אליה מגירה, בת 16 מדימונה, לא חשבה ללמוד את מקצועות הסייבר. בסביבתה אף אחד לא דיבר על זה, וכל מה ששמעה על סייבר היה עולם אחר, סודי ובלתי נגיש בעיר הולדתה. אבל בשנים האחרונות מקצועות הסייבר והמודיעין חודרים יותר ויותר ליישובי הדרום, ואליה — שעולה השבוע לכיתה י"א בבית הספר ליימן — תעשה קפיצת דרך משמעותית כשתלמד במסלול הסייבר החדש.
"כשמתחילים ללמוד במסלול הסייבר זה נותן לך כיוון לצבא", היא אומרת. "בארבע השנים האחרונות הכניסו את המסלול הזה לדימונה".
מה היית רוצה לעשות עם זה?
"להתגייס ל-8200. חד משמעית. זה גם יפתח לי מלא דלתות בחיים האמיתיים. האמת שלא יצא לי להכיר אנשים מדימונה שהתגייסו ל-8200. יכול להיות כי הייתה בעבר פחות מודעות. רק בשנים האחרונות הכניסו את המגמה לבית הספר, וזה נותן לתלמידים את הדחיפה והבסיס".
גם מיכאל סנדרוביץ', בן 16 מדימונה, עולה לכיתה י"א ולומד במסלול הסייבר. "אני עדיין לא מכיר מישהו שהתגייס ל-8200", הוא אומר. "אני רוצה להתגייס למודיעין או לעסוק בתחום הסייבר בצבא".
החברים שלך בוחרים גם הם באותו מסלול?
"בדימונה לא הרבה בוחרים במסלולים האלה, אבל זה הולך ומשתנה".
השינוי כבר הפך לשם קוד: אמרת סייבר - אמרת יישובי הדרום. אם עד לפני מספר שנים מרבית המתגייסים ליחידות המודיעין הגיעו ממרכז הארץ, כעת המגמה השתנתה. המעבר המתוכנן של יחידות המודיעין והסייבר של צה"ל מדרבנת עוד ועוד צעירים וצעירות מיישובי הדרום לבחור במקצועות סייבר ובכך להשתלב בשירות הטכנולוגי והמודיעיני הצבאי. כבר כיום יש תושבי פריפריה שמשרתים בחילות הללו, אך האחוז שלהם עדיין נמוך מאוד.
6 צפייה בגלריה
"המספרים גדלים בקצב מהיר כי יש יותר שגרירים". לימודי סייבר בדרום
(צילום: מרכז אודי למצוינות תקשובית)
יותר מעשרים מסלולי סייבר ומגוון תוכניות הכשרה לבני נוער נפתחו בשנים האחרונות בדרום על ידי מינהל "מעבר דרומה" במשרד הביטחון, יחד עם מחוז דרום של משרד החינוך, קרן רש"י, חברת TOP EDU, מרכז אודי למצוינות תקשובית והרשויות המקומיות בנגב. זאת במטרה להכשיר יותר צעירים וצעירות בני הנגב לשירות ביחידות הטכנולוגיה באגפי המודיעין והתקשוב, כחלק מהיערכות למעבר יחידות הטכנולוגיה העילית לנגב.
מדובר באינטרס משותף של הצבא והרשויות המקומיות. העובדה שמאגר המוחות של יחידות העילית הללו עיקרו מהמרכז יכול להוביל לקיבעון מחשבתי ולמחסור בחדשנות. מחקרים מראים שקבוצות הטרוגניות מגיעות להישגים יותר טובים, אך במשך שנים היחידות הללו היו מועדון כמעט סגור.
פרופ' דן בלומברג מאוניברסיטת בן גוריון, סגן הנשיא לקשרי תעשייה המוביל את המעבר מבחינה אקדמית, מסביר כי "עד לפני כחמש שנים האוכלוסייה שנשאבה ליחידות התקשוב ואמ"ן הייתה ממרכז הארץ, גם מהמרכז הגיאוגרפי וגם מהמרכז הכלכלי. בשנים האחרונות נכנסו לבית הספר יותר תוכניות לימוד, ברוב הבתים יש כיום מחשבים, ולרוב הילדים יש פלאפונים וגישה. מה שאיפשר גם לפריפריה הגיאוגרפית והחברתית קצת יותר נגישות לעולמות הללו".
