משבר הקורונה, הממשלה והקשיים: ראשי הרשויות מדברות
"השליחות שלי היא לא סך ההצלחות והיוזמות שאני מביאה לעולם", אמרה ראש מועצת ירוחם, טל אוחנה, במהלך פאנל ראשי ערים בוועידת הנשים של ynet, "ידיעות אחרונות" ו"לאשה". אוחנה, שעוברת טיפולי פוריות במקביל לתפקידה ובשיא ניהול משבר הקורונה, אמרה כי "השליחות שלי היא דווקא במקומות שקשה לי. וקשה לי בזוגיות, וקשה לי עם הפוריות, ועם עוד הרבה דברים אחרים. אבל הבנתי שבפריפריה, בטח לנשים מסורתיות, המודעות לעולם שימור הפוריות לא כל כך קיימת".
"אמרתי לעצמי שעם כל הרצון שלי לשמור על מימד של חיים פרטיים, עלי לזקוף קומה ולעמוד מעל כל במה ולהגיד לבנות היקרות - המציאות השתנתה", אמרה. "אתן הרבה יותר מגשימות ומככבות בכל זירה אפשרית, תדאגו לשמר את הפוריות שלכן. אל תוותרו על הזכות להיות אימהות בעתיד. הרמתי את הדגל הזה, שהיה כרוך במסע שעדיין לא הגעתי לסופו. אני רוצה לומר לנשים - אל תחכו עוד רגע. קומו, תדאגו לשימור הפוריות שלכן. אתן יכולות להגשים במקביל ולעשות מה שאתן רוצות. אפשר להיות אמא מהממת בגיל 40".
ראש העיר יהוד מונוסון, יעלה מקליס, חיזקה את טל ואמרה כי "אני חושבת שמה שמאפיין אותנו מאוד כנשים הוא היכולת לחשוף את החלקים שבהן אנחנו פחות חזקות". בהמשך היא ביקרה את הדרת הנשים מניהול משבר הקורונה: "עוד בתחילת הדרך, כשגילינו שלא מצאו אף אישה שתשב בוועדת המומחים של קבינט הקורונה, כתבנו מכתב. אם אישה מספיק טובה לנהל בית חולים, היא יכולה לשבת בפורום של מומחים. וזו רק דוגמה אחת".
"כתבנו מכתב, היינו בשוק מהעניין הזה שלא מצאו אף אישה ראויה שתהיה בתהליך קבלת ההחלטות", הוסיפה יעלה. "גם לא היה ייצוג של השלטון המקומי, שזה עוד יותר אבסורד. המדינה למדה במשבר הזה כמה חשובים השלטון המקומי וראש הרשות. זה התחיל במלחמה על השמות של החולים - לא רצו להגיד לנו מי הם, כשבסך הכל רצינו להתקשר לשאול מה שלומם, לפנות להם את הזבל ולעזור להם בתרופות".
ראש העיר אור יהודה, ליאת שוחט, אמרה כי "שלא מבחירה, היינו העיר הראשונה שבה אובחן חולה קורונה. באותו רגע הבנתי שאני לבד במערכה הזו. את ההודעה לא קיבלתי ממשרד הבריאות או מגורם רשמי, אלא חבר משותף התקשר להודיע לי - 'ליאת תיערכו, הבום אצלכם'. תוך שעה הודעתי לכולם על ישיבת חירום בעירייה כדי להבין מה קורה ומה המשמעות. הרי זה היה שבוע לפני פורים, וכולם מגיעים לחנות של הפיראט האדום. המשמעות מטורפת, אבל אני לא מקבלת מענה ממשרד הבריאות".
צוות חיטוי בחנות הפיראט האדום באור יהודה, מרץ 2020
(צילום: יריב כץ )
"התקשרתי לפרופסור איתמר גרוטו, הצגתי את עצמי ואמרתי לו שעם כל הכבוד התושבים פונים אליי למידע ולא אליהם", הוסיפה. "הוא שלח אותי לפרופ' סדצקי. התקשרתי אליה והתווכחנו 15 דקות על שאלת הבידוד. ההנחיות סותרות, הם אומרים משהו אחד והתושבים נותנים לי מידע אחר. יום למחרת אמרתי לבעלי התפקידים שאנחנו מנהלים את האירוע, הקמנו מוקד קורונה וערכות למבודדים. כל המדינה נכנסה ב-15 במרץ למשבר, אני שבועיים לפני. המנכ"ל שלי היה דופק בדלת ולוקח את הזבל ממבודדים כי לא היה מי שיעשה את זה".
