אחרי היבחרו של קארים חאן, עורך הדין הבריטי ממוצא פקיסטני לתובע הבא של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, בירושלים מעריכים כי הוא לא יסגור את התיק המתנהל נגד ישראל בכל הנוגע לפשעי מלחמה בין היתר ביהודה ושומרון ובעזה, אולם ייתכן שיקבל את העמדות הישראליות לפיהן לבית הדין אין כלל סמכות לדון בנושא.
חאן בן ה-50, שנבחר אתמול לכהן כתובע הבא של בית הדין במשך תשע שנים, צפוי להיכנס לתפקיד ביוני הקרוב ולהחליף את התובעת היוצאת פאטו בנסודה, שמשאירה מאחוריה כמה סוגיות בוערות, ובראשן התיק נגד ישראל שעלול להביא לצווי מעצר בינלאומיים נגד בכירים ישראלים, או בכירים במפעל ההתנחלויות.
עורך הדין ניק קאופמן, ישראלי שעבד בבית הדין בהאג ובעל היכרות עם חאן, סיפר כי שקד עמו על תיקים מקבילים בחקירות שקיים בית הדין בעניינים בלוב ובקניה. "הוא עורך דין מוכשר, הגון וכפי שמצופה ממי שנבחר לתפקיד כזה, דיפלומט מהמדרגה הראשונה. לדעתי, הוא לא יתראיין בנושא הפלסטיני עד שייכנס לתפקיד באמצע החודש יוני", אמר קאופמן.
ההחלטה בהאג: פרשנות באולפן ynet
(צילום: חגי דקל)
גם הוא העריך שבחירתו של חאן לא תביא לסגירת ההליך המתנהל נגד ישראל. "עם זאת, סביר להניח שלא ירגיש את עצמו מחויב על פי המדיניות של בנסודה והחלטותיה אם הוא סבור שיש בהן טעות משפטית", הוסיף קאופמן. "ייתכן שתהיה לחאן הבנה דיפלומטית אם ממשלת ישראל תנסה לשכנע אותו שיש לשקול מחדש את הכדאיות של חקירה פלילית בדבר מפעל ההתיישבות ובקשה לאפשר לישראל לערוך חקירה מחודשת של נושא השימוש בכוח לא מידתי במבצעיה".
ח"כ מיכל קוטלר וונש, שמתאמת את פעילות הכנסת בסוגיית בית הדין, אמרה כי "מינויו טומן בחובו הזדמנות לבית הדין הפלילי הבינלאומי למלא את ייעודו החיוני - לקיים, לקדם ולהגן על זכויות כל אלה הזקוקים לו כערכאת מוצא אחרון".
בישראל תקפו את החלטת שופטי בית הדין הבינלאומי בהאג שהחליטו בשבוע שעבר לאשר לתובעת הראשית בנסודה לפתוח בחקירה בגין "פשעי מלחמה של ישראל". ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי "כשבית הדין הבינלאומי בהאג חוקר את ישראל על פשעי מלחמה שקריים לגמרי, זאת אנטישמיות מזוקקת". בצה"ל אמרו כי מדובר ב"החלטה מוטה, בלתי-עניינית ונטולת סמכות".
גם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שב וחזר על עמדתו בנושא. "בית הדין הפלילי הבינלאומי נעדר כל סמכות בעניין זה, וזאת, בין היתר, משום שאין מדינה ריבונית פלסטינית, אין שטח ששייך למדינה כזו, ומשום שממילא אין לרשות הפלסטינית כל סמכות שיפוט ביחס לישראלים", אמר. "עמדה זו זכתה לתמיכה מצד מדינות מרכזיות ומומחים משפטיים בעלי שם, אך שופטי הרוב בהחלטתם בחרו להתעלם מרבות מהטענות המשפטיות כבדות המשקל שהועלו בהקשר זה".
בעבר הגדירה התובעת בנסודה את הגבולות כ"גדה המערבית כולל מזרח ירושלים ועזה", אך לא היה ברור אם השופטים יתערבו בקביעה הזו, שכן משמעותה היא קביעת הגבולות של המדינה הפלסטינית העתידית. עם זאת, השופטים לא התייחסו בהחלטתם לסוגיית הבנייה בהתנחלויות וחוקיותה - אלא רק לסמכות השיפוטית הטריטוריאלית.
מלבד ישראל, גם ארגון הטרור חמאס עשוי למצוא את עצמו בצד הנחקר. התובעת בנסודה אמרה כי יש חשד סביר שבמהלך מבצע "צוק איתן" ביצעו גם ישראל וגם חמאס וארגונים פלסטיניים חמושים אחרים פשעי מלחמה.
