ספר חדש שמפנה זרקור אל שואת יהודי לוב מעורר עניין רב בעולם הערבי, בעקבות פרסום בעמוד הפייסבוק של משרד החוץ בערבית. הספר חושף לראשונה יומן שכתב בסתר יוסף דעדוש, ממנהיגי הקהילה היהודית בבנגזי, כשהיה במחנה הריכוז ג'אדו במלחמת העולם השנייה.
הפוסט המדובר פורסם בפייסבוק ביום השואה הבינלאומי בשבוע שעבר ועוסק בספר "היומן הגנוז ממחנה הריכוז ג'אדו" מאת שלמה אברמוביץ' שיצא לאור בהוצאת "ידיעות ספרים". הספר חושף לראשונה את היומן שהצליח לכתוב דעדוש תחת עינם של השומרים האיטלקים והנאצים במחנה שפעל ב-1942 במדבר מדרום לטריפולי.
הפוסט גרר יותר מ-2,400 לייקים, מאות תגובות וכ-70 שיתופים של גולשים מרחבי העולם הערבי, ממדינות כגון לוב, מצרים, מרוקו, מדינות המפרץ וגם מהרשות הפלסטינית. חלק מהגולשים הביעו עניין בסיפור וביקשו שהספר יתורגם לערבית, אך היו גם תגובות שהשוו את הכיבוש הישראלי בגדה המערבית לכיבוש הנאצי.
היומן שעומד במרכז הספר נכתב למרות איסור מפורש של שלטונות המחנה. יוסף דעדוש כתב אותו מדי לילה בעיפרון, על גבי נייר סופג. במשך יותר משבעה עשורים הוחזק היומן נעול בארון שאסר דעדוש לפתוח עד לאחר מותו. נדרשו ארבע שנים נוספות לבנו, שמעון דורון, לפענח את כתב היד ולתרגמו מאיטלקית. חלקים מכתב היד נמחקו, דהו, או הוסתרו תחת כתמי עובש ושמן, ולכן היה קשה לפענחם.
היומן מעניק הצצה לשגרת החיים ולזוועות שתועדו במחנה. מהוצאת היהודים מבתיהם בבנגזי, דרך הובלתם למחנה הריכוז וכלה בתקופת המעצר במחנה. תיאוריו של יוסף דעדוש מציירים תמונות של אימה, רעב, מחלות ומוות, אך מנגד הם גם מדגישים את זקיפות הקומה היהודית ואת העמידה הנחושה של אסירי ג'אדו אל מול ההתעללות, ההשפלה וסכנת המוות שהפכו לשגרת יומם. בשיאו של היומן מתאר יוסף דעדוש את הקבורה של בתו הפעוטה עדה, שמתה ממחלת הטיפוס, ואת הקבורה המאולתרת שביצע בלב המדבר, בבור שחפר בידיו.
"גל התגובות הדהים והפתיע אותי", סיפר מחבר הספר שלמה אברמוביץ'. "תגובות השטנה צפויות והנוסח שלהן מוכר, אך מרתק לראות שיש בעולם הערבי 2,400 לייקים לסיפור שואה, ושיש גם עשרות רבות שמצאו לנכון לשתף את הפוסט ולהגיב עליו. שימחו במיוחד הבקשות לתרגום הספר לערבית. התרגום לערבית לאיטלקית ולאנגלית הוא חלק מתכנית הפעולה שלנו בהמשך הדרך, אך נראה לי שהתרגום לערבית יזכה כעת לקדימות".
המחבר הוסיף: "המחקר ההיסטורי ומאות עדויות מלמדים שהיו יחסים טובים בין יהודים לערבים במדינות כמו לוב, מרוקו, מצרים, עיראק ועוד. כבר בספר קודם שכתבתי על יהדות לוב, נתקלתי בעדויות על מוסלמים תושבי טריפולי ואחרים, שראו ביהודים אחים והתנגדו לפרעות נגדם. ניתן להניח כי כעת, כשמשטר האימים של קדאפי איננו עוד וכשפעמי שלום מאפיינים את יחסי ישראל עם מספר גדל והולך של מדינות ערביות, נגלה עוד ועוד אמירות גלויות של תושבי מדינות אלו, בעד ישראל ונגד ביזוי זיכרון השואה. אני מאמין שהספר על מחנה הריכוז ג'אדו יתרום גם הוא להלך רוח חדש. מעבר לפניות דרך הפוסט של פייסבוק, החלו להגיע גם פניות אישיות במסנג'ר. לתחושתי - זוהי רק ההתחלה".