חודשים ארוכים של תסכול, למידה מרחוק בזוּם, ניתוק חברתי, לחצים ולא מעט חרדות לקראת בחינות הבגרות - יגיעו הבוקר (יום ראשון) לקיצם עם שובם של כ-400 אלף תלמידי כיתות י'-י"ב לבתי הספר. שבוע לאחר מכן, ביום ראשון הבא, צפויים להצטרף אליהם כ-423 אלף תלמידי כיתות ז'-ט' ובכך תושלם חזרת כל תלמידי מערכת החינוך ללימודים.
התלמידים, ברובם, נרגשים ושמחים לחזור ולפקוד את ספסל הלימודים. חלקם מקווה שהלמידה הפרונטלית תורחב לכל ימות השבוע ולא רק ליומיים, ותימשך ברצף עד סוף השנה. עם זאת, גם התלמידים וגם המורים לא מסתירים את החשש המקנן בקרבם, ששורשיו נעוצים באי-הוודאות שבה הם מצויים, כמו גם בעננת הסגר השלישי שמרחפת מעל וכן בקשיים הנובעים ממתווה הקפסולות של משרדי החינוך והבריאות. בנוסף, אנשי חינוך רבים הביעו חשש מעלייה בהיקף התחלואה בשל החזרה ללימודים.
כך למשל, טענו מנהלים ומורים כי יתקשו ליישם את המתווה שלפיו תלמיד רשאי להיות משובץ בשתי קבוצות בלבד, ומורה יכול ללמד רק ארבע קבוצות. הדבר, לדעתם, יגרום לכך שיהיו תלמידים שלא יוכלו ללמוד חלק מהמקצועות, או ילמדו אותם באופן חלקי.
"משרד החינוך נרדם בשמירה"
יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר העל-יסודיים, מנשה לוי, אמר: "מחד גיסא, קיימת שמחה על חזרת התלמידים לבית הספר. מאידך גיסא, קיים עצב על כך שבמגבלות הקורונה לא ניתן לאפשר לתלמידים ללמוד בבית הספר, אלא יום וחצי עד יומיים בלבד".
לדברי לוי, "בימים הבאים הלמידה נשארת מקוונת ברובה עם הבעייתיות שלה: הלמידה מרחוק על-פי מודל בחינות הבגרות יעילה פחות מהלמידה הפרונטלית, ההספק נמוך יותר, לתלמידים חסר הקשר האישי, הרגשי והחברתי; לשליש מתלמידי ישראל - על-פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - אין מחשבים ואינטרנט ולכן לא השתתפו בלמידה מרחוק, נשירת התלמידים עלתה ושיעורה עומד על כ-10%. בנוסף, הקורונה הרחיבה והעמיקה את הפערים הלימודיים בין תלמידים במערכת החינוך".
לדברי יו"ר התאגדות מנהלי העל-יסודיים, "קיים אי-שוויון הזדמנויות אמיתי במערכת החינוך. אמור לי איפה אתה גר ואומר לך אם תוכל ללמוד מרחוק ואם תקבל את מה שמערכת החינוך יכולה להעניק. זה נורא בעיניי. משרד החינוך מדווח שרק מחצית מבתי הספר מתוקשבים. מדובר בתוכנית שהוחלט ליישמה לפני כעשור. משרד החינוך נרדם בשמירה.
"ממשלת ישראל צריכה להכריז על מצב חירום במערכת החינוך", המשיך לוי, "להקצות תקציבים, לעדכן את מודל בחינות הבגרות ואת שיטת ההוראה והלימוד ולהתאים אותם למאה ה-21. אנו בפיגור של 30 שנה לפחות אחרי מערכות חינוך מתקדמות בעולם".
מורה בתיכון במרכז הארץ אמרה כי במצב שבו כל כיתה מחולקת לשתי קפסולות - מורה יוכל ללמד רק בשתי כיתות. "גם הקביעה שתלמיד ילמד לפחות יומיים בשבוע אינה סבירה ובלתי-מציאותית", ציינה. "על שעות פרטניות אין מה לדבר. כך לא ניתן להכין את התלמידים לבגרות".
מורה אחרת הוסיפה: "המפגש הפיזי בשם החזרה ללימודים אולי רצוי ומבורך, אך הוא לא יעיל משום שבפועל כל קפסולה מקבלת פחות שעות לימוד". מנהלים ומורים אחרים הצטרפו לדברים ואמרו כי "המתווה מבלבל ובלתי אפשרי. אין מנוס משינוי והגדלת הקפסולות המותרות לתלמידים ולמורים".
