תת-אלוף רסאן עליאן, ששימש מפקד חטיבת גולני ונפצע בצוק איתן, יועלה לדרגת אלוף וימונה לתפקיד מתאם הפעולות בשטחים. כך הודיע שר הביטחון בני גנץ לאחר התייעצות ובהמלצת הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי.
עוד בסבב המינויים, תא"ל יניב עשור, ראש חטיבת המבצעים באגף המבצעים, יועלה לדרגת אלוף וימונה לראש אגף כוח אדם במקום אלוף מוטי אלמוז, שצפוי לפרוש בקיץ. כהונתו של מפקד חיל האוויר, אלוף עמיקם נורקין, הוארכה בשנה.
תא"ל (במיל') עופר שריג ימונה לתפקיד מבקר צה"ל לאחר ששימש בתפקיד זה כממלא מקום בשנה וחצי האחרונות. גנץ ביקש להודות לאלוף כמיל אבו רוקון שיסיים את תפקידו כמתאם פעולות הממשלה בשטחים בחודשים הקרובים.
המח"ט הדרוזי הראשון של גולני
ב-2014, כפי שצוין, נפצע עליאן - אז קצין בדרגת אלוף-משנה - באורח קל-בינוני בקרב בשכונת סג'עייה שברצועת עזה. הוא אושפז בבית החולים סורוקה בבאר שבע. כמה שעות לאחר מכן כבר נכנס שוב לרצועה. "אני חוזר להמשיך את המשימה ולהצטרף ללוחמים שעדיין עושים את העבודה", אמר אז. "אנחנו חזקים ויציבים".
באותו בוקר, אחרי שעזב את מחלקת העיניים שבה טופל, הוא ביקר את לוחמיו שאושפזו בבית החולים וחיזק אותם. כבר ביציאה הוא אמר: "אני בדרך ליחידה. הייתי בקשר עם המג"דים על ההישגים ואני חוזר לקחת פיקוד על החטיבה, לקבל לוחמים ולהמשיך קדימה. הרוח חזקה בחטיבה ואיתנה. היה לנו קרב קשה שבו נפצעתי. חטפתי RPG כמה מטרים מעל ראשי. קצת שריטות, אבל בסדר". הוא אמר עוד: "גם אם אכנס ברגל, אכנס חזרה לעזה. הרגנו המון מחבלים וזה מה שצריך. יש היתקלויות שבהן הרגנו 10 ו-15 מחבלים".
במאי האחרון, 20 שנה אחרי הנסיגה מדרום לבנון ו-28 שנה לאחר שחצה לראשונה את הגבול כלוחם צעיר, שב הקצין המזוהה עם חטיבת גולני אולי יותר מכל קצין אחר בריאיון מיוחד ל-ynet אל הזיכרונות ואל הלקחים מאותה עת. הוא נשאל על "רצועת הביטחון" שלו, על התרומה של המוצבים בלבנון וכיצד אותה תקופה השפיעה על איך שצה"ל נראה היום.
רסאן עליאן בריאיון ל-ynet
(ירון שרון)
"ישבנו בקווי הרכס ששולטים על נתיבי הפגיעה, הירי והחדירה של היישובים הישראליים", הוא אמר בריאיון. "נוכחות הכוחות באזור הביטחון חסכה אירועים קשים מאוד, אבל אף פעם אתה לא מגיע ל-100%, והיה גם ירי רקטי שהתפתח עם השנים. תפיסה מבצעית צריכה להשתנות בשביל לתת מענה ביטחוני הרבה יותר טוב, והמקום שבו אתה פועל הוא לא הנושא המרכזי בהכרח בתפיסת הביטחון.
"הסיפור היה לשבת על תא שטח כדי למנוע מחוליות חדירה להגיע לגבול אחרי שהיו אירועים קשים, כמו במשגב עם, ולהרחיק ירי בכינון ישיר על תושבים. במבחן הזמן, ראה כמה הצפון התפתח מאז, היישובים פורחים ויש שקט ביטחוני".
החוויות האישיות שמסמלות את השירות ברצועת הביטחון
"בשנת 1996", סיפר תא"ל עליאן, "בזמן שהייתי מ"פ, מחבלי חיזבאללה פתחו באש על רכב בט"שית שנע על הגבול ופגעו בחייל. התחלנו מרדף אחרי החוליה כדי למנוע הגעה שלהם לסלוקי, ומשם הימלטות מערבה. המג"ד, סא"ל חוסיין עמאר, עצר בנקודה ליד הכפר ערקבה כדי לפתוח מפות, ואז הופעלו נגד הכוח שלו שני מטעני חבלה גדולים.
"כמה דקות לפני זה דיברתי איתו ברשת הקשר, ופתאום היה פיצוץ גדול מאוד ודממה ברשת. אחד הקשרים עלה ודיווח ש'קודקוד גרנות' נפגע. אנחנו רודפים אחרי מחבלים, ופתאום מתפתח עוד אירוע גדול יותר נגדנו. נהרגו שם ארבעה לוחמים ונפצעו עוד שמונה, מה שהיום קוראים לו 'אירוע רב-נפגעים'.
"אני מגיע לנקודת ריכוז הנפגעים ליד המנחת של מוצב ציפורן, רואה את הוצאת הגופות מהנגמ"ש ומרים את השמיכה מעל אחת הגופות. כך גיליתי שהמג"ד שלי נפל. זה היה רגע מאוד קשה.
"החוויות האלה עיצבו אותי. גם אחרי שמחבלים הצליחו לתקוע דגל חיזבאללה על מוצב דלעת, ובאנו לתגבר שם את הכוח. שלחתי כוח לבצע מארב באזור מיוער ליד המוצב והם נתקלו שם במחבלים. לוחמים שדיברתי איתם כמה שעות קודם לכן, וברגע נהרגים בהיתקלות.
הוא סיפר גם על אסון המסוקים שהתרחש בפברואר 1997: "קיבלתי משימה כקמב"ץ של גולני לפנות את הגופות בנקודת הנפילה ליד שאר יישוב מהמסוק הענק, שהפך פתאום לערימת ברזלים. נכנסתי לסבך וראיתי מראות מורכבים וקשים".
