מתרגשים וחוששים: ילדי הגנים וכן כיתות א'-ד' חוזרים הבוקר (ה') למסגרות החינוך בערים ירוקות וצהובות, לפי מתווה הפתיחה ההדרגתי שאושר בקבינט הקורונה. הורים סיפרו ל-ynet על התחושות המעורבות עם שליחת הילדים למסגרות. רוב התלמידים נותרו גם היום בזום, חלקם שבו ללמוד באוויר הפתוח בקבוצות קטנות.
"מההתרגשות היא התעוררה מוקדם וישר עשתה לעצמה קוקו", סיפרה דלית חדד, אמא של שיה בת השלוש וינאי בן החמש. "אני כבר לא זוכרת כמה פעמים חזרנו השנה לגן. כשהיה שיעור זום עם צוות הגן זה שימח אותה מאוד, אבל אין תחליף למפגש אמיתי עם הילדים. היו מפגשים עם כמה ילדים קבועים, בגינה פתוחה או בחנייה של הבניין, אבל אי אפשר להמשיך ככה לנצח".
חדד שיתפה בדאגה: "יש חשש בגלל התפשטות המחלה שעדיין נמשכת, אבל מצב הילדים שתקועים בבית לא פחות מדאיג. אנחנו מקווים שכל הציבור יתחסן ונוכל כבר לחזור לשגרה".
עיקרי מתווה חידוש מערכת החינוך:
- הלימודים מתחדשים עד כיתה ד' ברשויות ירוקות, צהובות וכתומות עם ציון של פחות מ-6.5 במתווה הרמזור.
- לימודים בשכבות הללו יתקיימו בערים כתומות שציון הרמזור שלהן אינו גבוה מ-6.5, וששיעור המחוסנים בהן בקרב בני 50 ומעלה גבוה מ-70%.
- פעילות באוויר הפתוח מותרת בתנאי שמדובר בהפעלה של איש צוות חינוכי אחד עם תשעה תלמידים לכל היותר.
- הפעילות תתאפשר לילדי גנים ותלמידי בתי הספר היסודיים והעל-יסודיים בכל יישובי הרמזור.
- בגני ילדים ילמדו שישה ימים בשבוע לפי מערכת השעות הרגילה. צהרונים בגני הילדים יחזרו לפעול חמישה ימים בשבוע כבשגרה.
במסגרת המתווה שאישר קבינט הקורונה לפתיחתה ההדרגתית של מערכת החינוך, מיעוט מבין התלמידים יחזרו בפועל ללמוד בכיתות, ורובם ימשיכו ללמוד בזום. אולם, מהבוקר הם יוכלו גם ללמוד בקבוצות קטנות של עד עשרה אנשים (כולל המורה) בשטחים פתוחים. לצד הביקורת על כך שמקבלי ההחלטות "מנותקים מהמציאות", בתי הספר והרשויות המקומיות ברחבי הארץ נערכים לנצל את האפשרות החדשה תוך שהם מודים שהמטרה העיקרית אינה למידה של ממש - אלא מתן מענה לצרכים החברתיים של הילדים.
אודליה ויינשטיין, שבנה איתן הלך הבוקר ללימודים בבית הספר השלום בירושלים, סיפרה ל-ynet על הלבטים: "ההתלבטות הייתה גדולה בגלל התחלואה, אבל אנחנו בטוחים שהחזרה תהיה מיטבית ותכלול דאגה לבריאות הילדים". לדבריה, "הלמידה בזום הייתה יעילה", אולם הבן איתן סיפר שהיא הייתה "קשה" ושהוא התגעגע רבות לחברים.
מיכל פיטל ממבשרת ציון, אמו של איתי שחזר הבוקר לכיתה, סיפרה גם כן כי החזרה לוותה בחששות רבים. "אני לא שלמה עם ההגעה לבית הספר וגם לא עם השהות בבית - אבל בבית נעשה קשה מאוד", אמרה. "הפן החברתי כרגע חשוב לי יותר מההיבט הלימודי וזו הסיבה שאני שולחת אותו היום".
מנהלת בית הספר יגאל אלון בגבעתיים, רגינה אבירם, התרגשה לקבל את פני הילדים - אך לא הסתירה את החשש מפני עצירת הלימודים בעתיד. "אני לא יודעת כמה זמן זה יימשך, אבל אנחנו כל כך מתגעגעים לילדים והיה להם מאוד קשה בבית. הם עברו פה ואמרו 'די, נמאס לנו מהזום'. אנחנו רוצים לראות אותם, את העיניים שלהם, שירוצו פה בהפסקות". עוד ציינה המנהלת: "אנחנו נעשה פה כל מה שאפשר כדי לשמור על הבריאות של כולם, כדי לא לשלוח אותם שוב לבתים".
