בשבוע שעבר התראיין שר החינוך יואב גלנט באולפן ynet. רגע לפני שהמשכתי לצפות בראיון לחצתי על כפתור ה"סטופ" והתמלאתי תקווה שאולי הפעם הוא יחרוג ממנהגו וידבר *אל* ילדי ישראל ולא עליהם. אבל שר החינוך העדיף לדבר על רמת התחלואה בגנים ועל הבגרויות.
יותר מעשור אני נמצא במערכת הזו ומעולם לא הרגשתי את תחושת הניתוק בין העומדים בראש המערכת לביננו התלמידים כפי שהיא מורגשת כעת.
בתשדיר יחצני שעלה בימים האחרונים בטלוויזיה מוצגת הלמידה מרחוק כ"הכיתה הדיגיטלית" על ידי המגיש גיא זוארץ. שום מילה על האתגר הלימודי, הרגשי והחינוכי שאיתו מתמודדים ילדי ישראל: הניתוק החברתי, השעות הרבות שבהן אנו מבלים מול מסכי המחשב וההישרדות היום-יומית של התלמיד הקטן מול המערכת הגדולה.
לתחושת הניתוק הזו קיים פתרון בר-ביצוע ומהיר: לדבר עם התלמידים, להבין מה אנחנו רוצים, מה חסר לנו, מה הקשיים, ואתם יודעים מה? לא יזיק גם עדכון תקופתי שבו שר החינוך מדבר אלינו התלמידים, ישירות, בלי תיווך של מגישי טלוויזיה, כי זו לא תוכנית ריאליטי.
בעצם יש דבר אחד דומה: גם כאן, בכל סוף יום יש מודח אחד שקט, עוד ילד שנשר מהמערכת שחייבת לתת גלגל הצלה כדי למנוע את ההדחה הבאה. אז איך אומר גיא זוארץ? צאו לדרך.
- משה גרינברג הוא תלמיד כיתה י' מחדרה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com