כ-400 מאנשי צד"ל, משפחותיהם וקרוביהם הגיעו אחר הצהריים (יום ראשון) לטקס חניכת האנדרטה לחללי צד"ל ליד הגדר הטובה במטולה. לצד ההתרגשות, עבור אנשי צד"ל רבים העיבה סוגיית היחס של מדינת ישראל אליהם על הטקס - והם ציינו בעיקר את הדיור והפנסיה שעל קבלתם הם נאבקים 21 שנים. "יש בערך 450 משפחות שעדיין לא קיבלו את הדיור", אמר מפקד צד"ל בישראל נבי אבו ראפא. כשנאם בערבית בטקס, המילים היחידות שאמר בעברית היו "דיור, דיור, דיור - זו הבעיה היחידה שלנו. אנחנו תושבי מדינת ישראל, רק תנו לנו גג".
לדברי אבו ראפא, "אנחנו לוחצים על כל האנשים שאנחנו מכירים כדי שיטפלו בבעיה הזו ונגמור את העניין הזה, כדי שנעבור לנושא אחר שמגיע לנו - והוא הפנסיה".
על האנדרטה עצמה וחלוקת האותות בטקס אמר אבו ראפא כי "זו אות לקבלת הכבוד שנלחמנו נגד הטרור, למען השלום בין שתי המדינות. צה"ל חזר לעצמו. אנשים חשבו שכולם שכחו אותנו, אבל אף אחד לא יכול. האנדרטה הזו תישאר פה, ויום יבוא כשהגבול ייפתח כל אחד מלבנון יוכל להגיע לכאן ולזכור את אביו וסבו ולתת להם כבוד".
שר הביטחון בני גנץ והרמטכ"ל אביב כוכבי הודו היום בטקס כי המדינה לא עשתה מספיק לאורך השנים כדי לשלם את חובה לאנשי צד"ל, והבטיחו כי יפעלו כדי לתת מענה למצוקותיהם.
בשנת 2001, בממשלת ברק שאחראית ליציאה מלבנון, שויכו 204 משפחות צד"ל למשרד הביטחון - והיתר, כ-450 משפחות, היו תחת משרד הקליטה. ג'ונתן אל-חורי, בן לקצין צד"ל, טען היום כי "מי שהיה תחת משרד הביטחון קיבל מעטפת שלמה שכללה גם סיוע כלכלי ומענק דיור לרכישת בית. המשפחות שתחת משרד הקליטה קיבלו בין 700 ל-1,400 שקלים סיוע לשכר הדירה, אך לא זכו בסיוע נוסף כפי שקיבלו האחרות. הדרישה שלנו היא שמשרד הביטחון יכיר בכל משפחות צד"ל בארץ ויקבל אותן שיהיו תחת טיפולו וישווה את התנאים".
אל-חורי סיפר שאביו הגיע לישראל במאי 2000, והוא עצמו הגיע שנה וחצי אחריו יחד עם אימו ואחיו. "ברחנו דרך מדינה שלישית, הגענו לארץ והצטרפנו אליו", אמר. הוא אמר שיש לו רגשות מעורבים כלפי הקמת האנדרטה, שכן למדינה לקח 21 שנה להוקיר את 550 חללי צד"ל שנפלו בלחימה בלבנון. כעת, לדבריו, המטרה היא הכרה בזכויות אנשי צד"ל שחיים בישראל.
"עלינו לעבוד על כל הזכויות שהובטחו לאנשי צד"ל, אמר אל-חורי. "כשני שליש ממשפחות צד"ל בישראל עוד לא זכו למענה ממשרד הביטחון. מדובר בסוגיות שקשורות לדיור, תעסוקה ודברים נוספים. הזכויות הובטחו לאנשי צד"ל עוד בלבנון, לפני הנסיגה, ממש בחניכת האנדרטה במרג' עיון. הובטח להם בית מול בית, מכונית מול מכונית, וכשהגיעו לישראל המדינה הכירה רק בקומץ קטן. לשאר אמרו - תחפשו את החברים שלכם במשרד הקליטה".
האנדרטה הזו מחברת אותך יותר לישראליות שלך, לחיים שלך כאן למדינה?
