זמן קצר לאחר שבג"ץ הכריע כי גם מי שלא עבר גיור הלכתי בארץ יוכר כיהודי - המערכת הפוליטית כמרקחה. בשמאל ובתנועות הרפורמיות בירכו וכינו את הצעד "היסטורי", אך במפלגות החרדיות הביעו מורת רוח מההחלטה. בליכוד אמרו: "בג"ץ קיבל החלטה שמסכנת את חוק השבות, שהוא נדבך יסוד של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".
כל מה שצריך לדעת על בחירות 2021 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet
בית המשפט קבע בדעת רוב כי יש להכיר כיהודים במי שבמהלך שהותם בישראל כדין עברו גיור בקהילה רפורמית או קונסרבטיבית. מדובר בעתירות שהוגשו לפני 15 שנה, והשופטים הדגישו וביקרו את הסחבת מצד המדינה - שלא הסדירה את החקיקה. "נמנענו מהכרעה על מנת לאפשר את קידומה של חקיקה מסודרת בנושא", כתבה השופטת דפנה ברק ארז - והוסיפה: "אולם איננו יכולים לחכות עד בוש, כאשר זכויותיהם של אנשים עומדות על כף המאזניים, וחקיקה בנושא כלל לא נראית באופק".
• לקריאת ההחלטה המלאה לחצו כאן
יו"ר יש עתיד יאיר לפיד אמר כי הוא "מברך על פסיקת בג"ץ בנושא הגיור. ישראל צריכה להשוות באופן מלא את זכויות כל זרמי היהדות - אורתודוקסים, רפורמים וקונסרבטיביים. כולנו צריכים לחיות פה יחד מתוך סובלנות וכבוד הדדי. ממשלה שפויה תשים קץ למצב שבו דווקא ישראל היא הדמוקרטיה היחידה בעולם שבה אין חופש דת ליהודים".
יו"ר סיעת מרצ, ח"כ תמר זנדברג, מסרה: "מדובר בהחלטה מבורכת וחשובה. הגיע הזמן שישראל תשתחרר מכבלי מונופול הרבנות שמתנהלת על פי זרם דתי צר, ותקבל בזרועות פתוחות גם את מי שבחרו להצטרף ליהדות דרך הגיור הרפורמי והקונסרבטיבי. ליהדות גוונים רבים - ישראל היא ביתם של כל היהודים ולא מדינת הלכה".
אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו, בירך גם הוא על ההחלטה: "ישראל ביתנו תמשיך להלחם נגד הכפייה הדתית ותשמור על צביונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ציונית ליברלית".
מנגד, אמר יו"ר ש"ס, השר אריה דרעי, כי "החלטת בג"ץ להכיר בגיורים רפורמים וקונסרבטיביים מוטעה, מצערת מאוד ותגרום למחלוקת וקרע קשה בעם. אני מתחייב לתקן את החוק כדי שרק גיור על-פי ההלכה יהיה מוכר במדינת ישראל".
השר לשירותי דת יעקב אביטן אמר מצידו כי "העם היהודי לא מכיר ברפורמים ולא בגיוריהם המגוחכים. במשך אלפי שנים שמרו היהודים על יהדותם על-פי ההלכה וזה מה ששמר עליהם לאורך כל הגלויות. אבסורד לגלות שדווקא במדינת היהודים קמים שופטים ובמחי החלטה אומללה אחת שומטים את הקרקע מתחת למדינה היהודית. אבל זה לא יעזור להם. ש"ס, שמובילה את דגל המדינה היהודית, תוביל בכנסת הבאה חוק שיבטל את ההחלטה ותשאיר את הסטטוס קוו על כנו".
יו"ר ועדת החוקה ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) אמר כי "פרסום ההחלטה בעת הזו היא התערבות בוטה במערכת הבחירות לצורך הזנת הקמפיינים של צד מאוד מסוים במפה הפוליטית. אין פוליטיקאים גדולים יותר משופטי בג"ץ, הגיע הזמן לצמצום האקטביזם של ביהמ"ש בקביעת סדר היום במדינת ישראל".
במפלגת ימינה טענו כי "פעם נוספת בג"ץ מתערב בהחלטות הממשלה ושוכח את תפקידו. ההכרה של מדינת ישראל בגיור תיקבע על ידי נציגי העם שנבחרו באופן דמוקרטי, ולא על-ידי משפטנים. 'מתווה ניסים' היה ונשאר הדרך הנכונה להסדיר את סוגיית הגיור בישראל. נדאג למסד בחוק את הליכי הגיור".
בציונות הדתית מסרו כי "מדובר בפסיקה מסוכנת לעתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. בג"ץ ממשיך לרמוס ברגל גסה את זהותה היהודית של מדינת ישראל וממשיך לפעול באופן אקטיבי ולא דמוקרטי כשלוחה של ארגוני השמאל ע״מ להפוך את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה.
"בשנה האחרונה התריע יו"ר הציונות הדתית ח״כ בצלאל סמוטריץ׳ שוב ושוב בפני ראשי הסיעות החרדיות שהיו שותפים לממשלה על הסכנה הצפויה בפסיקה המדוברת והפציר בהם לקדם את חוק הגיור הממלכתי כדי לקדם את פני הרעה. למרבה הצער הם לא התעקשו על זה והיום קיבלנו את התוצאה".
עוד הוסיפו בציונות הדתית: "בממשלה הבאה נהיה חייבים לבטל את הפסיקה הזו בחקיקה שתקבע כי בישראל יוכרו רק גיורים ממלכתיים. רק ממשלת ימין שתורכב ממפלגות המחנה הלאומי תוכל לקדם חקיקה כזו, כמו גם פסקת התגברות שתמנע את המשך השתלטות בג״ץ על הזהות של מדינת ישראל. מי שחושב שניתן להניח את הערכים בצד ולהקים קואליציה עם השמאל קיבל הערב הוכחה לנזק הבלתי הפיך שהוא עלול לגרום לזהותה היהודית של מדינת ישראל".
הנשיאה חיות ציינה כי "מדובר בשאלה אזרחית-ציבורית ולא בשאלה דתית, ומשהמחוקק לא הכריע בה במשך למעלה מ-15 שנים, לא ראינו מנוס ממתן פסק-דין בעתירות. בכך אין כדי למנוע מן הכנסת לצקת בעתיד תוכן נוסף או אחר למושג הגיור בחוק השבות, ככל שתמצא זאת לנכון".
בתקציר ההחלטה נכתב כי "הקהילות הלא-אורתודוקסיות שבהן התגיירו העותרים הן קהילות מבוססות בישראל, והן בעלות זהות יהודית משותפת וידועה ומסגרות קבועות של ניהול קהילתי. הליך הגיור בהן נעשה על ידי גוף דתי שהוסמך לכך בקהילה שאותה הוא משרת, בהתאם לאמות-מידה קבועות. קהילות אלו, כפי שכבר נפסק, הן חלק מהזרמים המרכזיים של היהדות בעולם. על כן הכריע בית המשפט כי כל עוד לא קבע המחוקק אחרת, יש להכיר כיהודים לעניין חוק השבות במי שהתגיירו בקהילה רפורמית או קונסרבטיבית בישראל".
השופט היחיד שנותר בדעת מיעוט והתנגד הוא נעם סולברג, שהסכים עם המסקנה המשפטית - אך אמר כי יש לחכות עם כניסתו של פסק הדין אחרי שתחלוף שנה מכינון הממשלה הבאה על מנת לאפשר אסדרה חקיקתית.
