בימים כאלו של סגר, שהמרחב הציבורי מוגבל לקילומטר אחד בלבד, המדרכות הפכו לידידו הטוב ביותר של האזרח הישראלי. אבל המצב בשטח לא תמיד מאפשר הליכה ספורטיבית או אפילו סתם הליכה נעימה למכולת השכונתית.
אבל זה לא מצב חדש. כבר לפני עשור תיעדנו ב-ynet מדרכות ברחבי הארץ שלא מאפשרות להולכי הרגל ללכת בבטחה. בשבועות האחרונים, עוד לפני הסגר, חזרנו לאותם מקומות והתוצאות לא מעודדות. בדיקת ynet: כך זה נראה בעבר וכך זה נראה היום.
ריכוז והפקת הפרויקט: אביבית צנטי.
בשנת 2011 המדרכה ברחוב יצחק בן צבי בתל אביב נגמרה לפתע בבניין שגרם להולכי הרגל לרדת לכביש כדי לעקוף אותו. מאז המצב קצת השתפר, רצועה קטנה של מדרכה, ברוחב של פחות מחצי מטר, נוספה – אבל גם עליה לא ממש אפשר לצעוד והולכי הרגל צריכים לרדת שוב לכביש.
גם באזור התחנה המרכזית החדשה בתל אביב לא פשוט להולכי הרגל. כבר בשנת 2017 תיעדנו את המדרכה הצרה בקטע שבין תחנת רכבת ההגנה לתחנה המרכזית, שגורמת להולכי הרגל, חלקם עם עגלות ומזוודות, לרדת מהמדרכה, במיוחד כשמישהו מגיע מהכיוון השני. שלוש שנים מאוחר יותר –המצב לא השתנה.
"האזור כמעט תמיד עמוס ברכבים ובהולכי רגל, אבל אין אפשרות לשני אנשים לעבור במקביל, בטח אם מדובר בנכה או מישהו עם עגלה או מזוודה", אמרה עמית מרום, תושבת שכונת שפירא הסמוכה. "בכביש הסמוך תמיד יש תנועה, אבל המון פעמים אין ברירה אלא ללכת על הכביש. זה גם מסוכן וגם סותר את הרעיון של מדרכה".
"כשגרתי שם זה היה זוועה, לרדת לכביש ולקוות שלא ידרסו אותי", העידה אחת התושבות. חבר אחר של הקבוצה הוסיף: "זה מאוד מעצבן. אין צורך לפגוע בקיר היפה והוותיק, רק להרחיב את המדרכה פנימה לכביש".
בשדרות צילמנו בשנת 2017 את נעמי מורביה, פעילה להנגשת המרחב הציבורי לאנשים עם מוגבלות, מנסה לעבור עם כיסא הגלגלים על המדרכה ברחוב הרמב"ם בשדרות ללא הצלחה. שלוש שנים מאוחר יותר – דבר לא השתנה.
"גרתי בשדרות בתחילת שנות ה-2000, עשרים שנה חלפו מאז וזה נראה בדיוק אותו דבר", סיפרה. "את המדרכה לא ירחיבו ואת עמוד החשמל לא יסירו, וזה מסמל יותר מהכל את הזלזול וחוסר האכפתיות. הכתבה עשתה הרבה רעש, אבל הרשויות למדו שהפתרון הטוב ביותר הוא לא לעשות כלום – כי השכחה תעשה זאת בשבילם".
לדבריה, "המדרכות בישראל הן זוועה. אני אישה עם ביטחון עצמי ומתנהלת עצמאית לחלוטין. יש לי רכב ואני מגיעה לכל מקום, אבל כשאני יורדת למדרכה אני מפחדת להגיע לקצה ולמצוא שאין ירידה או שהיא חסומה ואז אני צריכה לחזור את כל הדרך חזרה ולעשות אותה על הכביש בין המכוניות".
"זה מסכן את חיינו בצורה בלתי רגילה", הוסיפה מורביה. "וזה במקרה הטוב. במקרה הגרוע יותר, המדרכות עשויות באיכות כזו שאי אפשר לנסוע עליהן. זה לקחת אותנו ולהגיד לנו 'אתם צריכים להיות סגורים בבית, אל תצאו'. זה הפתרון שהרשויות מצאו עבור הנכים".
ברחוב ראובן בבאר שבע תועדה לפני שלוש שנים מדרכה צרה ולא תקנית, שעליה הוצב ארון חשמל שתפס את כל המקום למעבר. שלוש שנים חלפו ודבר לא השתנה, זה המצב גם כיום.
ברחוב ארלוזורוב בעיר תועדו תשתיות וכלי רכב תופסים את המדרכות בשנת 2015. חמש שנים אחרי, הרחוב נשאר אותו הדבר – מחסן לתשתיות, חנייה לרכבים, ורק להולכי הרגל לא נותר מקום.
"אני עוברת ברחוב ארלוזורוב לפעמים עם העגלה, כי זה בדרך לאמא שלי ואין לי רכב פרטי", סיפרה אנה, תושבת השכונה. "אני צריכה לרדת עם העגלה לכביש וזה נורא מסוכן. כאמא לילדים קטנים קשה לי לעבור עם עגלה בהרבה מקומות בעיר, ואני צריכה לעשות סיבובים שלמים".
ניאלה מסילתי, תושבת שכונה ג' בעיר הדרומית, טענה שלא מדובר במקרה נקודתי. "ככה המדרכות כאן נראות – יש מחסור ברמפות ירידה מהמדרכה, אין מעברי חצייה, ועל המדרכה אני צריכה למצוא סיבובים ועיקופים כי יש עמודי חשמל והמדרכות לא ישרות".
