בריטניה מתכוונת להגדיל את ארסנל הנשק הגרעיני שלה ביותר מ-40% כדי לחזק את ביטחונה לנוכח הסכנות הבינלאומיות הגוברות – כך עולה ממסמך הצהרת כוונות שהציגה בצהריים (יום ג') הממשלה בלונדון. המסמך שוטח את התוכניות של הממלכה לשנים הקרובות בתחומי החוץ, הביטחון וההגנה, וההחלטות המובאות בו הן סיומו של תהליך בחינה מחדש של המדיניות הבריטית בזירה הבינלאומית.
ההודעה הבריטית על הכוונה להגדיל את הארסנל הגרעיני באה אחרי שבעבר חתרה בריטניה דווקא לצמצם את הארסנל הזה, כפי שעשו רוסיה וארה"ב במסגרת הסכמים שהושגו ביניהן. בשנת 2010 החליטה הממשלה בלונדון כי עד לאמצע העשור הקרוב, כלומר שנת 2025, לא תחצה המדינה את הרף של 180 ראשי נפץ גרעיניים, אבל ראש הממשלה הנוכחי בוריס ג'ונסון ביטל את ההגבלה הזו, וכעת יועלה הרף ל-260 ראשי נפץ.
במסמך נקבע כי לבריטניה נשקפים איומים ממדינות החמושות בנשק גרעיני, ממדינות ההולכות ומתבססות כגרעיניות וגם מטרור גרעיני הזוכה למימון ממדינות, וכי נדרשת לה הרתעה גרעינית כדי להבטיח את הביטחון שלה ושל בעלות בריתה. "יש מדינות המגדילות ומגוונות באופן משמעותי את הארסנל הגרעיני שלהן", נכתב במסמך. "התגברות התחרות העולמית, האתגרים הנשקפים לסדר הבינלאומי וההפצה של טכנולוגיות בעלות פוטנציאל הרסני מאיימים כולם על היציבות האסטרטגית".
לפי המסמך, בריטניה גם מתכוונת להחליף את ראשי הנפץ הגרעיניים הנוכחיים שלה בראשים חדשים, כאלה שיוכלו להיות מבצעיים לאורך תקופה שתתאם את אורך החיים של ארבע צוללות גרעינית הנבנות כעת ואמורות להיכנס לשימוש בתחילת העשור הבא. בהיבט המזרח-תיכוני נכתב במסמך כי בריטניה תסתמך על השותפויות הביטחוניות ההדוקות הנוכחיות שלה, בכלל זה עם ישראל וסעודיה, כבסיס לפעילות נרחבת יותר.
העדכון הכי גדול מאז המלחמה הקרה
המסמך שפורסם בצהריים מציג את העדכון הגדול ביותר של מדיניות החוץ וההגנה הבריטית מאז סיום המלחמה הקרה, והוא מעורר עניין רב משום שהוא מבקש להבהיר כיצד מתכוונת בריטניה לשמר את מעמדה הבינלאומי ואף לחזק אותו בעידן שאחרי הברקזיט, פרישתה מהאיחוד האירופי, שהושלמה רשמית בתחילת השנה.
בריטניה מדגישה בו כי היא מעוניינת להגביר את השפעתה במדינות באזור ההינדו-פסיפי (האזור שבין האוקיינוס השקט לאוקיינוס ההודי) בניסיון למתן את ההשפעה העולמית ההולכת וגוברת שממנה נהנית סין. האזור ההינדו-פסיפי מוגדר במסמך "אזור שנעשה באופן הולך וגובר למרכז הגיאופוליטי של העולם", ומצוין בו כי בריטניה מתכוונת לשלוח אליו נושאת מטוסים.
במסמך מדגישה ממשלת בריטניה כי לצד החתירה ליחסי מסחר חיוביים בינה לבין סין ולשיתוף פעולה עם בייג'ינג בתחום שינויי האקלים, לונדון תפעל ביתר שאת לסגל את בריטניה להשפעה הגוברת של המדינה הקומוניסטית ולהוות משקל נגד להשפעתה. "הן סין והן בריטניה מפיקות תועלת מהסחר וההשקעות הבילטרליים ביניהן, אבל סין היא גם האיום הגדול ביותר שמדינה כלשהי מהווה לביטחון הכלכלי של בריטניה", נכתב במסמך.
"האיום החריף" מרוסיה
באמצע העשור הקודם העריך שר האוצר של בריטניה דאז, ג'ורג' אוסבורן, כי היחסים בין בריטניה לסין נמצאים בדרך ל"תור הזהב" שלהם, אבל בפועל היחסים הידרדרו מאז בגלל חילוקי דעות בשורה של נושאים, בין השאר הכרסום הדרמטי של סין באוטונומיה של הונג קונג, קולוניה בריטית לשעבר. עוצמתה הכלכלית והצבאית של סין גדולה בהרבה מזו של בריטניה – הכלכלה השישית בגודלה בעולם – אבל בלונדון מאמינים שמדיניות של "הפעלת כוח רך" ושימוש בבריתות אסטרטגיות יכולה לגרום לבייג'ינג לציית לכללים של מערכת בינלאומית חדשה ודינמית יותר.
בדו"ח מודגש כי שיתוף פעולה כזה צריך להיעשות בין השאר עם ארה"ב, שגם בה מזהיר הממשל מפני האסרטיביות ההולכת וגוברת של סין באזור ההינדו-פסיפי. "מערכת היחסים עם ארה"ב תישאר מערכת היחסים הבילטרלית החשובה ביותר שלנו", נכתב במסמך, ולונדון מדגישה בו כי בכוונתה להדק את שיתוף הפעולה עם וושינגטון בתחומי מדיניות שבהם באופן מסורתי מקיימות השתיים שיתוף פעולה עמוק כגון, הביטחון והמודיעין.
רוסיה עדיין מוזכרת במסמך כ"איום החריף ביותר על ביטחוננו" באזור האירו-אטלנטי: "עד שהיחסים עם הממשלה הרוסית ישתפרו, נמשיך בפעולות הרתעה והגנה נגד כל סוגי האיומים המגיעים מרוסיה", נכתב.
