ניצחונו של ג'ו ביידן על דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב גרם לרבים באגף השמאלי-פרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית לשחרר אנחת רווחה, אבל עבור רוב אנשי המחנה הזה, הגעתו של ביידן לבית הלבן היא רק סיומו של קרב אחד ותחילתו של קרב חדש במלחמה לשינוי פניה של ארה"ב. "עצרנו את הצניחה החופשית לגיהינום", אמרה ל"ניו יורק טיימס" אלכסנדרייה אוקסיו קורטז, מי שהפכה בשנתיים האחרונות לפנים המוכרות ביותר של המחנה הפרוגרסיבי, "אבל השאלה שממשיכה לעמוד על הפרק הם אם נתרומם כעת או לא".
ביידן: מביך שטראמפ לא מודה בהפסד
במהלך החודשים האחרונים התגייסו מנהיגי המחנה הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית – סוציאליסטים כמו אוקסיו קורטז והסנאטור מוורמונט ברני סנדרס שהגיע למקום השני בפריימריז לנשיאות ב-2016 ו-2020 – והסכימו להניח בצד את המחלוקות העמוקות עם המחנה המתון במפלגה כדי להוציא את תומכיהם לקלפיות ולהביא את ביידן לשלטון. במפלגה הדמוקרטית זכרו היטב כיצד המונים מאנשיה נמנעו ב-2016 מלצאת להצביע להילרי קלינטון, בין השאר בטענה שהממסד המפלגתי סייע לה באופן לא הוגן לנצח את סנדרס בפריימריז, וכך אפשרו לטראמפ לנצח בבחירות. הפעם התגייסו בכירי המחנה הזה כדי לשכנע את תומכיהם לצאת ולבחור בביידן, גם אם כרע במיעוטו – הכול כדי להדיח את טראמפ מהבית הלבן.
עכשיו, כשהאבק שוקע, ברור שלא נעלמו המתחים בין המחנה הדמוקרטי המתון למחנה הפרוגרסיבי שניכרו במהלך עונת הפריימריז, מתחים הנוגעים בין השאר לגישה לשירותי הבריאות, לחובות שבהם שקועים סטודנטים, למאבק בשינויי האקלים ולחוסר השוויון בחברה האמריקנית. בריאיון ל"ניו יורק טיימס" אותתה אוקסיו קורטז כי הפסקת האש במפלגה הדמוקרטית הגיעה לסיומה, והזהירה כי אם ביידן לא ימנה פרוגרסיבים לעמדות מפתח בממשלו, המפלגה תפסיד בבחירות האמצע לקונגרס שייערכו בעוד שנתיים.
אוקסיו קורטז דחתה את הטענות שהמסר הפרוגרסיבי פגע במפלגה הדמוקרטית וסייע לטראמפ ולרפובליקנים להציג אותה כמפלגת שמאל קיצוני וכמפלגה סוציאליסטית, שלא לומר קומוניסטית. "אני צריכה שעמיתינו יבינו שאנחנו לא האויב", אמרה אוקסיו קורטז ל"טיימס", וטענה שמחנה המרכז במפלגה פוגע ברלוונטיות שלו עצמו והופך עצמו למיושן בכך שהוא אינו מאמץ את מטרות המחנה הפרוגרסיבי אשר כן זוכות לתמיכה מהזרם המרכזי של המצביעים.
המטרה: מהפכה פוליטית-חברתית
הפרוגרסיבים, נזכיר, הם תנועה הולכת ומתחזקת בתוך המפלגה הדמוקרטית – תנועה השואפת לחולל מהפכה פוליטית, חברתית וכלכלית במפלגה ובארה"ב כולה, תוך החלפת מנהיגים המשתייכים לממסד הפוליטי הישן במנהיגים צעירים שצמחו מהשטח ומוכנים לשנות מהיסוד את המערכות האמריקניות. חלק גדול מהמחנה הזה של המפלגה הדמוקרטית, שרבים רואים בו מחנה שמאל רדיקלי, מורכב מפעילים שהיו חלק מרשת המתנדבים בקמפיין הנשיאות של ברני סנדרס ב-2016, ואחרי הפסדו הקימו ארגונים המקדמים מועמדים פרוגרסיביים בתקווה לחולל את השינוי המיוחל. דמויות מוכרות במחנה הפרוגרסיבי הן אליזבת וורן, שהגיעה למקום השלישי בפריימריז הדמוקרטיים לנשיאות ב-2020, וארבע חברות בית הנבחרים המכונות "היחידה": אלכסנדרייה אוקסיו קורטז, אילהאן עומאר, רשידה טליב ואיאנה פרסלי.
