רק מעט מאוד מהליקויים שעליהם התריע מבקר המדינה ב-2008 בנושא קבר הרשב"י בהר מירון טופלו. כך אמרה הבוקר (יום א') ליאורה שמעוני, מנהלת חטיבת חברה ורווחה במשרד מבקר המדינה בריאיון לאולפן ynet. שמעוני הוסיפה כי "ציפינו מהמדינה, ממשרדי הממשלה השונים ומכל הגופים" ליישם את מסקנות הדו"ח ולתקן את הליקויים.
- וזה קרה במקרה הזה? תיקנו את הליקויים? מישהו טיפל במה שכתבתם?
"הוועדה לענייני ביקורת המדינה הטילה על מבקר המדינה לבצע חוות דעת בנושא קבר הרשב"י, מאחר ואנחנו ראינו ליקויים מאוד חמורים שגובלים בסיכון חיי אדם. מצאנו לנכון לקיים גם ביקורת מעקב. לגבי מה שנעשה, אני אגיד כמה דברים: דבר אחד, מבחינת השטח עצמו ראינו בביקורת המעקב שמעט מאוד שיפורים חלו במה שקשור לתחזוקה, לתנועת כלי רכב במקום, תנועת הולכי רגל וכדומה. אבל הבעיה המהותית והעקרונית, של ניהול המקום, מי מנהל את המקום הזה, את קבר הרשב"י, ומי מנהל את האירוע של ל"ג בעומר, הליקוי הזה טרם תוקן.
"היה ניסיון גם מצד הממשלה, היא קיבלה החלטה להטיל על ראש ראשות החברות הממשלתיות לבחון הקמה של עמותה ממשלתית או חברה ממשלתית שתקדם את הניהול של המקום. אנחנו גם אמרנו שאם ההחלטה הזאת לא תגיע לכלל ביצוע, ובאמת היא לא הגיעה לכלל ביצוע, ראוי גם שראש הממשלה ייכנס לעובי הקורה בעניין הזה".
שמעוני ציינה כי ב-2013, שר האוצר דאז יאיר לפיד חתם על צו להפקעת הזכויות במקום והעברתן לידי המדינה. "אף על פי כן, מי שמנהל את המקום, שזה גופים פרטיים, הקדשים דתיים, התנגדו למהלך ופנו לבג"ץ בעניין הזה. ב-2016 ניתנה החלטת ביניים של בג"ץ והחלטה סופית ניתנה בפברואר 2020".
- אבל הייתה סוג של פשרה שם בהסכמת כל הצדדים ולכן בג"ץ בסוף לא התערב באמת.
"היה תהליך של גישור והצדדים הסכימו לתהליך. מן הסתם אם הצדדים מגיעים להסכמות אז בג"ץ מקבל את ההסכמות של הגופים. ההסכמה אומרת שכל התהליך הזה, האופן שבו החליטו לנהל את המקום, ימשיך כפי שהוא למשך תקופה של שלוש שנים, שהם תקופת ניסיון. הניסיון טפח על פנינו".
- אתם מתכוונים להיכנס לענייני חקירה כלשהם בשלב הזה, בפרשה הזאת? משרד מבקר המדינה הוא חלק מהחקירה?
"אנחנו נמצאים עכשיו בביקורת על נושא המקומות הקדושים ללא קשר לנושא הזה. זה נמצא בתוכנית העבודה שלנו שנקבעה לפני כמה חודשים. איך נמשיך מכאן והלאה, אנחנו עדיין לא יודעים. נקיים התייעצויות פנימיות במשרד ונחליט".
- נשמע לך הגיוני שכל כך הרבה עמותות עם כל כך הרבה אינטרסים מנהלות מקום שהפך למקום קדוש, לאומי כמעט?
"זה המקום השני הקדוש מבחינת מספר המבקרים, כאשר המקום הראשון הוא כמובן הכותל, ואנחנו רואים איך הכותל מתנהל בצורה מסודרת כי יש גורם אחד אחראי, הקרן למורשת הכותל. עקב האכילס של האסון הנורא שקרה זה באמת שאלת הניהול של המקום מבחינת האחזקה שלו והתפעול שלו על פני כל השנה ובאירועי ל"ג בעומר במיוחד".
שלמה רז, לשעבר דובר משרד מבקר המדינה, מתח ביקורת על התנהלות משרד מבקר המדינה כעת, שהודיע כי מתקיימת ביקורת על המקומות הקדושים, ללא קשר לאסון. "באסון הכרמל הם היו בשטח עוד כשהלהבות היו בעיצומן, כבר אז התחילו לבדוק את העניין. העורף במלחמת לבנון השנייה, צוותי ביקורת יצאו תוך כדי. לא ברורה לי האמירה 'נבדוק במסגרת ביקורת כללית'", אמר רז.
לדבריו, "הבעיה הרבה יותר גדולה, מבקר המדינה הצהיר שהוא לא מפנה אצבע מאשימה, שהוא לא מציין שמות, אז מי יהיה אשם בעניין הזה? לפני כמה חודשים היה דו"ח ביניים בנושא הקורונה, מי שקרא אותו לא מצא את השם של ראש הממשלה, ששם את עצמו כציר מרכזי בטיפול בקורונה. כל הצהרה שהמבקר בודק את העניין נועדה לנסות לגרום לכך שלא תקום ועדת חקירה ממלכתית".