מיקי זוהר בוועדה המסדרת: "אנחנו מבינים שאנחנו בדרך לאופוזיציה"
(צילום: ערוץ כנסת)
אחרי ההצבעה הדרמטית על הרכב הוועדה המסדרת, וההסכמות השקטות בין יש עתיד ליו"ר רע"מ, ח"כ מנסור עבאס, במפלגתו של יאיר לפיד מתכוונים לקחת את שיתוף הפעולה צעד אחד קדימה ולממש מטרות נוספות. אחת המרכזיות שבהן היא החלפת יו"ר הכנסת יריב לוין במועמד יש עתיד לתפקיד - ח"כ מאיר כהן. הסוגיה הועלתה על ידי יו"ר המפלגה יאיר לפיד בשיחה שקיים עם עבאס בשבוע שעבר, אך יו"ר רע"מ לא הביע נכונות למהלך בשל קשריו החמים עם לוין. עם זאת, הוא העביר מסר ולפיו הוא פתוח לשיח בנושא.
ביש עתיד זיהו באחרונה פתח להתקרב לעבאס, לאחר שלנתניהו לא הייתה שום עסקה להציע לו. הסירוב העיקש של יו"ר הציונות הדתית ח"כ בצלאל סמוטריץ' לממשלה עם עבאס, הובילה גם את רע"מ לחשבון נפש ולחישוב מסלול. ככל שסמוטריץ' החמיר את אמירותיו כלפי עבאס, התברר ליו"ר רע"מ כי הסיכוי לעסקה עם לפיד גדול יותר. השיחות האחרונות, כולל זו שנערכה אתמול (שני), הולידו את התמיכה של עבאס בהרכב הוועדה המסדרת בהתאם להצעת "גוש השינוי" ונגד נתניהו.
בליכוד מודים שהקושי הגדול ביותר להתמודד עם המצב שנוצר הוא מצד אחד התלות שיש כעת לנתניהו בעבאס, ומצד שני רצון שלא ידבק בראש הממשלה הרצון לשתף איתו פעולה או לרקום איתו ברית מחשש למערכת בחירות חמישית - אז השותפות הזאת עלולה להזיק לנתניהו באופן דרמטי. לכן, נתניהו מנהל את הקשרים עם עבאס באמצעות מתווכים ובאופן מדוד וזהיר.
גם אם יושגו הסכמות לבסוף בסוגיית יו"ר הכנסת, יצוין שמדובר עדיין במערכה מורכבת. לוין עשוי לסרב להעלות לאישור את ההצעה על החלפתו בדומה לסירוב של היו"ר הקודם יולי אדלשטיין לכנס את המליאה בנושא הזה עד שתוקם ממשלה. במקרה שכזה הנושא עלול להגיע שוב לפתחו של בג"ץ.
גדעון סער קורץ במליאת הכנסת
בדיון שהתקיים בוועדה המסדרת שעות לאחר ההצבעה במליאה, חברי הכנסת חזרו לדון בנושאים הבאים שעומדים על הפרק: יו"ר הוועדה מטעם הליכוד, מיקי זוהר, הציע למנות שני סגנים ליו"ר הכנסת - אולם לאחר שימינה הודיעו שיצביעו יחד עם גוש מתנגדי נתניהו, סירב תחילה להעלות את הסוגיה להצבעה, אך לבסוף היא נפלה.
לאחר מכן סירב זוהר להעלות להצבעה את הצעת גוש השינוי, והמשמעות היא שהוועדה המסדרת פוזרה ללא הסכמות, והכנסת למעשה נותרת משותקת. ח"כ אורנה ברביבאי התייחסה להחלטתו של יו"ר הוועדה וכתבה בטוויטר: "120 ח"כים לא יבצעו את תפקידם בוועדות כי למיקי זוהר אין בהן רוב".
6 צפייה בגלריה
תומכי נתניהו הפגינו מחוץ לביתו והתעמתו עם רעייתו. אלקין: "נראה שזה לא היום של מיקי זוהר"
(צילום: הדר יואביאן)
בפתח הדיון, שאמור לעסוק גם בהרכבן של ועדות הכנסת הזמניות, ציין זוהר כי הוא מנסה להגיע להסכמות עם כל חברי הוועדה. 20 חברי כנסת הצביעו נגד ההצעה של זוהר, ו-12 ח"כים תמכו. יו"ר הוועדה אמר כי התוצאה תוביל לשיתוק של הכנסת, והוסיף: "אנחנו כבר מבינים שאנחנו בדרך לאופוזיציה. אם נלך לאופוזיציה - נתניהו יהיה יו"ר האופוזיציה, ולא אחר".