"היא נותנת לי להבין שיש לנו עוד הרבה עבודה לעשות. הרבה אנשים בישראל לא יודעים מה זה צד"ל ולא הכירו מעולם איש צד"ל. עצם זה שהאנדרטה נמצאת כאן מחברת את ההיסטוריה שלנו להיסטוריה של ישראל. עכשיו נוכל להביא את הילדים ולהגיד - 'תראו מה סבא וסבתא עשו, תראו במה הם לקחו חלק'. אנחנו היינו הקהילה הראשונה במזרח התיכון שהכירה בקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ושילמנו על זה מחיר כבד. לכן ההכרה הזו היא מאוד משמעותית עבורנו".
עם זאת, לדברי אל-חורי, הוא לא מרגש שחניכת האנדרטה סגרה עבורו מעגל. "סגירת מעגל תהיה רק כשנחזור לבקר את ההורים בלבנון, כשיגיע השלום בעזרת השם", אמר. "כרגע זה סגירת מעגל מבחינת המשפחות השכולות. אימי שכלה שניים מבני דודיה בלחימה בלבנון וזה סימן שתמיד יתלווה אליך. בסוף הם הגנו עלינו, אנחנו חיים ונושמים היום בזכות אותם חללים. הגיע הזמן שנעשה איתם קצת חסד ונצדיע להם".
"סגירת מעגל - כשאנשי צד"ל יוכלו לסיים חייהם בכבוד"
סאמר שרף א-דין, לוחם צד"ל שהגיע לישראל ביום הנסיגה מלבנון, אמר כי ישראל נותנת יחס שונה למפקדי צד"ל לעומת חיילי צד"ל. "לצערי במדינת ישראל, הממשלות שהתחלפו משנת 2000 ועד היום - אף אחת מהן לא עבדה כמו שצריך", אמר. "לקחו חלק מהאנשים ומהמפקדים, ואמרו - זה המפקד. מה זה המפקד? מפקד בלי חיילים? תן לי לראות מפקד בלי חיילים מה הוא יכול לעשות. מה הגודל שלו, מה העוצמה שלו? בואו נעשה חשבון כמה חיילים נפלו וכמה מפקדים. נראה פער גדול במספרים. גם אני עזבתי בית בלבנון, וגם המפקד עזב - רק שהוא עזב עם מזוודה מלאה".
לדברי א-דין, הסיוע שנותנת המדינה למשפחות בשכר דירה לא מספיק. "המדינה עוזרת באלף שקל, או 1,200 שקל, אבל בן אדם שגר בחיפה משלם שכר דירה של 3,500 שקל. מאיפה הוא ישלים את זה? מהעבודה שלו, מהשעות שהוא עומד על הרגליים - אם בשמירה או בעבודה במפעלים. יש אנשים שלא יכולים. אם מישהו מקבל 5,000 שקל בחודש, הוא לא יכול להשלים ולא יכול לחיות. כל המשפחה עובדת ובקושי מסיימים את החודש".
טניה, שבעלה שירת 24 שנים בצד"ל, אמרה כי היא מקווה שמעתה - כפי שהבטיחו שר הביטחון והרמטכ"ל בטקס - חיילי צד"ל אכן יזכו להוקרה שמגיעה להם. סגירת מעגל עבורה תהיה כשאנשי צד"ל המבוגרים "יוכלו לסיים את חייהם בכבוד, ויכירו בהם ויתנו להם את הבתים והדיור שאנחנו נלחמים עליו".
"אני מקווה שיכירו בנו כאנשי צד"ל, כי אנחנו - וסליחה על הביטוי - לא ערבים ולא יהודים", חתמה. "אני רוצה שהמושג צד"ל יוכר ויופיע, ומקווה שיסיימו את הקושי שנובע מחוסר דיור ופנסיה לאנשים שמגיע להם".
בישראל חיות כיום כ-680 משפחות של אנשי צד"ל, שמונות כ-3,500 נפשות. במעמד הטקס היום הוקראה תפילת יזכור לראשונה בשפה הערבית בניב לבנוני. בטקס הוענקו למשפחות צד"ל ולבני משפחת החללים אות המערכה החדש שהוענק למי שלחם ברצועת הביטחון בלבנון. זו הייתה הפעם הראשונה שאות כזו הוענקה ללוחמים שלא שירתו בצה"ל.