יממה אחרי העימות האחרון בין הנשיא דונלד טראמפ למועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן, בשני המטות טוענים לניצחון בקרב הטלוויזיוני – אבל מתכוננים למשימה החשובה באמת: הקרב המאסף שיתנהל השבוע, בשטח, על קולותיהם של המתלבטים האחרונים במדינות המתנדנדות. הנה מה שצריך לדעת על המצב במרוץ לקראת עשרת הימים המכריעים.
אומרים שטראמפ מצמצם את הפער בסקרים, זה נכון?
במידה מסוימת. לפי אתר ניתוח הסקרים FiveThirtyEight, במישור הארצי צועד כעת ביידן ביתרון של 9.7% על טראמפ, אחרי שלאורך רוב השבועיים האחרונים הוביל ביתרון של יותר מ-10%, ולשיא הגיע השבוע, כשהתייצב על פער של 10.7%. עם זאת, עדיין מדובר בקיזוז קטן מאוד של הפער, ולא בַּסחף שטראמפ מקווה לו. יתרונו הארצי של ביידן הוא גם עכשיו הגדול ביותר שהיה למועמד כלשהו לנשיאות בשלב זה של המרוץ מאז ביל קלינטון ב-1996, והוא גדול בהרבה משל הילרי קלינטון ב-2016.
גם בחבר האלקטורים – השיטה שבה מוכרעות הבחירות בפועל (לפירוט לחצו כאן) – ממשיך ביידן ליהנות מהובלה ברורה בסקרים. בשבועיים האחרונים הצטמצם מעט יתרונו בכמה מדינות מפתח, בכלל זה בפנסילבניה (מ-7.3% ל-6.2%), בפלורידה (מ-4.6% ל-3.3%) ובוויקונסין (מ-7.3% ל-6.6%), אולם היתרון שלו מוסיף להיות יציב במדינות אחרות, והוא אף גורר את טראמפ לקרב צמוד מהצפוי בכמה מעוזים רפובליקניים, ובראשם טקסס וג'ורג'יה (שבהן לא ניצח שום מועמד דמוקרטי לנשיאות מאז 1976 ו-1992 בהתאמה).
לפי הסקרים, אילו היו הבחירות נערכות היום היה ביידן מגיע אליהן כשיש לו 234 אלקטורים הנחשבים בטוחים, ואילו לטראמפ רק 113. מכיוון שכדי לנצח בבחירות צריך מועמד לצבור 270 אלקטורים, ביידן זקוק כעת רק ל-36 מ-191 האלקטורים שמחלקות המדינות המתנדנדות, אלה שבהן הקרב צמוד וטרם הוכרע. טראמפ לעומת זאת צריך לגרוף בהן 157 אלקטורים.
פירוש הדבר הוא שכדי לכבוש את הבית הלבן די לביידן בכך שינצח בפלורידה (29 אלקטורים) ובפנסילבניה (20), שבהן הוא מוביל לכאורה, או ישלב ניצחון באחת מהן עם ניצחון או שניים נוספים באריזונה (11), וויסקונסין (10) ונבאדה (6), שגם בהן הוא מוביל לפי הסקרים. טראמפ מצדו חייב לנצח לפחות באחת מהשתיים, פלורידה ופנסילבניה, וכנראה בשתיהן, כדי להשאיר לעצמו סיכוי לכהונה שנייה. ב-FiveThirtyEight נותנים כעת לביידן סיכוי של 87% לנצח במרוץ כולו, וב"אקונומיסט" נותנים לו סיכוי של 92%.
המטות של שני המועמדים טוענים – כל אחד מסיבותיו שלו – שבפועל הקרב צמוד בהרבה מכפי שמורים הסקרים. כך או כך, השאלה החשובה-באמת בימים הקרובים תהיה פחות מי מוביל בסקרים האלה, ויותר איזו מגמה מסתמנת בהם: עד אמצע השבוע צפויים להתפרסם סקרים ראשונים שנערכו במלואם אחרי העימות, ואז אפשר יהיה לדעת אם טראמפ רשם בו הישג אלקטורלי משמעותי ואם הצמצום הראשוני והמוגבל של הפער צבר תאוצה.
מה הסיכוי שהעימות אכן יחולל שינוי?
