למרות הירידה המתמשכת בנתוני תחלואת הקורונה, שאפשרה למשק הישראלי לחזור לשגרה כמעט מלאה בחסות מבצע החיסונים המוצלח, מערכת החינוך עדיין פועלת תחת הגבלות שונות שמכבידות על התנהלות התלמידים – במיוחד בחטיבות הביניים – וכן על המורים וההורים. אף שאמש (ה') אישרה הממשלה שורת הקלות לתלמידים, שר החינוך יואב גלנט דורש לבטל את כלל ההגבלות באופן מיידי, בעוד במשרד הבריאות מעוניינים לעשות זאת בצורה הדרגתית ומזכירים שילדים מתחת לגיל 16 טרם חוסנו.
מנחה אולפן ynet עם התלמידים בזום
(צילום: ירון ברנר)
על רקע התנגדותו הנחרצת של גלנט למתווה החזרה ההדרגתית לשגרה שגיבשו במשרד הבריאות – מתווה שנחשף שלשום לראשונה ב-ynet – בדיונים בממשלה סוכם אמש כי המתווה יאושר רק באופן זמני עד ליום שלישי הבא. ביום שני יתקיים דיון נוסף בממשלה. אם לא תושג הכרעה עד יום שלישי תוקף התקנות יפקע, וכל ההגבלות על מערכת החינוך יוסרו מיום ראשון שלאחר מכן, ב-18 באפריל.
לפי המתווה שאושר זמנית במשאל טלפוני של השרים, יבוטלו הקפסולות בכיתות ד', בדומה לנהוג כעת בכיתות א'-ג'. במשרד הבריאות ביקשו במתווה המקורי שלהם להמתין עשרה ימים נוספים עם ביטול הקפסולות בכיתות ה'-ו', אך הדבר לא צוין בהחלטה שאושרה אמש.
עוד לפי המתווה הזמני, בכיתות ז'-י' יתאפשר מעבר תלמידים בין ארבע קפסולות, במקום בין שתיים כפי שנהוג היום. הדבר יאפשר לתלמידים לעבור בין יותר מגמות. השרים אישרו גם את הרחבת תוכנית "מגן חינוך" – שבמסגרתה נערכות בדיקות קורונה שבועיות לתלמידים – לכיתות ז'-י' בכל הארץ, ואלו שישתתפו בתוכנית ילמדו בכיתות מלאות וללא קפסולות. בכיתות י"א וי"ב יופחת שיעור המחוסנים הדרוש לשם למידה מלאה ללא הגבלות מ-90% ל-65%. בכל מערכת החינוך תבוטל החובה להגיש הצהרת הורים חתומה על ידי ההורים מדי בוקר.
במתווה שאושר כלולות הקלות נוספות: הסרת ההגבלה על קיום בחינות בהשכלה גבוהה (עד כה היה אפשרי רק 10%) והוספת האפשרות לפעילות חברתית וטקסים בתו ירוק; הוספת אפשרות ללימודים בשטח פתוח במוסדות לימוד למחוננים; אפשרות לערבוב קפסולות בשיעורי ספורט ולימודים מעשיים לבגרויות בשטח פתוח; הוספת אפשרות לפעילות מועדוני ונבחרות ספורט בתי ספריים; ואפשרות שיעורי שחייה בבריכות מקורות המשמשות את התלמידים בלבד באותה שעה.
בנוסף, הגבלת התפוסה במוסדות להשכלה גבוהה (בתנאי "תו ירוק") תושווה להגבלת התפוסה של אירועים בישיבה וללא אכילה (עד 1,000 או 3,000 איש באולמות גדולים, כתלות בתפוסה מקסימלית). עוד הוחלט לבטל את ההגבלה על ערבוב קבוצות של כיתות א'-ג' בצהרונים, כך שתחול עליהם ההוראה הכללית לפיה ניתן לערבב 3 קבוצות קבועות לכל היותר, ועד 28 ילדים.