שר החינוך גלנט בביקור בבית ספר בכפר סבא
(צילום: רענן בן צור)
שאלת שעות הלימוד בתיכונים: "ניאלץ לנהוג כמו במשפט שלמה"
אחת המנהלות מתיכון במרכז הארץ הדגישה כי המתווה מעמיד אותה ואת חבריה למקצוע בדילמות: "ניאלץ לנהוג כמו במשפט שלמה ולהחליט איזו כיתה תקבל יותר שעות. תהיה עדיפות ללמידה פנים מול פנים לשכבות י"א-י"ב שניגשות לבגרויות, ואילו כיתות י' יקבלו פחות שעות. משמעות המתווה היא שכל מורה יכול ללמד רק ארבע קבוצות. כלומר, שתי כיתות בלבד, משום שמורה מקצועי מכין גם שלוש-ארבע כיתות לבגרות".
מורה אחרת, שמלמדת בתיכון באזור השרון, בירכה מצד אחד על החזרה ללימודים - אך גם היא לא הצליחה להסתיר את חששותיה. "אני מתרגשת, ממש כמו ב-1 בספטמבר, אך צריך לזכור שזו לא באמת חזרה מלאה ללימודים", אמרה. לדבריה, היא "מלמדת ארבע כיתות. כלומר, שמונה קפסולות, ולכן לא אוכל ללמד את כל הכיתות שלי. עדיין לא ברור מי ילמד את שאר הקבוצות. התלמידים חוזרים לבתי הספר ליומיים בלבד ולכן רוב הלימודים ימשיכו להיות מרחוק".
שגיא כהן, מנהל תיכון "רנה קסין" בירושלים, אמר: "החזרה ללימודים היא הזדמנות נוספת להטעין מצברים וליצור מחדש את הקשר ותחושת השייכות של התלמידים לבית הספר. שגרה היא דבר חיוני ליצירת חוסן. ברגע שנודע לנו על האפשרות להחזיר את התלמידים - בנינו מערכות למידה בקבוצות, מיפינו את המקצועות המאתגרים ביותר כמו מתמטיקה, היסטוריה, פיזיקה וביולוגיה ובנינו מערכת שעות יעילה ומותאמת לצורך הנקודתי בכיתות. כאנשי חינוך בתקופה הזו ובכלל עלינו לשדר לתלמידים חוסן".
יו"ר התאגדות מנהלי העל-יסודיים: "קיים אי-שוויון הזדמנויות אמיתי. אמור לי איפה אתה גר ואומר לך אם תוכל ללמוד מרחוק ואם תקבל את מה שמערכת החינוך יכולה להעניק. זה נורא בעיניי"
יוכי עיינות, מורה בתיכון אמי"ת אורי במעלה אדומים, סיפרה גם היא על התחושות המעורבות לקראת המפגש עם תלמידותיה: "סוף סוף ניתן יהיה לראות את העיניים שלהן לימי לימוד שלמים, בלי המסך שמפריד. חבל שזה רק למספר מצומצם של ימים, אבל אני מקווה שהטוב הזה לא ייקטע בגלל סגר נוסף".
בר ודעי, תלמידת י"ב בתיכון אמי"ת אורי, אמרה מצידה כי היא מצפה לחזור לבית הספר: "טוב שיותר לא נצטרך ללמוד כל כך הרבה זמן מול מחשב. סוף סוף נוכל לצאת מארבעת הקירות ולראות את החברות. עם זאת, הפערים הלימודיים מורגשים והחזרה ללימודים לא ממש אפקטיבית. בחינות הבגרות מתקיימות, וגם אם הן נדחו - הפער קיים ומתרחב עם הזמן. יש יותר מדי חומר מסובך שקשה להבין דרך המסך. השאלה הגדולה היא האם כולנו נצא עם תעודת בגרות השנה".
סהר ברשישת, תלמידת כיתה י"א בתיכון כפר סילבר, מוטרדת מהבאות: "התקופה בזום הייתה לא קלה עבורנו. זה מאוד מבלבל וקשה ללמוד כך. המוטיבציה והרצינות ירדו". ברשישת הוסיפה כי היא וחבריה לספסל הלימודים לחוצים מבגרויות החורף - אך סיפרה על ההתרגשות והשמחה שבשינוי המצב: "בסופו של יום, האווירה החברתית בכיתה שונה לגמרי. זה חלק גדול מאוד מבית הספר ובלמידה מרחוק קשה לתחזק את הקשרים".
אילון קטן, תלמיד כיתה י"א ממושב משען, הביע גם הוא קורת רוח מהחזרה לבית הספר: "מאוד קשה לשבת שבע-שמונה שעות ביום מול המחשב. אני שמח שנוכל ללמוד בכיתה ולא לראות רק ריבועים שחורים כל היום". גם הוא הביע תקווה שהוא וחבריו יצליחו לסגור את הפער הלימודי לקראת בחינות הבגרות. "בגלל הקורונה נגרם לנו נזק כבד מאוד", אמר. "אנחנו בחוסר ודאות ובחששות".
פורסם לראשונה: 23:35, 28.11.20