ראש מועצת עמק חפר, גלית שאול, סיפרה: "אני זוכרת שכמה ימים לפני ליל הסדר הסתובבתי בין העסקים בפארק התעשיות שלנו, ושמעתי את התלונות של בעלי העסקים ששואלים איך נמשיך מכאן. לא היו לי תשובות. שואלים מה עם הארנונה, ואחרים אומרים שרק עכשיו גייסו עובדים. חזרתי הביתה ובשעה 20:00 ראש הממשלה מודיע לאומה שמוותרים על שלושה חודשים ארנונה. הופתעתי, אף אחד לא אמר לנו. את אומרת לעצמך - למישהו אכפת בכלל? סופרים אותנו, לא סופרים אותנו? הבנתי שאין מה לעשות, אני מנהלת את המערכה הזו לבד וצריכה להיות שם בשביל התושבים והעסקים".
לירון דורון, סמנכ"ל אסטרטגיה, קשרי ממשל וראש מטה במרכז השלטון המקומי, אמרה כי "מנהיגות שמחוברת לשטח היא המנהיגות הטובה ביותר. לכן ראינו גם פערים בין השלטון המרכזי למקומי, ואת האמון של התושבים בשלטון המקומי. מנהיגות נשית היא מנהיגות שמחוברת לשטח, לקהילה ולחינוך, וראינו את זה השנה מאוד".
לדבריה, "יש לי דוגמה אחת מיני רבות - כולנו זוכרות את ה-31 באוגוסט, יום לפני החזרה ללימודים, מאות אלפי ילדים שוכבים במיטה כשהתיק שלהם מסודר והם מוכנים לכיתה א' ולגן חובה. הם הלכו לישון בשעה 20:00, ובשעה 23:00 מקבץ של גברים בזום מחליטים לעשות סגר בחלק מהמדינה. אם אישה הייתה בתפקיד ראש הממשלה, שרת החינוך או הפרויקטורית, זה לא היה קורה".
לירון אמרה עוד: "רק בראש 6% מכלל הרשויות עומדת אישה. זו עלייה, אבל זה לא מספיק. הסיבה לכך היא המחיר שצריך לשלם - לא כולן מוכנות לשלם אותו. המחיר הוא חשיפה, פרטיות ושיימינג. האופוזיציה של ראש הרשות היא כבר מזמן לא על שולחן המועצה אלא בפייסבוק במשך 24 שעות ביממה. אין רחמים, אין דין ואין דיין. בכל מקרה, זה תלוי רק בנו ולא באף גבר. זה תלוי בהחלטה ובאומץ ללכת עם זה עד הסוף".
ליזי דלריצ'ה, ראש המועצה המקומית גני תקווה, אמרה: "אני חושבת שלנשים יש יותר מינגלינג ויכולות לג'נגל יחד עם אותן משימות, לתכלל והרבה פחות אגו. כשאני שומעת ב-23:00 בלילה על בעיה, יש לי שתי אופציות - להתעצבן או לעשות. בחרתי לעשות. אני מבינה שאני האופרטור ואני צריכה לצאת בבוקר ולבצע את מה ששמעתי בלילה הקודם.
"אני נכנסתי לתפקידי לפני שבע שנים. היו אז נשים בוועדי הורים וגברים היו היו"רים, המצב היום הוא לא כזה. באתי לכל אחת מהאימהות ואמרתי להן 'מה, את לא יכולה להיות יו"רית?', היום כולן יו"ריות אצלי. אני בטוחה שאם נעשה סקר ונלווה את הסקר הזה לראות אם יש קורלציה בין מנהיגות נשית מובילה בראש הרשות לעומת התושבים והתושבות, אני בטוחה שיהיה קשר".
רותם ידלין, ראש המועצה האזורית גזר, אמרה: "בעקבות מה שקורה במערכת החינוך בתקופת הקורונה אפשר לראות איך נבדל ניהול נשי מניהול גברי. אני חושבת שאנחנו מתייעצות יותר, פחות אגו, את מתווה התיכונים שיש במועצה שלנו בגזר הביאו המנהלים והמנהלות שלנו, ולמה? כי הבאתי אותם לחדר הדיונים וביקשתי מהם להגיד איך מביאים יותר תלמידים ואיך נותנים פתרון מהשטח.
"מה שיש לי להגיד לנשים שזה שאם את משנה מציאות בוועד ההורים של הילדים שלך בבית הספר, בואו תעשו את התפקיד שלנו. השלטון המקומי צריך עוד נשים, עוד נשים חזקות. כשהקול בחדר הוא יותר מגוון, שומעים אותנו יותר. אני חושבת שלמדינת ישראל, ש-51% ממנה הן נשים, מגיע לשמוע את הקול הזה כי לא שומעים אותו והציבור מקבל שירות פחות טוב".
