בכל העולם הימין מקדם זכויות פרט. בזמן שבמדינות סוציאליסטיות ממשיכים לנפח את הממשלה ולהגביר את חדירתה למרחב הפרטי, במדינות קפיטליסטיות המגמה הפוכה – הקטנת הממשלה וצמצום התערבותה בחיי האזרחים. וגם כאן, כמו בהרבה נושאים אחרים, ישראל שונה.
שנים של שלטון ימין הנציחו, ולא צמצמו, את התערבות המדינה בחיינו. בכל תחום, מכשרות ועד תחבורה, מנישואין ועד גירושין – שלטון הימין הגן בחירוף נפש על המונופול של הרבנות הראשית, המייצגת כמעט באופן בלעדי את החרדיות האורתודוקסית. ממשלת ימין מלא-מלא לא יכולה להגביל עצמה רק לנושאים המדיניים, היא חייבת לדאוג למדיניות ימין כלכלית שמורידה חסמים וסחבת ופותחת את השוק לתחרות.
אבל חשוב מכל זה: היא נותנת לאזרחים להחליט בעצמם אם הם מעוניינים לאכול בהכשר מהדרין או צהר, אם לנסוע באוטובוס בשבת או אם להתחתן ברבנות.
השליטה הבלעדית של הרבנות על לידה ומוות, נישואין וגירושין, כשרות ושבת, לא רק פותחת פתח לסחטנות בדמות מחירי תעודות הכשרות הגבוהים, אלא מרחיקה אנשים מהיהדות. בהינתן שאין חלופה אמיתית לשירותי הרבנות, כעס מוצדק על דרכה הופך לכעס על היהדות. יותר ויותר זוגות נמנעים מלהתחתן ברבנות ויותר מסעדות מוותרות על תעודת הכשרות, שלא לדבר על חוסר השוויון שמדיניות זו יוצרת. הרי האיסור על תחבורה ציבורית בשבת לא מרוקן את הכבישים ביום המנוחה, אלא פשוט יוצר מצב שבו רק מי שיכול להרשות לעצמו לקנות מכונית או לנסוע במונית זכאי להתנייד.
על הימין הישראלי לחשוב איך הפך למחנה ששולל מהאזרחים את הזכות לקבוע את אורחות חייהם. המחנה הלאומי-ליברלי מזמן זנח את המילה שאחרי המקף, והוא משלם על כך
אי-ההכרה בנישואים אזרחיים לא מונעת מזוגות להט"ב להינשא, אלא רק מאלצת אותם לעשות זאת במדינה אחרת, משל היו אזרחים נחותים. לא יהיה ראוי, אפשרי או מוסרי לדרוש מנהגת אוטובוס לעבוד בשבת או מרב אורתודוקסי לחתן זוג בני אותו המין, אך גם אין זה ראוי למנוע מנהגת המעוניינת לעבוד בשבת לעשות כן או לאסור על טקס חתונה אזרחי לחלוטין בין בני אותו המין, שבסופו יוכרו כנשואים חוקית.
גורל היהדות אינו בסכנה: אדם חילוני לא יחדל מחילול שבת בגלל היעדר תחבורה ציבורית, ואישה הנמשכת לאישה לא תינשא לגבר עקב אי-ההכרה בזוגיותה. יותר סביר שהם יפתחו טינה ויחדלו משמירה גם על המסורות היהודיות החשובות להם.
במקום שממשלת ימין תדאג לחופש וליהדות, עושה זאת ממשלת מרכז-שמאל. הממשלה הנוכחית היא זו שמקדמת תחבורה ציבורית בשבת, הכרה בכשרות צהר, ובתקווה גם נישואים אזרחיים. על הימין הישראלי לערוך חשבון נפש נוקב ולחשוב איך הוא הפך למחנה שמקדם הגבלות על חופש הפרט, ששולל מהאזרחים את הזכות לקבוע את אורחות חייהם. המחנה הלאומי-ליברלי מזמן זנח את המילה שאחרי המקף, והוא משלם על כך.
אופיר דיין צילום: דן בלילטיכולי תקווה שתיכון ממשלת ימין אמיתי בקרוב, כזו שתדאג ליהודה ושומרון, אך גם תעסוק בשחרור חסמים ובהפרטת חברות ממשלתיות. ממשלה שכזו תפסיק לכלות את זמנה בפיקוח על אזרחים ובהכתבת דרכי התנהלותם, ותוכל להשקיע בשיקום המשק לאחר משבר הקורונה, בחינוך המקרב ליהדות ובשלל יוזמות אחרות בעלות תועלת אמיתית לציבור.
יוזמות אלה הן לא התפשרות של הימין, אלא העלאת ערכים ימניים על נס. אין בהן הדרת חרדים אלא קבלת כלל הזרמים ביהדות. המרוויחים ממהלך זה יהיו לא רק רוב אזרחי ישראל שאינם חרדים, אלא גם החרדים עצמם – שיחדלו להיתפס כקבוצת לחץ פוליטית, וישובו להיראות כזרם נוסף וייחודי בפסיפס היהדות. מדיניות כזו תהיה טובה לאזרחים, טובה לכלכלה וטובה ליהדות. היא מוכרחה להגיע מהימין.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
פורסם לראשונה: 12:20, 27.06.21
