובהם, מערכת הביטחון, משרד ראש הממשלה והמועצה לביטחון לאומי; תחומי האחריות של צה"ל בהליכי הרכש של מערכת הביטחון; ומעמדם של מתווכים בעסקאות רכש ובעסקאות ייצוא של מערכת הביטחון.