שר החינוך גלנט הבטיח אמש לקדם את פתיחתה המלאה של המערכת. "די לכיתות החצויות וללימודים מרחוק – הגיעה העת לפתוח את מערכת החינוך במלואה", צייץ השר בטוויטר. "הסיכון הרגשי, החינוכי והחברתי גבוה כעת עשרות מונים מן הסיכון הבריאותי. אפעל לשכנע את ראש הממשלה וחבריי לקבינט הקורונה לתמוך בהסרת כל ההגבלות על מערכת החינוך".
שר הביטחון בני גנץ הצטרף לעמדתו, ומסר כי "בשבוע הבא נפעל ביחד עם משרדי הבריאות והחינוך למתווה חזרה מלאה של הלימודים בהקדם האפשרי". בהצבעה במשאל הטלפוני התנגדו למתווה ההדרגתי השרים אריה דרעי ויעקב אביטן, ודרשו גם הם חזרה ללימודים מלאים. השרה פנינה תמנו-שטה תמכה, אך גם היא קראה "להחזיר את התלמידים בצורה נורמלית ללימודים". לדבריה, "כל המדינה בתפקוד, אין שום סיבה שהם ישלמו מחיר כבד, גם ככה הם נפגשים כל הזמן ובכל מקום – רק לא בספסל הלימודים".
התומכים בפתיחה מלאה של מערכת החינוך אומרים שנתוני התחלואה בה נמוכים, למרות שהילדים טרם מחוסנים. הם לבטח ישמחו על הנתונים שפורסמו אמש ומהם מתברר כי אף שיותר מ-40% מהנדבקים בקורונה בימים האחרונים הם בני 19 ומטה – רק ילדה אחת מחוברת למכונות הנשמה. מנתוני משרד הבריאות עולה עוד גם כי שלושה ילדים מאושפזים במצב קשה. כלומר, יותר מ-99% מהילדים והנערים שנדבקים בנגיף חולים בצורה קלה או קלה מאוד.
לקריאות להסיר את ההגבלות הצטרפה מוקדם יותר גם הנהגת ההורים הארצית, שדורשת להחזיר ללמידה מלאה בבתי הספר את תלמידי חטיבות הביניים. הללו לומדים בימים אלו רק יומיים בשבוע בלמידה פרונטלית, בקפסולות של 20 תלמידים.
לפי המתווה של משרד הבריאות חזרה ללמידה מלאה בחטיבות תתאפשר רק אם הללו ישתתפו ב"תוכנית מגן" שבמסגרתה נערכות בדיקות קורונה שבועיות לילדים. בהנהגת ההורים דוחים זאת נחרצות ואומרים כי יש לאפשר פתיחה מלאה בחטיבות ביישובים ירוקים וצהובים.
"כל יום נוסף שעובר בלמידה בקפסולות מחמיר את הנזק הכבד שנגרם לתלמידים", מסרו בהנהגת ההורים הארצית. "תלמידי חטיבות הביניים סבלו ונפגעו יותר מכל תלמידי מערכת החינוך מתחילת משבר הקורונה", הוסיף יו"ר הארגון מרום שיף. "הנהגת ההורים הארצית מודה לשר הבריאות על ההקשבה ועל הגמישות ושיפור המתווה באופן מיידי, יחד עם זאת אנו עומדים על דעתנו כי הפעלת 'מגן חינוך' בערים ירוקות וצהובות קלות איננה נחוצה בשעה זו, בה התחלואה כה נמוכה ומהווה בזבוז משאב לאומי וכספי ציבור".
מנכ"ל משרד הבריאות: "יש סיבה לאופטימיות, אבל המגפה לא חלפה"
(צילום: לע"מ)
לדבריו, התניית ביטול הקפסולות בחטיבות הביניים בהשתתפות בתוכנית הבדיקות גם ברשויות ירוקות וצהובות מיותרת ותגרום לעיכוב נוסף של לפחות שבועיים, בשל התהליך הכרוך בהשגת חתימות מ-75% מההורים בבית הספר המסכימים להשתתף בתוכנית. שיף קרא גם לאפשר לתלמידי תיכון שלא התחסנו להשתתף בתוכנית הבדיקות בבתי ספר שבהם רמת ההתחסנות אינה מגיעה ל-65%, וכך לאפשר לכלל התלמידים לשוב ללימודים.
