ההצהרה ההיסטורית של ג'ו ביידן, שהגדירה את הרג הארמנים במלחמת העולם הראשונה כרצח עם, עוררה זעם בטורקיה – וצפויה להחריף את היחסים עם ארה"ב. בתגובה שניסתה לרכך את המכה אמר בכיר בממשל ביידן שוושינגטון עודדה את ארמניה וטורקיה לנהל מגעים לפיוס – ועדיין מאמינה שטורקיה היא שותפה קריטית של ארה"ב בברית נאט"ו.
במשך עשרות שנים הקפיד הבית הלבן להימנע מהמונח "ג'נוסייד" בהודעות לציון יום השנה להרג הארמנים על ידי הטורקים העותמנים. הקונגרס הערים קשיים על צעדים להכרה בהרג הארמנים כרצח עם, ונשיאים אמריקנים העדיפו להימנע מההכרזה הזאת - כדי לא לפגוע ביחסים עם טורקיה. כשביידן היה מועמד לנשיאות הוא הצהיר שאם ייבחר הוא יתמוך ביוזמה להכיר בהרג הארמנים כג'נוסייד. היום קיים את הבטחתו.
גורם בממשל ביידן שניסה להסביר את החלטתו לשבור את הסטטוס-קוו אמר שהנשיא הדמוקרטי מתייחס לזכויות האדם ולמאבק בגזענות כנושאים בעלי חשיבות עליונה. הגורם אמר שאזרחים ברחבי העולם מתחילים לבחון את "העובדות ההיסטוריות הכואבות" של המדינות שלהם. "זה בוודאי משהו שאנחנו עושים כאן בארה"ב", אמר הגורם.
כמיליון וחצי גברים, נשים וילדים ארמנים נהרגו בידי הטורקים בשנותיה האחרונות של האימפריה העותמנית, בין השאר בצעדות מוות. אנקרה מודה שארמנים רבים שחיו בשטח האימפריה נהרגו בקרבות במלחמת העולם הראשונה - אך לאורך השנים היא טענה שמספר המתים נופח וכי בפועל הוא נמוך יותר. לטענת הטורקים, הארמנים לא נהרגו כתוצאה ממבצע שיטתי שנועד להשמידם - ולכן כינוי המעשים "רצח עם" חוטא לאמת.
ארמנים ברחבי העולם מציינים היום, ה-24 באפריל, את יום הזיכרון להרג בני עמם על ידי העותמנים. בהצהרה השנתית של הבית הלבן אמר ביידן כי "העם האמריקני מכבד את כל הארמנים שנרצחו ברצח העם שהחל היום, לפני 106 שנה. במשך עשרות שנים מהגרים ארמנים העשירו את ארה"ב באינספור דרכים, אך הם מעולם לא שכחו את ההיסטוריה הטרגית. אנחנו מכבדים את הסיפור שלהם. אנחנו רואים את הכאב שלהם. אנחנו מאשררים את ההיסטוריה שלהם". ביידן הדגיש בדבריו כי "אנחנו לא עושים את זה כדי להטיל אשמה, אלא כדי לוודא שמה שקרה לא יקרה שוב". טורקיה, כאמור, הגיבה בזעם.
שר החוץ הטורקי מבלוט צ'בושולו אמר שטורקיה מתנגדת לחלוטין להחלטה האמריקנית, וכי "אופורטוניזם פוליטי זו הבגידה הגדולה ביותר בשלום ובצדק. אנחנו דוחים לחלוטין את ההצהרה הזאת, שמבוססת אך ורק על פופוליזם". הוא הוסיף כי "מילים לא יכולות לשנות או לשכתב את ההיסטוריה. אנחנו לא נלמד מאף אחד על ההיסטוריה שלנו".