דור העתיד
כיום קיימות מספר תוכניות, בהן "הדרים" ו"צמרות" המיועדות לבנות בלבד לשירות בחיל האוויר ואגף התקשוב, תוכנית "מגשימים" המייעדת את בוגריה לחיל המודיעין, תוכנית המצוינות "נחשון", תוכנית העתודה של צה"ל, תוכנית ללימודי סייבר, תוכנית ללימודי פרסית, ועוד. מאז החלו התוכניות הייעודיות סיימו אותן כ-1,600 תלמידים, מתוכם התגייסו ליחידות הטכנולוגיות השונות כאלף חיילים וחיילות מאזור הנגב.
6 צפייה בגלריה
"המעבר של צה"ל לנגב לא יהיה פשוט". לימודי סייבר בדרום
(צילום: מרכז אודי למצוינות תקשובית)
אלה עדיין מספרים קטנים יחסית, אבל הם מסמנים שינוי. אם בתוכנית נחשון סיימו לפני שש שנים רק 280 תלמידים, כיום מספר התלמידים קפץ פי חמישה ומצביע על מגמת הגידול בעקבות המעבר הצפוי של בסיסי המודיעין לנגב. גם במסלולי הסייבר הגידול במספר הנרשמים היה פי תשעה בחמש השנים האחרונות.
"ההיערכות בנגב תהיה גם בהרחבת ההון האנושי", אומר תא"ל במיל' איציק כהן, סמנכ"ל וראש מנהל המעבר דרומה במשרד הביטחון. "המטרה שלנו היא להגיע בסופו של דבר ליעד בו שיעור הצעירים והצעירות מהנגב המשרתים ביחידות הטכנולוגיות בנגב יהיה לפחות כמו השיעור שלהם באוכלוסייה, ואף למעלה מזה. אין ספק שמעבר צה"ל לנגב יהיה לא פשוט. היום מרבית האנשים הם מהמרכז, רעננה, הרצליה, כפר סבא וכו'. ככל שהזמן יעבור ההזנה מהדרום תהיה הרבה יותר גבוהה ומשמעותית. כשאני מסתכל על מעבר אנשי הקבע והדור הבא, שזה הבנים והבנות מהנגב, אני חושב שיהיה שם איזון נכון".
דקל ליבוביץ, בת 18 מבאר שבע, סיימה י"ב בתוכנית צמרות ומתגייסת לתוכנית מרום, במסגרתה תעשה תואר הנדסאית אלקטרוניקה. "התוכנית שהייתי בה מיועדת רק לבנות, ובזכות הקורס נחשפתי לתוכנית מרום וקיבלתי זימון אליה", היא אומרת. "מעולם לא נחשפתי לעולם האלקטרוניקה. אני מגבירה מקצועות אחרים אבל ראיתי שזה מעניין אותי".
מה מתוכנן לך במרום?
"אחרי שאסיים את התואר, אתגייס לחיל התקשוב. אני מאוד מקווה שהמצב ישתנה ויותר יתגייסו מהדרום למקצועות התקשוב והמודיעין. כמי שיש לה חברים מהמרכז אני רואה את ההבדלים. לדוגמה, כמות השעות שמשקיעים בכל בית ספר. לחברה שלי בתל אביב יש יותר מגמות, יותר היצע ויותר שעות לימודים. יש להם יותר אפשרויות".
אבל לא רק הנגישות לתוכניות הלימודים הייתה הבעיה. "אחד הקשיים הוא שכל המבדקים נעשים במרכז", אומר פרופ' בלומברג. "אם אתה ילד בכיתה י' או י"א שמוזמן לאחד המבדקים של אמ"ן והוא מתקיים בשמונה בבוקר בתל אביב, זה אומר שמנתיבות אתה צריך לצאת בחמש וחצי. מרמת אביב אתה יוצא בשבע וחצי. מטבע הדברים החבר'ה פשוט לא מגיעים. זה עניין טכני".
