תוכנית חדשה שמטרתה לזהות את הבעות פניהן של נשים באמצעות טכנולוגיה לזיהוי פנים, כדי למנוע תקיפות מיניות נגדן ברחוב, מעוררת דאגה בעיר לוקנאו שבצפון הודו, כ-500 קילומטרים מהבירה ניו דלהי. מתנגדי התוכנית מזהירים כי מדובר במדיניות פולשנית שתהיה כרוכה בהפרה בוטה של הפרטיות.
לצורך הפרויקט סימנה המשטרה בעיר כ-200 זירות שבהן מתלוננות נשים יותר מכול על תקיפות, והיא מתכוונת להציב בהן מצלמות המבוססות על בינה מלאכותית ומסוגלות לשלוח לתחנת המשטרה הקרובה ביותר התרעה על תקיפה כלשהי כשהיא מתחוללת. "המצלמות האלה ייכנסו לתוקף ברגע שהבעת פניה של האישה הנקלעת למצוקה תשתנה", אמרו במשטרה.
טכנולוגיות לזיהוי פנים נמצאות בשימוש הולך וגובר בנמלי תעופה, תחנות רכבת ובתי קפה ברחבי הודו, והמדינה מתכננת להכניס אותן גם לשימוש משטרתי כלל-ארצי כדי לשפר את איסוף המידע על פושעים; אבל מומחי טכנולוגיה ופרטיות מזהירים שהתועלת המופקת מהשיטות הללו אינה ודאית, ושהן עלולות לפגוע בפרטיות. בין השאר לא תמיד ידוע כיצד המידע הנאסף מאוחסן ומי יכול לגשת אליו.
"כל הרעיון הזה שמצלמות יעקבו אחרי הבעות פנים של נשים כדי לראות אם הן במצוקה הוא אבסורדי", אומרת אנושקה ג'יין מארגון Internet Freedom Foundation. "איזו הבעת פנים בדיוק יש לאדם במצוקה – פחד? כעס? אני יכולה לדבר עם אמא שלי בטלפון ולהתעצבן ולעשות פרצוף – אז המצלמות יתריעו והמשטרה תשלח אליי שוטרים?".
היא הזהירה כי הטכנולוגיה עלולה לגרום לא רק לפעילות משטרתית מופרזת, אלא גם לתקיפות נגד נשים שהבעות פניהן גורמות לשליחת ההתרעה. לדבריה פתרון הגיוני יותר הוא להגביר את מספר השוטרים המסיירים ברחובות.
הודו היא אחת המדינות המסוכנות ביותר בעולם עבור נשים, ולפי נתונים רשמיים מקרה אונס מתחולל בה בכל 15 דקות. מדינת המחוז אוטר פראדש, שבה שוכנת לוקנאו, היא המדינה ההודית המסוכנת ביותר עבור נשים, ומספר התקיפות נגדן שם ב-2019 היה הגבוה ביותר בהודו.
רופ רקהה ורמה, פעילה למען זכויות נשים בלוקנאו, אומרת שלעתים קרובות המשטרה מסרבת לרשום את תלונותיהן של נשים הפונות לעזרה או נמנעת מלפעול בעניין התלונה: "והם רוצים שנאמין שהם יפעלו רק כי הם ראו את הבעות הפנים שלנו?".
בארה"ב ובאירופה יש התנגדות הולכת וגוברת לשימוש בטכנולוגיות לזיהוי פנים, אבל בהודו אומרות הרשויות כי הן זקוקות לטכנולוגיות כאלה באופן מיוחד בשל הקושי של המשטרה להגיע לכל מקום במדינת הענק, שאוכלוסייתה היא השנייה בגודלה בעולם. לדבריהן הדבר יעזור גם באיתור ילדים נעדרים.
פעילים המתנגדים לטכנולוגיות זיהוי פנים אומרים שבעייתי להשתמש בהן בלי שיחוקקו חוקים להגנת המידע ושהן מאיימת על הזכות לפרטיות, שבית המשפט העליון של הודו קבע בפסיקה היסטורית ב-2017 כי היא זכות יסוד.
הודו נקטה בשנים האחרונות כמה רפורמות משפטיות בעקבות האונס הקבוצתי של צעירה בניו דלהי שהוציאה בשנת 2012 המוני הודים להפגנות. בין השאר היא ייעלה את מנגנון הדיווח על פשעים מיניים ואת הטיפול בהם בבתי משפט והקשיחה את העונשים הנגזרים על אנסים, אבל שיעור ההרשעות עדיין נמוך.