איברהים קאלין, דובר לשכת הנשיאות הטורקית, אמר שדברי ביידן "חוזרים על ההאשמות של מי שהאג'נדה היחידה שלהם היא עוינות כלפי המדינה שלנו. אנחנו מייעצים לנשיא ארה"ב לבחון את העבר ואת ההווה של המדינה שלו". זמן קצר לפני הצהרת ביידן שלח ארדואן מכתב לפטריארך הארמני באיסטנבול, ומסר שהנושא צריך להיות בטיפול היסטוריונים - ולא של "צד שלישי" שמעוניין לנצל את הנושא למטרות פוליטיות.
טורקיה עדיין לא הודיעה איך תגיב להצהרת ביידן. בין שתי המדינות יש מתיחות סביב כמה נושאים, בהם החלטתה של טורקיה לרכוש מערכות הגנה אווירית מרוסיה - היריבה הגדולה של ברית נאט"ו. ההחלטה גרמה לארה"ב להטיל סנקציות על טורקיה. בנוסף בין השתיים יש מחלוקות על המלחמה בסוריה, היחס לכורדים וההאשמות של המערב נגד ארדואן בנושא הפרת זכויות אדם. חלק מהפרשנים אומרים שהעובדה שהיחסים בין המדינות כבר מתוחים הקלה על ביידן לקבל את ההחלטה להגדיר את הרג הארמנים כרצח עם.
ארדואן ניסה לשמור על יחסים טובים עם דונלד טראמפ, אך מאז שביידן נכנס לבית הלבן היחסים עם הממשל האמריקני הם אופרה אחרת. הטון של וושינגטון כלפי זכויות האדם בטורקיה תקיף בהרבה, וכך גם הדרישה שאנקרה תפסיק להשתמש במערכות ההגנה האווירית של רוסיה. ביידן, שנכנס לבית הלבן ב-20 בינואר, המתין עד אתמול לשיחת הטלפון הראשונה שלו לארדואן - מה שמעיד על היחסים בין השניים. באותה שיחה, שלפי גורם אמריקני הייתה "ישירה ומקצועית מאוד", הוא בישר לו על ההצהרה שבכוונתו לפרסם.
בארמניה, כצפוי, בירכו על ההכרזה האמריקנית. ראש ממשלת ארמניה, ניקול פשיניאן, אמר שהודעת ביידן התקבלה "בהתלהבות רבה" על ידי תושבי ארמניה והארמנים ברחבי העולם. "ההכרה ברצח העם הארמני חשובה לא רק כמחווה ל-1.5 מיליון קורבנות חפים מפשע, אלא גם כדי למנוע חזרה של פשעים כאלה נגד האנושות", אמר פשיניאן. "ארה"ב הראתה פעם נוספת מחויבות בלתי מתפשרת להגנה על זכויות אדם ועל ערכים אוניברסליים".
כ-30 מדינות בעולם הכירו במשך השנים ברצח העם הארמני – בהן צרפת, רוסיה, קנדה ולבנון. המדינה הראשונה שהגדירה את הרג הארמנים כרצח עם הייתה אורוגוואי, ב-1965. טורקיה מאיימת בסנקציות על כל מדינה שתכיר במעשים נגד הארמנים במהלך מלחמת העולם הראשונה כרצח עם, וכתוצאה מכך מדינות רבות אכן נמנעו במשך עשורים מהכרה שכזו. עם זאת, בשנים האחרונות הצטרפו עוד ועוד פרלמנטים ונשיאים בעולם לרשימת המכירים ברצח הארמנים כג'נוסייד, ובשנת 2019 אישר גם הסנאט האמריקני החלטה – אם כי לא-מחייבת – המכירה במעשים כרצח עם. ההחלטה עוררה את חמתה של טורקיה.
טאלין נוריאן, ארמנית בת 41 מהבירה ירבאן, סיפרה שהארמנים חיכו להצהרה של ארה"ב במשך שנים. "רצינו את זה לפני ביידן", אמרה ל-AFP. "לדעתי עכשיו טורקיה מפחדת, בגלל שכל המדינות הולכות להתחיל להכיר ברצח העם. כולם הולכים לדבר על זה".