חבר הכנסת זאב אלקין מתקווה חדשה כתב בטוויטר על דבריו של זוהר: "מעניין מה יגידו על זה בבלפור? נראה לי שזה לא היום של מיקי זוהר". קודם לכן, יצוין, תומכי הליכוד הפגינו מחוץ לביתו של אלקין והתעמתו עם רעייתו מריה - שהתלוננה על כך במשטרה.
המפגינים מתעמתים עם אשתו של אלקין
(מתוך הפייסבוק של משה מירון )
בתוך כך, לאחר האכזבה מרע"מ שסיכמה עם הליכוד לתמוך במתווה לקביעת מפתח הייצוג בוועדה המסדרת ולבסוף התנגדה לו במליאה, אמר זוהר: "כבר הבנו שהרשימה המשותפת ורע"מ - חד הם".
אישה בראשות ועדת החוץ והביטחון?
נכון לעכשיו, מסתמן כי ועדת הכספים תישאר בידי גוש נתניהו והיו"ר הוותיק משה גפני ימשיך לעמוד בראשה. הסיבה לכך טמונה בין היתר בסירובן של המפלגות הערביות להחליף את גפני בנציג אחר, מהלך שמקדם אחמד טיבי, ובדומה לסיבובים קודמים שבהם סירבו חברים ברשימה המשותפת את החלפתו. עם זאת, ועדת חוץ וביטחון תהיה בידי מתנגדי נתניהו - ובראשות נציג מ"יש עתיד". גורמים פוליטיים העריכו שיאיר לפיד ירצה להציב נציג בכיר מרשימתו בראשות הוועדה, מסתמן שאת אורנה ברביבאי, שהייתה האלופה הראשונה במטכ"ל. אם ברביבאי אכן תמונה, היא תהיה האישה הראשונה שתכהן בתפקיד.
מוקדם יותר אישרה מליאת הכנסת ברוב של 60 תומכים מול 51 מתנגדים את הצעת "גוש השינוי" בראשות יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד לקביעת הרכב הוועדה המסדרת. מנגד, ההצעה של הגוש שבראשו עומד בנימין נתניהו נחלה הפסד לאחר שחברי הכנסת של רע"מ בראשות עבאס התנגדו והפילו אותה למרות הסיכום הראשוני עם הליכוד.
לפני ההצבעה סיכם יו"ר ימינה נפתלי בנט עם ראש הממשלה נתניהו שמפלגתו תתמוך בהצעת הליכוד להרכב הוועדה המסדרת, כך שימינה תהיה המפלגה היחידה בעלת שבעה מנדטים שתיוצג על ידי שלושה חברי כנסת. אחרי שנציגי ימינה החלו להצביע בעד ההצעה של הליכוד - אנשי רע"מ, שכבר תמכו בהצעה של הליכוד שהפכה אותם ללשון המאזניים, נכנסו למליאה ובזה אחר זה התנגדו לה.
חברי הליכוד במליאה: "הם עושים לנו בית ספר"
(צילום: ערוץ כנסת)
השר אמסלם נאם לפני ההצבעה הדרמטית
(צילום: ערוץ כנסת )
ההתנגדות של רע"מ להצעת הליכוד הגיעה ברקע הפגישה שהתקיימה מוקדם יותר בין יו"ר המפלגה ח"כ עבאס עם ח"כ לפיד. בהתאם לסיכום של השניים, מפלגת רע"מ תקבל את תפקיד סגן יו"ר הכנסת, ראשות ועדה מיוחדת למיגור פשיעה ואלימות וחברות בוועדת הכספים.
הקרב על הוועדה המסדרת הפך לאחד הקרבות המרכזיים בימים האחרונים, זאת משום שהשליטה בה בשעה שהכנסת אינה מתפקדת מעניקה כוח ומרחב תמרון גדול. כל עוד לא הוקמה ממשלה לא ניתן לקדם חקיקה בכנסת, אולם הוועדה המסדרת מתפקדת בימים אלה על תקן של ועדת הכנסת - וככזו יכולה להעניק להצעות חוק פטור מחובת הנחה ולנתב את המהלכים שמתרחשים בכנסת.
