ענף הכדורגל מספר את סיפורה של החברה הישראלית. לאורך שנים הוא שיקף שייכות פוליטית וקהילתית. האהדה להפועל או לבית"ר הייתה ביטוי לזהות פוליטית. קבוצות כמו שמשון תל אביב או מכבי רמת עמידר נתנו ביטוי לשייכות קהילתית. שחקנים היו נאמנים לקבוצתם, ובעיקר לאוהדים. בעשורים האחרונים הכדורגל הפך לענף מסחרי, כאשר שחקנים עוברים מקבוצה לקבוצה לטובת רווח כלכלי ואישי.
השדה הפוליטי נוהג בצורה דומה. אנו עדים לשיח אישי, כאשר כוכבים פוליטיים מפציעים לרגע, מדלגים ממפלגה למפלגה בלי קשר להשקפתן הרעיונית. נושאים בעלי משקל אידיאולוגי מוסרים מהשולחן הפוליטי. אנשים נבחרים לרשימה בשל היותם "מוכרים". כל מפלגה דומה לרעותה, ומה שנותר על פניו כדי לייצר ייחודיות הוא ראש המפלגה.
פרופ' יחזקאל דרור נוהג להזהיר בהרצאותיו מפני אימוץ דפוסים ישנים ומוכרים בתחומים שיש בהם אי-ודאות. הניסיון לשכפל את המערכות הקודמות לבחירות הבאות עלינו לטובה הוא פתטי ונועד לכישלון חרוץ.
הגיע הזמן להחיות את הזרמים העמוקים שהיו עד שנות האלפיים הבסיס להקמת מפלגות והתאמתם למציאות המשתנה. במקום להתמקד בשיח של שמאל וימין והחלפת ביבי, יש להניף את דגל התוכן
בחירות 2021 מהוות חלון הזדמנויות לשינוי. הגיע הזמן להסיט את השיח הפוליטי מהאישי - בסגנון כוכב נולד - לרעיוני. לרענן ולהחיות מחדש את הזרמים העמוקים שהיו עד שנות האלפיים הבסיס להקמת מפלגות והתאמתם למציאות המשתנה. במקום להתמקד בשיח הישן של שמאל וימין והחלפת ביבי, יש להניף את דגל התוכן. לדבר אלינו, האזרחים, בתכנים שניתן באמצעותם להבין מהו סט הערכים הראוי בעיני המפלגות השונות, וכיצד הם רואים את החברה הישראלית בעשורים הבאים. במצב הכאוטי בו אנו חיים הציבור משווע לשינוי כללי המשחק. האוזן הישראלית קצה בסיסמאות.
גדעון סער, נפתלי בנט ורון חולדאי יכולים להיות מבשרי השינוי הזה. אמנם גם הם עסוקים עד צוואר בגיוס כוכבים חדשים והתחשבנות עם ההתנהלות הקלוקלת של הליכוד, אבל מתחילים להישמע משם גם קולות רעננים. כדי להחזיר את אמון הציבור שאכן מדובר בפוליטיקה אחרת צריך לחדול מלרצות את כולם.
חולדאי בנאומו האחרון התחיל לעשות זאת. אמירותיו הברורות בנושא השוויון, פתיחת המרכולים בשבת, סוגיית פסילת הספרים במערכת החינוך, חשיבות התרבות ועוד משקפים תפיסה ליברלית ברורה. לא בכדי בחר בשם "הישראלים" למפלגתו - תנועה המשקפת ישראלים הרואים בישראליות הצרופה את הווייתם.
מימין זו יכולה להיות שעתם הגדולה של סער ובנט. להציב מול חולדאי משנה רעיונית דואלית המתכתבת עם העבר, הרואה בשילוב של הישראליות והיהדות את האידיאל הנכון, לייצר שיח המסביר כיצד מביאים זאת לידי ביטוי במרחב הציבורי.
לדוגמה: משמעות השבת במרחב הציבורי: מרכולים לא, תחבורה ציבורית כן. או תפיסתם לגבי מערכת החינוך – כיצד מתמודדים עם הבורות בתרבות וביהדות, ומאידך כיצד עוצרים את הזליגה מלאומיות ללאומנות.
שיח מעין זה יכול להיות משב רוח מרענן לפוליטיקה המאוסה של היום. אימוץ גישה זו יאפשר לנו להבין את ההבדלים ולכבד מחלוקות. או-אז יש סיכוי שווירוס השיסוי עשוי להיעלם בלי לקחת חיסון. יש שיראו בכך תמימות ויטענו שאין לכך "שוק". להם כדאי להזכיר שלעיתים קרובות היצע איכותי מייצר ביקוש.
- מוטי שקלאר הוא איש תקשורת, לשעבר מנכ"ל רשות השידור
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