פגיעה בפן הלימודי, ובפן הרגשי
אודליה שינדרוף, סגנית יו"ר הנהגת ההורים ומרכזת בתי הספר העל יסודיים, אמרה כי תלמידי החטיבות נשארו אחרונים בחזרה לשגרה וספגו את הנזק המצטבר הגדול ביותר. "כאשר מערכת החינוך נתפסת כבייביסיטר ולצערם הם אינם בגיל הדורש טיפול צמוד - לא נותר אלא להשאירם בסוף סדר העדיפויות. אילו היו נשקלים שיקולי בריאותם הנפשית, הבדידות המשקל החברתי אשר יש לאיכות החיים והדימוי העצמי בגיל זה, ייתכן שבקביעת סדר העדיפויות התוצאה הייתה אחרת".
שינדרוף קוראת להחזיר מיידית את חטיבות הביניים ללמידה רגילה. "איני מתנגדת ל'מגן חינוך' ככלי לעזר לניטור תחלואה, רק שבערים ירוקות וצהובות נמוכות אין לו באמת צורך והינו בזבוז משאב ציבורי וכספי מדינה". היא הוסיפה כי "אסור ש'מגן חינוך' יוסיף על הפערים הקיימים. החטיבות סבלו מספיק, את ההשלכות נראה עוד זמן רב, הגיע הזמן לחזור ומיד".
שלי צמוק, תלמידת כיתה ט' בחטיבת הביניים "דפנה" בקריית ביאליק, אמרה בשיחה עם ynet כי היא מייחלת ללימודים שגרתיים, מה שלדבריה חיוני לחיזוק הקשרים החברתיים. "במשך שנותינו בבית הספר נאמר לנו פעמים רבות על כך שכיתה ט' היא השנה הכי משמעותית ומהנה עם הרבה חוויות ופעילויות, כמו הטיול השנתי לנגב – ולצערי בשל הקורונה והסגרים הרוב המוחלט של כיתה ט' התפספס".
חברה לשכבה, שגיא רון, מקווה גם הוא שהלמידה הפרונטלית המלאה תוחזר במהרה. "האווירה בלימודים בבית הספר שונה בהרבה משל הלימודים בבית. בין אם זה המפגש עם החברים או העובדה שאני לומד בכיתה עם עוד אנשים. המפגש הזה נותן לי תחושה הרבה יותר נעימה מאשר ללמוד בבית לבד", אמר.
לדבריו, "בבית הספר הרבה יותר קל להבין את החומר. מעבר למסך, יש לא מעט בעיות אינטרנט ואז השיעור נתקע לי באמצע. כבר קרה לי שפספסתי חומר ונאלצתי להשלים אותו לאחר שעות הלימודים. לעומת זאת, הסיטואציה הזו לא יכולה לקרות בבית הספר, מול מורה שעומד או עומדת מולי פנים אל פנים, ולכן ההבנה של החומר יותר קלה".
ויקי פרץ, אימא לשלושה ילדים ובהם תלמיד כיתה ח', המשמשת כיו"ר ועד ההורים בחטיבת הביניים "יונתן", מצטרפת לקריאה להחזרת החטיבות למתכונת רגילה. "במשך למעלה משנה ילדי החטיבה היו ספונים בתוך חדריהם שעות ארוכות, לא תמיד יכלו להיפגש עם החברים, לא תקשרו באופן ישיר עם המורים – וגם לא תמיד עם ההורים", אמרה. "שנה שלמה שהם מתכנסים בתוך עצמם או בתוך ריבוע שחור במסך – דבר שהביא לקושי רגשי עצום ופערים לימודיים רבים שאת השלכותיהם אנו נראה עוד שנים קדימה".
ויקי פרץאיתן הרפז, יו"ר הנהגת ההורים בקריית החינוך ע"ש רבין במזכרת בתיה, אמר גם הוא כי תלמידי חטיבות הביניים נפגעו יותר מכל שאר התלמידים בתקופת הקורונה. "הם נפגעו גם בפן הלימודי וגם בפן הרגשי. עצם העובדה שהם בקושי מגיעים לבית הספר ולא מצליחים להגיע לשגרה פוגע בהם עוד. הלמידה בבית וגם בזום מבלבלת אותם ואינה נותנת מענה לא פדגוגי ובטח לא רגשי".