14 ימים למנדט של נתניהו
בתוך כך, המנדט שקיבל נתניהו מנשיא המדינה הולך ואוזל - וב-4 במאי יסתיימו 28 הימים שקיבל ראש הממשלה כדי להרכיב את הממשלה. באופן תיאורטי, נתניהו יכול לבקש מריבלין הארכה של 14 ימים, אך מסתמן שהוא לא יקבל אותם. במקרה שיחפוץ בכך, יצטרך נתניהו להציג בפני הנשיא את מצב ההרכבה של הממשלה - ולהציג לו בדיוק את מטרת ההארכה. במילים אחרות, אם יטען שהוא קרוב לחתימה עם סמוטריץ' ובנט – ריבלין יצור איתם קשר כדי לוודא שזה אכן המצב.
בבחירות הקודמות, כאשר גנץ ביקש אורכה וטען כי הוא עומד ממש בפני חתימה על הסכם עם נתניהו, בדק הנשיא את המידע עם נתניהו וזה דחה על הסף את האפשרות ואמר כי הוא ממש לא קרוב לחתימה עם גנץ. בתגובה סירב הנשיא להארכה והחזיר את המנדט אל הכנסת, שצריכה תוך 21 יום להגיש המלצות של 61 חברי כנסת על המועמד להרכבת הממשלה.
אם נתניהו יחזיר את המנדט לנשיא – לריבלין יישארו שתי אפשרויות: להחזיר את המנדט אל הכנסת, מה שיסבך את הפלונטר הפוליטי שכן לא נראה שאחד המועמדים יכול להביא 61 ממליצים, או שמועמד אחר יבקש לעצמו את המנדט - מה שידרוש מהנשיא לשמוע את ראשי הסיעות. אם נתניהו יחזיר את המנדט לנשיא, יהיו לו שלושה ימים לקיים התייעצויות עם הסיעות לפני שיחליט אם להחזיר המנדט לכנסת או לתת אותו לח"כ אחר.
בחירות ישירות? לא בטוח
למרות ההצהרות של ראש הממשלה ויו"ר ש"ס על כוונתם לתמוך בבחירות לראשות הממשלה, חשוב לזכור כי כל החלטה לשנות את החוק שמכוחו מבוצעות הבחירות לכנסת דורש הסכמה של 61 ח"כים לפחות - שכן מדובר בשינוי של חוק יסוד: הממשלה וחוק יסוד: הכנסת ויותר מכך - שינוי משטרי. ההערכה הוודאית כרגע היא שאם החוק יעבור את משוכת הכנסת, מיד יוגשו עתירות לבג"ץ בטענה ששינוי שיטת המשטר בתקופה של ממשלת המעבר אינה דבר חוקתי, כיוון שמדובר בשינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק, וכי הכנסת החדשה נבחרה לפי הכללים הישנים.
עם זאת, משפטנים טוענים שקשה להעריך אם בג"ץ יתערב בהחלטה שהתקבלה ברוב של 61 ח"כים, בעיק לאור המתח הקשה ביחסים בין הכנסת ובית המשפט העליון. ד"ר עמיר פוקס, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר כי "מדובר בפגיעה ברצון הבוחר שבחר מפלגות לכנסת, שנועד להרכבת ממשלה על בסיס השיטה קואליציונית הקיימת. כעת הבוחר מוצא את הבחירה שלו במפלגות שירכיבו את הממשלה הבאה מדוללת בדיעבד, באמצעות הליך בחירה אחר".
פרופ' יובל שני, סגן הנשיא למחקר במכון, הוסיף כי "מדובר ברעיון עיוועים מכל הבחינות. שיטת הממשל הופכת לבת ערובה בידי פוליטיקאים ציניים. אחרי שנחלצנו משיטת הבחירה הישירה, שעוללה נזק רב למערכת הפוליטית, יצרה הכנסת המפוצלת, בלי יכולת משילות, תעלול חדש שבמסגרתו השיטה הקלוקלת הזו עלולה לשוב".
איתמר אייכנר וטובה צימוקי השתתפו בהכנת הכתבה
פורסם לראשונה: 22:09, 19.04.21