שני המועמדים סיפקו בעימות הופעה טובה בסך הכול, ומכיוון שאיש מהם לא עלה על יריבו באופן מובהק, ברמה הארצית הוא לא צפוי לגרום לשינוי דרמטי. עם זאת, בכמה מדינות מתנדנדות שבהן יש תעשיית נפט ענפה – בהן פנסילבניה וטקסס – עשויה לפגוע בביידן הצהרתו שברצונו לקדם זניחה הדרגתית של הנפט, והתשובה המבולבלת-משהו שסיפק על השאלה אם הוא מתגד לסדיקה הידראולית, תהליך מזהם של הפקת נפט הנמצא בשימוש נרחב בארה"ב. אם טראמפ יצליח לשכנע בוחרים במדינות כמו פנסילבניה כי אלפי עובדים במגזר האנרגיה יפוטרו בהן בגלל תוכניותיו של ביידן, הדבר עשוי להטות את מפת האלקטורים נגד המועמד הדמוקרטי.
הרגעים הגדולים בעימות בין טראמפ לביידן אתמול
(צילום: רויטרס)
אתם ממשיכים לצטט סקרים, אבל הם נכשלו ב-2016. אולי די?
הסקרים הם עדיין כלי הניבוי הטוב ביותר שיש לנו – ודאי טוב יותר מאשר הכותרות ב"ניו יורק טיימס" הליברלי או ב"פוקס ניוז" השמרנית. נכון, לפני ארבע שנים סבלו הסקרים מתקלות שמנעו מהם לחזות את ניצחונו – הדחוק-למדי יש לומר – של דונלד טראמפ, אבל התקלות ההן תוקנו ברובן. האם השנה יתעוררו בהם בעיות חדשות? נגלה בקרוב. עד אז ודאי יש להתייחס אל הסקרים בחשדנות בריאה, אך מוטב גם שלא להתייחס אליהם בביטול. עוד על ההבדלים בין סקרי 2016 ו-2020 תוכלו לקרוא כאן.
יש יתרון גדול לדמוקרטים בהצבעה המוקדמת. זה סימן טוב לביידן?
קשה מאוד לדעת. ראשית, נסביר: אף שיום הבחירות הרשמי הוא 3 בנובמבר, בארה"ב ניתנת לאזרחים אפשרות להשתתף בהצבעה המוקדמת כבר שבועות לפניו, כדי להפחית את העומס על הקלפיות. הם יכולים לעשות זאת על-ידי הגעה לקלפי-ממש – או באמצעות שליחת טופס ההצבעה שלהם בדואר. השנה, בצל מגפת הקורונה, הרחיבו רוב מדינות ארה"ב את האפשרות להצביע דרך הדואר, וההיענות אדירה: כפי שדיווחנו לכם לאורך השבוע, עד כה הצביעו כבר יותר מ-54 מיליון בני אדם, מספר השקול ל-39% מכלל הבוחרים ב-2016, ורוב מוחץ של המצביעים עד כה נתנו את קולם בדואר.
עניין רב במיוחד מעוררת שאלת השתייכותם המפלגתית של המשתתפים בהצבעה המוקדמת: לפי שעה מספרם של הדמוקרטים בקרב המצביעים האלה – ובמיוחד בקרב המצביעים בדואר – גבוה בהרבה ממספר הרפובליקנים. אין מדובר בהפתעה, ולמעשה סקרים צפו את הנתון הזה מראש: הצטופפות בקלפיות בזמן הקורונה מדאיגה את המצביעים הדמוקרטים יותר מאשר את המצביעים הרפובליקנים, ולכן דמוקרטים רבים יותר מעדיפים להצביע מוקדם – ומרחוק. כך או כך, היתרון שממנו הם נהנים כעת אינו מלמד בהכרח על הפער האמיתי שצפוי בין ביידן לטראמפ בספירת הקולות: הרפובליקנים מצדם יוכלו להסתער על הקלפיות ביום הבחירות הרשמי, 3 בנובמבר, ולהטות את הכף לצד שלהם.