הוא הוסיף: "הגיע הזמן לתת עדיפות לתלמידי החטיבה כדי שיוכלו לחזור לשגרה. חוסר היכולת לקבל החלטות ולהתאים למצב התחלואה פוגע בתלמידים. ההורים והתלמידים מתחילים לאבד אמון במערכת החינוך שאמורה לראות את טובת התלמידים".
מתנתקים מאחורי "הזום הקר"
איתן הרפזמאיר פור, יו"ר הנהגת ההורים באשדוד, התריע מההשלכות הנפשיות של "הסגר הארוך" שבו לדבריו נתונים תלמידי החטיבות גם כעת. "תלמידי ז'-ח' הגיעו לחטיבה, לא הצליחו להתגבש, להכיר את הצוות וכבר יצאו לסגר ארוך שנמשך למעשה עד היום. בקושי מגיעים לבית הספר והיות שלא הצליחו להתגבש (חלקם הגדול לפחות) לא נפגשים גם מחוץ למסגרת והיות שכך נוצר מצב שהם מבודדים על כל המשתמע מכך", אמר פור. "כיתות ט' עולים לחטיבה עליונה ומתקבלים ע"פ ציוניהם והלמידה שלא ממש הייתה, ילדים רבים לא הצליחו ללמוד כיוון שאין תוכנית סדורה ללמידה מרחוק, אין תמיכה ואין דרך ממשית לדעת מי לומד ומי לא".
מאיר פורמזי ביצ'אצ'ו, אם לתלמיד בכיתה ט' ויו"ר ועד ההורים בחטיבת הביניים השרון ברעננה, מוסיפה כי לא מעט מהנערים "נכנסו לדיכאון" – בשל מה שכינתה "הזום הקר". ביצ'אצ'ו מציינת כי "הזום שמחייב הפעלת מצלמה בכל שיעור גורם להם להתעסק במראה שלהם ושל חדרם ביתר שאת. מישהו שם חייב להבין, אלו בני נוער שעוברים שינויים הורמונליים, קשה להם לקבל את המראה החדש שלהם, את פצעי הבגרות, האף שגדל לו פתאום, רבים מנתקים את המצלמה ומתנתקים. הם זקוקים לחברה, הם צריכים שיראו אותם ויתנו להם פידבק חיובי, זה מה שעוזר להם להתמודד עם השינויים. החבר/ה, המורה, המילה הטובה והנחת היד על הכתף כשצריך, אין להם את זה".
מזי ביצ'אצ'וגם בהתאגדות מנהלי מחלקות חינוך ברשויות המקומיות הצטרפו לקריאות השונות, ופנו במכתב לראש הממשלה ולשר הבריאות להחזיר את כלל התלמידים ללמידה מלאה כל השבוע ולא פעמיים בשבוע. "אין כל הצדקה להמשיך לפעול כבעבר, בשעה שהמשק כולו חזר לפעילות מלאה", כתב יו"ר איגוד מנהלי מחלקות חינוך ברשויות אבי קמינסקי. "ודאי שאין הצדקה שתלמידי כיתות ז'-י' ילמדו יומיים בשבוע לאחר שנה שלא היו בבית הספר".
יהודה סינוואני, מחנך כיתה ח' ב"אמית איתן" ממעלה אדומים, הביע תמיהה על כך שבעוד המשק ומקומות הבילוי פתוחים, הנערים והנערות בחטיבות נאלצים ללמוד מהבית. "התחלואה יורדת ונפתחו המשק ומקומות הבילויים. התלמידים נפגשים ומסתובבים ביחד – אבל שערי בית הספר עדיין סגורים בפניהם", אמר בפליאה. "איפה סדרי העדיפות? דווקא אחרי שנה של טלטלה וחוסר יציבות צריך לתת מענה מסגרתי ומארגן לתלמידים".
פורסם לראשונה: 21:59, 08.04.21
