מצביעים בבחירות לנשיאות איראן, אתמול
איש הדת השמרני-קיצוני איברהים ראיסי נבחר כצפוי לנשיא איראן – כך הודיעה הבוקר (שבת) הטלוויזיה הממלכתית בטהרן. ראיסי, מקורבו של המנהיג העליון עלי חמינאי ומי שמסומן כמועמד מוביל לרשת אותו אחרי לכתו, גרף מספיק קולות כדי לנצח בסיבוב הראשון. מספירה חלקית עולה כי ראיסי קיבל לפחות 17.8 מיליון קולות, יותר מ-62% מקולות הבוחרים, ומוביל בפער משמעותי על יריביו. הוא ייכנס לתפקיד ב-3 באוגוסט, וצפוי להציג את ממשלתו החדשה באמצע אותו החודש.
הבחירות לנשיאות איראן – סיקור נרחב ב-ynet:
• המשטר חשש מאדישות, חמינאי התחנן: "בואו להצביע"
• במעמד צד אחד / ד"ר רז צימט, פרשנות
• איש הדת ממשהד ששונא את ישראל: הכירו את ראיסי
• החרם של צעירי איראן: "אין עבודה, אין תקווה"
מתוך כ-59 מיליון בעלי זכותך בחירה, רק כ-28 מיליון מימשו אותה, כלומר יותר ממחצית המצביעים החרימו את הבחירות. עוד לפני פרסום התוצאות הרשמיות, יריביו של ראיסי בירכו אותו על הניצחון. המועמד המתון-יחסית עבד אל-נאסר המתי, לשעבר נגיד הבנק האיראני המרכזי, כתב לראיסי כי הוא מקווה שהממשלה בראשותו, תחת הנהגתו של המנהיג העליון חמינאי, תביא לשגשוגה של איראן. גם מוחסן רזאי, לשעבר מפקד משמרות המהפכה, הודה בהפסד בחשבון הטוויטר שלו.
הנשיא היוצא חסן רוחאני גם הוא לא חיכה לתוצאות כדי להכריז שיש מנצח - אך נמנע תחילה מפרסום שמו של ראיסי כזוכה. "אני מברך את העם על בחירתו", מסר, "ברכתי הרשמית תגיע מאוחר יותר, אך אנו יודעים שיש מי שגרף מספיק קולות כדי לנצח בסיבוב הראשון". זמן לא רב אחר כך נחשף כי ראיסי הוא המנצח. המנהיג העליון חמינאי בירך על התוצאות ואמר כי האומה האיראנית הפגינה פעם נוספת את ניצחונה על התעמולה התקשורתית של האויב.
ראיסי, בן 60, כיהן בשנתיים האחרונות כראש מערכת המשפט של איראן. בשנים האחרונות מינה אותו המנהיג העליון חמינאי לשורה של תפקידים בכירים במשטר, אולי לקראת מינוי עתידי שלו למנהיג העליון. גם בהתמודדות שלו על הנשיאות יש הרואים חלק מ"תהליך הכשרה" לקראת תפיסת התפקיד הרם ביותר ברפובליקה. חמינאי שימש אף הוא כנשיא איראן בטרם נבחר לתפקידו הנוכחי, לפני 32 שנה, וכהונה כנשיא יכולה לשמש אמצעי לערוך לציבור היכרות נרחבת יותר עם המנהיג העליון העתידי ולגייס תמיכה בו.
ראיסי נחשב למי שחולק קווי אידיאולוגיה רבים עם חמינאי, ובראשם חוסר האמון העמוק כלפי ארה"ב. וושינגטון הטילה עליו סנקציות בגין חלקו בהפרת זכויות אדם באיראן, בין השאר בגין המעורבות הישירה שלו בהוצאתם להורג של אסירים פוליטיים בסוף שנות ה-80, אז נרצחו אלפים ממתנגדי המשטר, ובגין חלקו לכאורה בדיכוי המחאה העממית נגד המשטר האיראני ב-2009. הוא יהיה הנשיא הראשון של איראן הנתון לסנקציות אמריקניות שהוטלו עליו עוד לפני שנבחר.
הבחירות לנשיאות התקיימו בשעה שבווינה נמשך המשא ומתן הבלתי ישיר בין טהרן לוושינגטון על חזרה של השתיים להסכם הגרעין, אחרי שארה"ב פרשה ממנו ב-2018 בהוראת הנשיא דאז דונלד טראמפ ואיראן החלה בתגובה להפר בעצמה ועוד ועוד מההתחייבויות שנתנה בו. ראיסי אמנם הצהיר בקמפיין כי הוא תומך בעצם קיום השיחות הללו, אבל גם אמר שרק ממשלה חזקה באיראן תוכל ליישם חידוש של ההסכם. השבוע הצהיר ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית כי להערכתו חזרה להסכם לא תושג לפני הקמתה של ממשלה חדשה באיראן, ואם דבריו נכונים – הרי שהכדור יתגלגל כעת לידיו של ראיסי.