יצוין כי לשני הצדדים נשקפים סיכונים מהפער המסתמן בהצבעה המוקדמת. הרפובליקנים מסתכנים למשל באפשרות שסביב 3 בנובמבר יתחוללו אירועים שישאירו בסופו של דבר בבית חלק מתומכיהם שהתכוונו לצאת להצביע ביום הבחירות הרשמי, ובמקרה כזה יהיה לטראמפ קשה יותר לסגור את הפער שנפתח בהצבעה המוקדמת. אירועים לא צפויים שישנו את דפוסי ההצבעה יכולים להיות לדוגמה מזג אוויר גרוע או התפרצות של נגיף הקורונה, שבימים אלה שב ומתפשט בארה"ב. הדמוקרטים מצדם חוששים מפסילה המונית של קולות של בוחרים שהצביעו דרך הדואר, משום שבהצבעה בדואר נוטים הבוחרים לעשות טעויות בירוקרטיות רבות יותר מאשר בקלפי. הדבר נכון שבעתיים בכל הנוגע לבוחרים המצביעים בדואר בפעם הראשונה – וכאלה יש השנה בשפע.
בכל אופן, על סמך הגידול העצום במספר המשתתפים בהצבעה המוקדמת מעריכים מומחים בארה"ב ששיעור ההצבעה הכללי בבחירות יהיה הפעם גבוה בהרבה מב-2016. פרופסור מייקל מקדונלד, המנתח את נתוני ההצבעה המוקדמת, אף העריך השבוע ששיעור ההצבעה יגיע ל-65% מבעלי זכות הבחירה, השיעור הגבוה ביותר מאז 1908. לפי התחזית שלו, מספר המצביעים יעמוד על כ-150 מיליון איש (לעומת 139 מיליון לפני ארבע שנים).
שבוע וחצי נשאר עד לבחירות. מה יקרה בזמן הזה?
בימים הקרובים ישלפו המחנות את כל התחמושת שנותרה להם. טראמפ ימשיך במסע הדילוגים שלו בין המדינות המתנדנדות, ולמרות הביקורת על היעדר שמירה על ריחוק חברתי יוסיף לקיים בהן עצרות בהשתתפות אלפים, בניסיון לשלהב את תומכיו. ביידן יבקר גם הוא בכמה מדינות מפתח, אך יסתפק באירועים מצומצמים כדי להציג עצמו כמנהיג שקול ואחראי, מה גם שבסיס התומכים שלו מלכתחילה נלהב ותוסס פחות מזה של טראמפ. הנשיא לשעבר ברק אובמה, מי שביידן היה סגנו ושהשבוע התגייס לקמפיין שלו, ינאם גם הוא בכמה עצרות דמוקרטיות בימים הקרובים, אחת מהן כבר בלילה הקרוב בפלורידה.
ביום שני צפוי הסנאט לאשר את מינוי המועמדת של טראמפ איימי קוני בארט לשופטת בבית המשפט העליון, למרות התנגדות הדמוקרטים לקידום מינויה רגע לפני הבחירות. טראמפ ינסה למנף זאת כדי לגייס בוחרים, ויציג את מינויה כהמשך המימוש של הבטחת הבחירות שלו למלא את בתי המשפט בשופטים שמרניים. קוני בארט תהיה שופטת העליון השלישית שטראמפ זוכה למנות בתוך ארבע שנים, ויחד איתה ייווצר בעליון רוב של 6 שופטים שמרנים מול 3 ליברלים, רוב שיעמיד בסכנה חוקים ליברליים כמו החוק המתיר הפלות בכל ארה"ב. במחנה הרפובליקני גם ימשיכו השבוע לקדם טענות מהתחקיר המפוקפק של "ניו יורק פוסט", שלפיו ביידן ניצל את מעמדו כסגן הנשיא כדי לקדם את עסקיו של בנו האנטר בחו"ל.
מעל עשרת הימים האחרונים של הבחירות צפוי לרחף ביתר שאת החשש הביטחוני. רשויות אכיפת החוק בארה"ב נערכות לא רק לאפשרות של אלימות בין דמוקרטים לרפובליקנים, שכבר כללה השבוע איומים ברצח, אלא גם לניסיון של מדינות זרות, ובראשן רוסיה, סין ואיראן, לחבל בתהליך ההצבעה ובספירת הקולות. ראשי המודיעין האמריקני חשפו שלשום כמה ניסיונות כאלה.
לא שבעתם? רוצים לקרוא עוד על הבחירות? בעמוד המיוחד של ynet "ארה"ב בוחרת 2020" תמצאו ספרייה ענקית של כתבות על המרוץ לבית הלבן: איך בוחרים נשיא? מיהן המדינות המתנדנדות? כמה ישראלים מצביעים? והאם קניה ווסט יכול לנצח? לחצו כאן.