המחנה הפרוגרסיבי חותר לשינויים כלכליים מרחיקי לכת, כגון הרחבת ביטוח הבריאות הממשלתי כך שיכסה את כל האזרחים, העלאת שכר העובדים, סבסוד שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה ומעבר לשימוש באנרגיה מתחדשת כדי להתמודד עם שינויי האקלים. במחנה הרפובליקני – וגם במחנה המרכז במפלגה הדמוקרטית – מציגים את הבטחות הפרוגרסיבים כהבטחות פופוליסטיות שימיטו אסון על המדינה. הפרוגרסיבים בתגובה מבקשים מתומכי הדמוקרטים לזנוח את האמונה הרווחת שכדי להצליח בבחירות צריכה המפלגה להישאר במרכז הפוליטי.
שתי תוכניות דגל של המחנה הפרוגרסיבי זכו לסיקור נרחב בתקשורת האמריקנית. האחת היא Medicare for All – תוכנית ביטוח בריאות ממשלתי שבה יהיו רשומים כל האמריקנים ויכוסו כל השירותים הרפואיים החיוניים. הפרוגרסיבים דורשים שתוכנית זו תחליף את רוב הביטוחים הפרטיים הקיימים, ומבטיחים שלעומת ביטוחים אלה לא תידרש בה השתתפות עצמית. הרעיון שלהם הוא שעל ביטוחי בריאות פרטיים ייאסר להציע שירותים מתחרים, אך יותר להם לכסות טיפולים רפואיים שאינם מוגדרים חיוניים, כגון ניתוחים קוסמטיים, ולהציע ביטוחים לטיפולים משלימים. מימונה של התוכנית אמור להיעשות על-ידי גביית מיסים גבוהים יותר מהעשירים. התוכנית השנייה היא ה"ניו דיל הירוק", חבילת חוקים שמטרתה להילחם בשינויי האקלים, ושכוללת בין השאר ביטול של הקלות מס ושל סובסידיות לחברות הנפט והגז, וכן מעבר של ארה"ב לשימוש במקורות אנרגיה מתחדשים במקום בדלק מאובנים. הרפובליקנים טוענים כי התוכנית תהרוס את הכלכלה האמריקנית ותוביל להעלאת מיסים חדה, ומציגים אותה כעדות לסוציאליזם שפשה במפלגה הדמוקרטית.
אף שמאמצי המחנה הפרוגרסיבי נבלמים בינתיים על חומות הקונגרס, השפעתו גברה בשנים האחרונות, וראיה לכך היא הצורך של ביידן לגלות התחשבות בעמדות הפרוגרסיבים כדי לגייס את תומכיהם לצדו בבחירות ולהביא אותם לקלפי. ביידן חשש שהדמוקרטים הפרוגרסיבים יימנעו מלהצביע לו, כפי שעשו רבים מהם במקרה של הילרי קלינטון ב-2016. עדות להשפעתו הגוברת של המחנה הפרוגרסיבי אפשר למצוא גם בעובדה שרבים מהמועמדים הדמוקרטיים בבחירות לקונגרס האמריקני ולתפקידים מקומיים במדינות ארה"ב הצהירו במערכת הבחירות שזה עתה הסתיימה על תמיכתם בתוכנית Medicare for All.
חלק מאנשי המחנה הפרוגרסיבי גילו עמדות שמאל רדיקליות גם בנושאים מדיניים, והטיחו בין השאר ביקורת קשה בישראל. עומאר, מהגרת מסומליה, וטליב, בת למהגרים פלסטינים, ידועות כמי שהביעו תמיכה בתנועת החרם על ישראל, ואוקסיו קורטז ביטלה לאחרונה את השתתפותה באירוע לזכר ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, אחרי שפעילים פרו-פלסטיניים הביאו לידיעתה הצהרות שניפק נגד הפלסטינים לפני שפתח איתם בתהליך השלום.