לדבריה, העירייה דווקא השקיעה מאמצים ושדרגה רחובות שונים בעיר, אך לא באזורים האלה. "אני עוד יכולה לעשות סיבובים ועיקופים עם העגלה, אבל מה יעשה אדם על כיסא גלגלים?".
גם בשרון ובמרכז הארץ לא ניכר שיפור. על המדרכה ברחוב השקד בכפר יונה תועד נח עמוד חשמל ענק שתפס את כל רוחב המדרכה בשנת 2017, שלוש שנים חלפו וגם כאן דבר לא השתנה.
בנתניה ובאור יהודה תועדה בשנת 2015 בעיה דומה – בחלק מאזורי המסחר בערים אין מדרכות או שהן עמוסות בסחורה של בעלי העסקים הסמוכים.
חמש שנים מאוחר יותר המצב נשאר אותו הדבר, ואילו העיריות טוענות שמדובר באזורי תעשייה ולכן היעדר המדרכות לגיטימי.
אבל לא הכל נשאר אותו הדבר. במרכז הכרמל בחיפה תועדה בשנת 2015 מדרכה צרה שלא ניתן היה לעבור בה בצורה נוחה, בוודאי שלא עם כיסא גלגלים או עגלה. במהלך השנים שודרגה המדרכה והורחבה, וכעת היא יכולה לשמש את הולכי הרגל.
אמנם מדובר בשיפור משמעותי, אבל עדיין נקודתי, מכיוון שתושבי העיר הדגישו שהקיבוע של פחי האשפה במטרה להילחם בתופעת חזירי הבר בחיפה חוסמים את המדרכות וכלי רכב רבים משתמשים בהן כחניות לכלי הרכב שלהם.
יוסי סעידוב, ממקימי התארגנות "ברחובות שלנו", ארגון הולכי הרגל הירושלמי, אמר: "עברייני המדרכות אינם רואים את האדם שנותר מאחור, תקוע על מדרכה חסומה, בגלל אטימות של בריון. בסופו של דבר הפתרון צריך להגיע מראשי הערים. ראש עיר שמעדיף רכב על פני מדרכה מעדיף את העבר על פני העתיד".
תגובות
מעיריית נתניה נמסר בתגובה: "אגף התשתיות בעירייה משקיע משאבים רבים בסלילת רחובות, בהמשך לתוכנית העבודה העירונית שמתעדפת רחובות שבהם תנועת הולכי הרגל גבוהה. רחוב הפלדה נמצא באזור התעשייה הישן והכוונה היא לבחון שדרוג מלא של הרחוב, כולל ניקוז ותאורה".
מעיריית אור יהודה נמסר בתגובה: "מדובר באזור תעשייה בכניסה הדרומית לעיר שנבנה לפני יותר מ-40 שנה ומרביתו מכיל מבני תעשייה בעלי חנייה עילית ולכן יש בו מצוקת חנייה. מערך האכיפה פועל באופן יזום ומשולב נגד עבירות חנייה בשטחים ציבוריים באופן בלתי מתפשר, כדי להותיר את השטחים הציבוריים, כגון מדרכות ומעברים פנויים, לטובת באי המקום. עוד יצוין כי חלה תוכנית פיתוח ותנועה שעתידה לספק מענה לפיתוח מדרכות, מעברי חצייה ונגישות".
מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "העירייה מודעת לסוגיית העומס על המדרכות בעיר ומצוקת הולכי הרגל ונחושה לשנות זו. ברחבת המדרכה שמהווה מעבר בין התחנה המרכזית החדשה לתחנת רכבת ההגנה נמצאת בתוכניות במסגרת ביצוע הקו הסגול של הרכבת הקלה, שצפויות להתחיל בשנה הקרובה"
"בנוגע לדרך בן צבי 22, במקום קיים מבנה שמהווה חלק מקומפלקס של 'בית באר' ומוכרז מבנה לשימור. בעלי הבניין מקדמים תוכנית שכוללת בנייה חדשה ושימור המבנה, ונושא המדרכה ייפתר במסגרת התוכנית".
מעיריית שדרות נמסר בתגובה: "העירייה, באמצעות החברה הכלכלית, יצאה השנה למכרז לביצוע עבודות פיתוח, הסדרי תנועה ושיפוץ רחוב הרמב"ם הוותיק בשדרות בהשקעה כוללת של יותר מ-1.6 מיליון שקלים. לצערנו, ברחוב זה תשתיות החשמל הן מעל האדמה ובשלב זה חברת החשמל לא הורידה את התשתיות אל מתחת לאדמה. העירייה עשתה מאמץ רב לשפר את הנגישות ברחוב, לשביעות רצונם של התושבים הוותיקים".
מעיריית באר שבע נמסר בתגובה: "רחוב ראובן תוכנן ובוצע בתחילת שנות ה-50, כשבאותם הזמנים לא ניתנה התייחסות לרוחב המדרכות ולנושא הנגישות. כיום נבחנת האפשרות לבצע שינויים בהסדרי התנועה והפיכת הרחוב לחד סטרי, כדי לאפשר ביצוע עבודות להרחבת המדרכות על בסיס ביטול נתיב נסיעה במקום".
"בנוגע לרחוב ארלוזורוב, שגם הוא תוכנן ובוצע בשנות ה-50, העירייה ביצעה לפני כשלוש שנים עבודות להרחבת המדרכה באחד מצדי הכביש, שהובילו לשינוי ושיפור המצב. במסגת תוכנית אב לשכונה ג' העירייה מתכוונת להרחיב בעתיד את הרחוב ולהרחיב משמעותית את המדרכות משני צדי הכביש".
מעיריית כפר יונה לא נמסרה תגובה.