אף שהמנהיג העליון חמינאי הוא בעל המילה האחרונה בגיבוש אסטרטגיית החוץ האיראנית, גם לנשיא יש השפעה מסוימת, ומכיוון שראיסי נחשב לניצי יותר מאשר הנשיא המכהן חסן רוחאני, שתחתיו נחתם הסכם הגרעין ב-2015, ממשלה בראשותו עשויה להיות מכשלה בפני החייאת ההסכם. רוחאני, נזכיר, לא התמודד בבחירות שנערכו בסוף השבוע: הוא משלים כעת את כהונתו השנייה, והחוקה האיראנית אינה מתירה לנשיא להתמודד על כהונה שלישית ברציפות.
שליטה באימפריית המיליארדים
ניסיון ראשון להיבחר לנשיא עשה ראיסי כבר ב-2017, אבל אז הוא גרף רק 38% מהקולות והפסיד בפער גדול לנשיא המכהן רוחאני, שנחשב למועמד המחנה המתון. באותה מערכת בחירות תקף ראיסי את רוחאני על כך שתחת הנהגתו חתמה איראן על הסכם הגרעין עם ארה"ב, שבמסגרתו צמצמה טהרן מאוד את תוכניתה הגרעינית. הפעם, כשרוחאני משלים כהונה שנייה והחוקה אינה מתירה לו להתמודד על כהונה נוספת, וכשהמתונים מוכים וחבולים הן בשל קריסת הסכם הגרעין והן בשל הדיכוי האכזרי של המחאה נגד המשטר האיראני ב-2019, דרכו של ראיסי לנשיאות נראתה סלולה, במיוחד אחרי ששורה של מועמדים בולטים נופו מהמרוץ על-ידי מועצת שומרי החוקה.
עד לשנת 2016 נחשב ראיסי לדמות לא מוכרת במיוחד עבור הציבור האיראני, אבל מאז הוא זכה לעוד ועוד סמכויות מחמינאי, אולי כחלק מההכשרה שלו לקראת תפיסה עתידית של תפקיד המנהיג העליון – בעל המילה האחרונה ברפובליקה האיסלאמית והאיש שגם הנשיא כפוף לו. לפני חמש שנים מינה חמינאי את ראיסי לאחראי על "אסטן קודס רזאווי", קונגלומרט דתי בשווי מיליארדי דולרים, המחזיק בבעלותו מכרות, מפעלי טקסטיל, מפעלי תרופות וחברות נפט וגז גדולות, ובכך הפקיד בידיו למעשה אימפריה כלכלית רבת-עוצמה.
במרץ 2019, פחות משנתיים אחרי שהפסיד לרוחאני בבחירות, מינה חמינאי את ראיסי לראש מערכת המשפט, ובתפקיד זה נהנה ראיסי מהשפעה רבה עוד יותר, במיוחד בהתחשב בעובדה שאיראן נוהגת זה שנים להשתמש בערוצים משפטיים כדי לדכא מתנגדי משטר. לאחרונה מונה ראיסי גם לסגן יו"ר מועצת המומחים האיראנית, גוף שתפקידו להציע מחליף למנהיג העליון חמינאי אחרי מותו. זכייתו בתפקיד נשיא איראן תאפשר לראיסי לצבור לגיטימציה ציבורית לקראת מינוי עתידי אפשרי למנהיג העליון.
משפטי המוות בטהרן: אלפים הוצאו להורג
כמו חמינאי, ראיסי נולד למשפחה דתית במשהד, העיר השנייה בגודלה באיראן וזו שבה נמצאים כמה מהאתרים הקדושים ביותר במדינה. הוא התייתם מאביו בגיל חמש, אבל הלך בעקבותיו והפך לאיש דת. כסטודנט צעיר בסמינר דתי בעיר הקדושה קום הוא השתתף בהפגנות נגד השאה הפרסי ששלט באיראן בתמיכת המערב עד לסוף שנות ה-70, ואחרי המהפכה האיסלאמית של 1979 קשריו עם אנשי דת בכירים בקום אפשרו לו לזכות באמונם של רבים במערכת המשפט. במערכת זו מילא שורה של תפקידים, ואחרי שבמשך עשר שנים כיהן כסגן של העומד בראשה הוא מונה ב-2014 לתובע הכללי. חמש שנים אחר כך, כאמור, כבר קודם לתפקיד ראש המערכת.