15 הדולרים של פלורידה נותנים תקווה
"זה לא שלא הוקל לנו שטראמפ מסתלק, אבל חשוב לזכור שמבחינות רבות טראמפ היה רק סימפטום קיצוני למדי של שלל בעיות מערכתיות שהכבידו על ארה"ב במשך שנים", אומרת צ'י אנונווה, יו"ר הזרוע הניו יורקית של ארגון "הסוציאליסטים הדמוקרטים של אמריקה". אנונווה, בת 31, טוענת שבחירתן מחדש לקונגרס של אוקסיו קורטז, עומאר וטליב מוכיחה שהבוחרים נכונים לאמץ מצע פרוגרסיבי.
אבל אפשר להתווכח עם הטענה הזו: "הגל הכחול" שלו ציפו הדמוקרטים בקונגרס – שֶטף של מצביעים שיגדילו את הרוב של הדמוקרטים בבית הנבחרים ויתנו להם את השליטה בסנאט – לא הגיע, והמפלגה הדמוקרטית מוצאת עצמה כעת עם רוב מצומצם יותר בבית התחתון של הקונגרס ועם סיכוי קטן בלבד לזכות ברוב בבית העליון. הממסד הדמוקרטי – וגם אנשי מרכז רפובליקנים – כבר מיהרו להאשים את השמאל הפרוגרסיבי בהרחקת בוחרים מהמפלגה הדמוקרטית, ולהדגיש כי רעיונות שמצליחים למשוך בוחרים מערים גדולות כמו ניו יורק וקליפורניה אינם יכולים להביא למפלגה בוחרים מאזורים מרוחקים יותר ולאפשר לה להיות מפלגת שלטון.
מצליף הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים, ג'יימס קלייבורן, טוען כי קריאות שהשמיעו גורמים דמוקרטיים במהלך הקיץ להסיט תקציבים מהמשטרה בשל היד הקלה שלה על ההדק נגד שחורים הן קריאות שפגעו במועמדים הדמוקרטים לקונגרס, ואפילו במועמד לנשיאות ביידן. אוקסיו קורטז ואחרים דחו את הטענה הזו, וטענו מנגד שפעילותם של הפרוגרסיבים במדינות מפתח קריטיות במערב התיכון של ארה"ב סייעה לביידן להיבחר. סנדרס הדגיש גם את העובדה שבכמה סוגיות שהובאו להצבעה במשאלי עם בשבוע שעבר רשמו הפרוגרסיבים הישגים – למשל קביעת שכר מינימום של 15 דולר בפלורידה, אישור השימוש במריחואנה במדינות הנחשבות באופן מסורתי לרפובליקניות והגדלת מס ההכנסה לעשירים באריזונה כדי לממן שם מוסדות חינוך ציבוריים.
אנונווה אומרת שהמטרה של השמאל הדמוקרטי חייבת להיות להפוך את מי שאינם מגלים מעורבות פוליטית לכן מעורבים, ולנסות להגיע לבוחרים שמעבר לבוחר העירוני הממוצע. היא טוענת כי המקרה של פלורידה, שבה מצד אחד רוב הבוחרים הצביעו לטראמפ אבל מצד שני גם אושר שכר המינימום בגובה של 15 דולר, היא דוגמה לפוטנציאל הלא-ממומש: "אני חושבת שהתפקיד שלנו בשמאל הוא לנתב את התסכול מהסטטוס קוו הכלכלי והפוליטי לחזון חיובי שעוסק בשאלה איך תיראה חברה צודקת יותר, אמריקה צודקת יותר", היא אומרת.
אנונווה מכירה בכך שנשיאות של ביידן במקביל לקיומו של סנאט בשליטה רפובליקני תהיה אתגר גדול, אבל היא נשארת אופטימית. "אני חושבת שזה רגע מפחיד, אבל אני חושבת גם שיש הזדמנות אם נבנה תנועת שטח חזקה מספיק כדי ללחוץ על ממשל ביידן. העובדה שביידן ניצח אין פירושה שאנחנו יכולים לנוח, זה לא אומר שאנחנו צריכים להיות שאננים".
