הממשלה החליטה על סגר מחמיר בכל ישראל, שיכלול גם הגבלות קשות על מקומות עבודה והמשק הישראלי. עם זאת, אמש (יום ה') התברר כי הממשלה ריככה משמעותית את ההגבלות החמורות על התעשייה - ותחזור למתווה דומה לסגר שהיה במרץ וסביב פסח. זו הרשימה המלאה והארוכה של רשימת מקומות העבודה החיוניים שיוכלו לעבוד בסגר, רשימה שאותה ועדת החוקה, מליאת הכנסת והממשלה עדיין צריכות לאשר.
היועץ המשפטי של משרד האוצר, בהנחיית השר ישראל כץ, פעל מאתמול כדי לגבש את רשימת העסקים שיוכלו לפעול בסגר, בהתאם לרשימה שאישרה פעילויות במרץ ובאפריל - וסיכם זאת עם היועץ המשפטי לממשלה ומשרד הבריאות. לפי המסתמן, אלו ההחרגות שיאושרו:
- ענף הבנייה יוחזר במלואו.
- תעשיות ביטחוניות וחברות כמו אינטל יוכלו לעבוד.
- עובדים הכרחיים להמשך הפעילות התפקודית של מקום העבודה יוכלו להגיע אליו (מנהלי שרתים בהייטק, עובדי מעבדות באוניברסיטאות ועוד).
- עובדים בתחום התחזוקה, השכר, משלוחים ועוד פעילויות שהכרחיות לשימור בית העסק יוכלו להגיע לעבודה (כמו במרץ-אפריל).
- נותני השירותים הנחוצים לשם קבלת מענקי סיוע קורונה מהמדינה (רואי חשבון, יועצי מס ועוד).
- חברות הייטק שעוד לא התחילו לייצא יוכלו לעבוד בהיקף של 30 אחוז (לפני כן רק מפעלים מייצאים הוגדרו כחיוניים).
- משרדים ממשלתיים ורשויות מקומיות יפעלו במתכונת שטרם נקבעה.
השר כץ מסר: "אני גאה שאחרי מאבק קשה, הצלחתי לשנות את מתווה סגירת המגזר הפרטי בניגוד לכוונה שהסתמנה אתמול. מפעלים רבים שעמדו להיסגר בתחומי ההייטק, התעשיות הביטחוניות, הבניין ועוד יוכלו לפעול גם בתקופת הסגר, בדומה למתווה מרץ-אפריל, תוך הקפדה על כללי הבריאות. המשק הפרטי הוא מקום עבודה למיליוני אנשים, והלב הפועם של הכלכלה הישראלית. אעשה הכל כדי להמשיך ולחזק אותו בימי מבחן קשים אלה".
ראש הממשלה בנימין נתניהו, נזכיר, היה זה שדחף לסגר המחמיר, בטענה כי במהלך תקופת החגים הכלכלה הישראלית מורידה הילוך ולכן ניתן להטיל הגבלות חמורות יותר. חברי כנסת מהאופוזיציה ושרים בממשלה האשימו כי הוא עושה זאת רק ממניעים פוליטיים ומתוך רצון למנוע את ההפגנות השבועיות בבלפור.
פרופ' גמזו: "המחיר הכלכלי של הסגר עצום"
(צילום: לע"מ )
השר כץ, פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו ונגיד בנק ישראל אמיר ירון התנגדו לסגר הכולל בעקבות ההשלכות הכלכליות החמורות שלו. השר כץ הצביע נגד הסגר, ומסר לאחר שאושר: "חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל הוא חלק מהחוסן הלאומי ויש לשמור עליו". לדבריו, "ניתן היה לקדם צעדים לבלימת המחלה מבלי לפגוע פגיעה אנושה במפעלים ובעסקים במגזר הפרטי, שאינם מקבלים קהל ומקפידים היטב על הוראות משרד הבריאות".
רשימת ההחרגות הרשמית בסגר הכללי כוללת לפי שעה את הסעיפים הבאים: הצטיידות במוצרים חיוניים או קבלת שירותים חיוניים, סיוע לאדם שיש לו קושי או מצוקה הדורשים סיוע, קבלת טיפול רפואי חיוני או טיפול סוציאלי חיוני, טבילת אישה במקווה טהרה, העברה של קטין בין הורים החיים בנפרד, העברה של קטין שההורה האחראי עליו דרש לצאת לצורך חיוני ואין במקום המגורים אחראי שניתן להשאיר את הקטין בהשגחתו, טיפול חיוני בבעל חיים, יציאה למקום עבודה חיוני (לרבות של עיתונאי או עובד מקצועות התקשורת), הגעה למשכן הכנסת, השתתפות בהפגנה (לפי המתווה של עד קילומטר מהבית), הגעה להליך משפטי שהיוצא למרחב הציבורי הוא צד לו, תרומת דם, השתתפות בהלוויה של בן משפחה קרוב, יציאה ממקום שהייה קבוע אחד למשנהו ויציאה לצורך פעילות ספורט של יחיד או אנשים שגרים באותו מקום שלא באמצעות כלי רכב ממונע.
אחד מכל שבעה נבדקים חיובי
משרד הבריאות פרסם הערב את הנתונים העדכניים, שמהם עולה כי אחד מכל שבעה נבדקים אובחן כחיובי לנגיף הקורונה (14% חיוביים). 23,909 ישראלים אובחנו השבוע. מאז חצות אובחנו 3,585 נדבקים חדשים בקורונה. 1,376 נפטרו מפרוץ המגפה. מספר המאושפזים במצב קשה עומד על 685 בני אדם, 175 מונשמים.
בנוסף, המשרד פרסם גם כי בחודש ספטמבר נחצה לראשונה רף 400 הנפטרים מסיבוכי הנגיף, שבוע שלם לפני סיומו של החודש. לאחר ירידה ברורה במספר הנפטרים במאי (62) וביוני (40) לעומת אפריל, שיא הגל הראשון – אז נפטרו מקורונה 203 איש – מספר הנפטרים זינק בחדות בחודשים האחרונים. ביולי נפטרו 233 איש, באוגוסט 386 וב-24 הימים הראשונים של ספטמבר כבר 401. למעשה, מתחילת יולי נפטרו כבר יותר מאלף חולי קורונה.
התפשטות המגפה ניכרת בעיקר בשיעור החולים הקשים שמאושפזים בבתי החולים. במרץ אושפזו 126 חולים קשה, באפריל 381, ולאחר הסגר הראשון היו 38 בחודש מאי ו-103 ביוני. לאחר מכן חלה עלייה דרמטית: ביולי כבר אושפזו 975 חולים במצב קשה - חלקם נפטר, אחרים החלימו ואחרים עדיין מאושפזים. באוגוסט הגיע המספר ל-1,619, ובספטמבר, שעדיין לא נגמר, חצה המספר את רף ה-1,900 - כמעט פי 2 מיולי.