באוניברסיטה פעלו להזזה של המבדקים לאתרים נוחים יותר עבור הנוער בדרום. "אנחנו רואים כיום עלייה במספרי הגיוס של תלפיונים שמגיעים מהדרום. אמ"ן ותקשוב צריכים למצוא פתרון לעריכת המבדקים בדרום, וזה לאט לאט מתחיל לחלחל ומשתנה".
6 צפייה בגלריה
"הצבא מבין שהוא חייב לגייס מכל רבדי האוכלוסייה". לימודי סייבר בדרום
(צילום: מרכז אודי למצוינות תקשובית)
בנוסף, בני נוער מהדרום לאו דווקא נחשפים למשרתים ביחידות הללו, אבל גם זה משתנה. ליאור מריאסין, בן 16 מבאר שבע, עולה לכיתה י"א במקיף רבין והצטרף לתוכנית ניצני ממרם בכיתה י'. השאיפה שלו היא להתגייס לחיל התקשוב. "אחותי משרתת בחיל התקשוב", הוא אומר. "רק אותה אני מכיר משם, ויש לי הרבה חברים שרוצים להתקבל לחיל התקשוב. אני יודע שהחיל עוסק בתחום המחשבים, תחום שמאוד מעניין אותי וההכוונה שלי היא לשם. במשך כל השנה למדנו עם חיילים בתוכנית ניצני ממרם. שאלנו אותם איך מתקבלים ומה הולך. רמת ההתעניינות הלכה ועלתה".
"יש את נושא המודלים לחיקוי", מציין פרופ' בלומברג. "אם אתה לא מכיר אנשים שהיו בתוכניות מיוחדות בצבא, אתה לא מודע לזה. המספרים גדלים בקצב מהיר כי יש יותר שגרירים. אני מאמין שכל ילד נולד לפחות עם יכולות. לאחר מכן יש את טיב החינוך, ההזדמנויות שנקרות לנו וטיב הגירויים. הגירויים במרכז היו הרבה יותר גדולים בעבר, וכיום ההוראה השתפרה פלאים. ראינו הרבה זכיות של אולימפיאדת המתמטיקה והפיזיקה בירוחם, נתיבות ובאר שבע. זה חלק מהגדלת הלימודים המדעיים המדויקים בדרום, ועכשיו יש הזדמנויות".
יותר סטארטאפים בדרום
בסיסי המודיעין של צה"ל יקומו בליקית, סמוך ליישובים עומר ולקיה, ב-2026. לשם יעברו מרבית יחידות אמ"ן, וקריית התקשוב תקום בבאר שבע בסמוך לאוניברסיטת בן גוריון עוד ארבע שנים. "אני חושב שנראה עלייה מאוד מאוד גדולה במתגייסים ליחידות התקשוב והמודיעין", אומר פרופ' בלומברג. "אנחנו כבר מתחילים להרגיש את זה. גם הצבא מבין שהוא חייב לגייס מכל רבדי האוכלוסייה".
איך זה יבוא לידי ביטוי בהמשך?
"נראה יותר סטארטאפים קמים בדרום, ואנחנו רואים ועושים מאמץ גדול להרים את הסטארטאפים שם. יש כבר שינוי בהזדמנויות התעסוקה".
"לא מזמן היה לי צו ראשון ואמרתי שאני רוצה לעשות תפקיד משמעותי, אולי מודיעין, סייבר", אומרת ירין אביטן, בת 17 מאופקים, שעולה לכיתה י"ב בבית הספר הרב-תחומי לתוכנית נחשון. "אני חושבת עכשיו שאם את מביאה נתונים גבוהים זה לא משנה מאיפה באת. אם תוכיחי את עצמך יקבלו אותך לכל מקום".
השר לנושאים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון, מיכאל ביטון: "כראש מועצת ירוחם לשעבר וכבן המקום, אני מכיר היטב את התוכניות הללו ואת חשיבותן הרבה והמשמעותית לילדים ובני הנוער מדרום הארץ, המשתלבים לאחר מכן במערך התקשוב והטכנולוגיה של צה"ל. אני רואה קשר ישיר בין טיפוחם של הצעירים הנפלאים ועידודם למצוינות, למעבר קריות התקשוב והמודיעין לנגב".