בקמפיין הבחירות הנוכחי הציג עצמו ראיסי כלוחם בשחיתות ובעוני, ולשם כך רתם את עברו המשפטי העשיר, אבל העבר הזה הוא גם התחמושת העיקרית שבה השתמשו נגדו יריביו. פעילי אופוזיציה מאשימים את ראיסי כי בסוף שנות ה-80 היה מעורב בהוצאות להורג ללא משפט שנערכו לאסירים פוליטיים, הוצאות להורג שבהן נרצחו לפי ארגוני זכויות אדם לפחות 5,000 איש. רבים סבורים כי חלקו במעשים תרם להפסדו בבחירות ב-2017: לקראת אותו קמפיין זכתה להבלטה קלטת שמע מ-1988 שממנה עולה מעורבותו של ראיסי – במסגרת תפקידו כשופט – בהוצאת האסירים הפוליטיים להורג. בקלטת נשמע אייתוללה חוסיין עלי מונתזרי, סגנו של המנהיג העליון דאז רוחאללה חומייני, אומר שההוצאות להורג כללו נשים הרות ונערות בנות 15, ושהיו אלה הפשעים החמורים ביותר שבוצעו אי-פעם ברפובליקה האיסלאמית. את הקלטת פרסם בנו של מונתזרי המנוח, ובגין המעשה הזה נשלח הבן לכלא. ראיסי עצמו היה התובע בתיק.
ראיסי טוען כי המשפטים שהתנהלו נגד אסירים פוליטיים היו הוגנים, וכי יש דווקא להוקיר אותו על כך שסילק מהשטח אנשי אופוזיציה חמושים ומתנגדי משטר בשנים הראשונות שלאחר המהפכה. "אני חש כבוד על שלחמתי נגד הצביעות", אמר. במחנה השמרני ביותר זוקפים את ההוצאות להורג לזכותו, ורואים בהן מעשה שהיה חיוני להגנה על המשטר. בשנה שעברה הצהיר ראיסי כי "האיומים הפנימיים על הרפובליקה האיסלאמית מסוכנים יותר מאשר האיומים החיצוניים" – איתות ברור לכך שגם כעת לא יסבול מרידה כלשהי, בצל שורת המחאות העממיות שפקדו את איראן בעשור האחרון.
משטר ציוני עושק, מסייעים לישראל לרצוח
כאיש המחנה השמרני ביותר באיראן תומך ראיסי בהפרדה בין המינים, בצנזורה נגד התרבות המערבית ובהנחלת כללי האיסלאם באוניברסיטאות. עם זאת, מעת לעת סיפק הצהרות מפתיעות: כך למשל אף שחמיו – איש דת שמרן ביותר ובעצמו בכיר ממשל – אסר לקיים מופעי מוזיקה במשהד, ראיסי עצמו נפגש במהלך קמפיין הבחירות שלו עם ראפר איראני ודיבר בשבח המוזיקה כשאמר שהיא יכולה לשמש לקידום רעיונות דתיים. ראיסי נמנה גם עם אנשי הדת הבכירים היחידים שדיברו בפומבי על נשותיהם: רעייתו ג'מילה היא פרופסורית באוניברסיטה, והוא הצהיר שיש לעודד נשים לצאת לעבודה ולקדם את החברה. לבני הזוג יש שתי בנות.
בכל הקשור לישראל, ראיסי הוא כמובן אויב מר. בעבר מסרה לשכתו כי איראן שלו תהיה מוכנה לכונן קשרים עם כל מדינות העולם למעט ישראל, ורק בשבוע שעבר, כשספד לאיש הדת האיראני עלי אכבר מוחתשמיפור, שנמנה עם מייסדי חיזבאללה, שיבח אותו ראיסי על שהיה, כלשונו, "אחד הלוחמים הקדושים שנלחמו למען שחרור ירושלים, ואחד החלוצים במאבק נגד המשטר הציוני העושק".
במאי השנה, בצל מבצע "שומר החומות", הצהיר ראיסי כי "הזוועות שמחוללים הציונים נגד הפלסטינים חסרי המגן בעזה לא יעברו בשתיקה". הוא אמר כי הדיווחים המדאיגים על מצוקת העם הפלסטיני גורמים ללבו של כל צופה או מאזין לדאוב, וטען שהרג הנשים והילדים הפלסטינים מוכיח שוב את אדישותם של מועצת הביטחון וארגונים בינלאומיים אחרים לסוגיה הפלסטינית. "ארה"ב ומדינות המערב לא ינקפו לעולם אצבע כדי להשיב לפלסטינים את זכויותיהם", קבע, ופנה לתקוף במרומז את מדינות המפרץ הערביות-סוניות, יריבותיה האידיאולוגיות של איראן, על שכוננו, בגלוי או בחשאי, יחסים עם ישראל: "המדינות שנתנו למשטר הכובש לגיטימיות מעשית בכך שחתרו לנרמול יחסים עם המשטר הזה – הן ללא ספק שותפות לרצח הנשים והילדים הפלסטינים החפים מפשע".