אבירם סיפרה על ההיערכות: "אנחנו פותחים בפעם השלישית השנה וכבר מאוד מתורגלים. הילדים יודעים שעליהם לעטות מסכות ולשטוף ידיים. הם יכולים לזה, הקושי הוא בהפסקות - קשה לשמור על מרחק. אנחנו משתדלים אבל זה לא תמיד עובד. יש הפסקות מדורגות - כיתות א' בנפרד למשל, וכל כיתה במגרשים שונים בבית הספר. רואים אותם מתחבקים". לדבריה, "יש הורים שהשאירו את הילדים בבית. בסופו של דבר הם ישתכנעו ויחזרו ככל הנראה עוד יום או יומיים".
דגנית, אמה של ענבר הלומדת בכיתה ב' בגבעתיים, סיפרה: "הילדים למדו יפה בזום עד עכשיו, אבל אין כמו לחזור לבית הספר. אני שמחה שמאפשרים את זה, כבר לא יכולנו לחכות".
שי, אב לילדה בבית הספר, אמר: "זה כמו יום ראשון ללימודים. זאת שנה הזויה, היה לילדים קשה בבית, רחוק מהחברים. יש חששות אבל בסוף העניין החברתי גם חשוב מאוד. אנחנו מרגישים שמחה גדולה".
"פתיחה לא שגרתית, שנה לא שגרתית"
שרון טויטו מגן סמדר שבכרמיאל סיפרה הבוקר: "אחרי כל סגר כזה או אחר הילדים למעשה מסתגלים בכל פעם מחדש, ויש פה עניין רגשי. יש ילדים שיותר קשה להם ויש ילדים שנכנסים בקלות. אנחנו, כל צוות הגן, נמצא כאן כדי לתמוך, לזהות את הקשיים ולתת את המענים המתאימים - הרגשיים והחברתיים".
טויטו תיארה את חששות הצוות: "אנחנו בתקופה שבה הכול משתנה לנו, יש בלבול. אבל נעבור את זה. אנחנו חזקים. חזרנו לשגרת קורונה אבל שגרה היא החופש האמיתי, ייחלנו לה. אנחנו מקפידים על כל כללי ההיגיינה - מסכות, אוורור הגן, שטיפת ידיים, הצהרות בריאות".
בבית הספר היסודי סורקיס שבכפר סבא לומדים כ-400 תלמידים. כ-240 מילדי כיתות א'-ד' עברו היום את שערי המוסד החינוכי והתקבלו בשטיח אדום, בלונים ושלטים.
המנהלת ניצה אבידר בירכה את הבאים ואיחלה להם הצלחה. "מאוד התגעגענו, אנחנו מאושרים לחזור. כיף לנו לראות את הילדים שמחים, וגם הצוות שמח לחזור ללמידה פרונטלית בגובה העיניים, פנים מול פנים. חלק מההורים חוששים אבל הגיעו הרבה ילדים. אנחנו שומרים על ההנחיות, העירייה מאוד דואגת ומעודדת מורים להתחסן". לדבריה, כ-70% מהמורים כבר התחסנו.
הורים מצדם סיפרו: "שכחנו כבר מה זה בית ספר, אנחנו שמחים לחזור. גם אנחנו וגם הילדים מתרגשים כאילו שמדובר בפתיחת שנת הלימודים. יש חששות לבריאות שלהם, אנחנו מקווים שהכול יהיה בסדר". טל ארז שליווה את בתו מיקה הלומדת בכיתה א' אמר: "סוף סוף חוזרים. יש נחת, חיכינו כל כך הרבה זמן. אנחנו דואגים בגלל המוטציה - אבל צריך לחזור ללמוד".
"אמא לא רוצה לשלוח אותי לבית הספר"
ויש גם מי שלא הביא את ילדיו לכיתות הלימוד שנפתחו. הילדה אריאל חנן שנשארה הבוקר בבית סיפרה לאולפן ynet: "אני לא הולדת כי אני מפחדת להידבק ולהדביק את אח שלי התינוק". אמה טל אמרה שהיא "מעדיפה אותה כרגע בבית", וברצונה לחכות עוד כמה ימים עד לחזרה ללימודים. "זה מרגיש לי מהר מדי, אנחנו גרים ברעננה שמוגדרת 'כתומה' אבל גבולית. יש לי הרגשה שמהר מאוד ניכנס לעוד סגר".
הילדה מיקה מתל אביב גם כן נשארה הבוקר בביתה ולא הצטרפה לחבריה בכיתה. אמה טוני סיפרה: "הייתה לה דלקת ריאות חמורה מאוד שהסתבכה עוד יותר. אפילו חששו שמדובר בגורם כלשהו של קורונה שהלך והסתבך. המצב כרגע לא טוב, הריאות עדיין לא חזרו לעצמן וכל חיידק נוסף שייכנס יגרום לנזק רב יותר. לכן אין סיבה שהיא תחזור כעת לבית ספר. היא בסכנה".