ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים האקדמית, המועצה להשכלה גבוהה סיכמה הבוקר (ד') את שנת הלימודים שזה עתה הסתיימה. לימודי ההנדסה ומדעי המחשב המשיכו בתנופה, לימודי המשפטים התחזקו ואילו בלימודי החינוך והכשרת ההוראה נרשמה ירידה.
יותר מ-320 אלף סטודנטים צפויים להתחיל בשבוע הבא את שנת הלימודים האקדמית ב-60 המוסדות להשכלה גבוהה ברחבי הארץ. מדיווחי המוסדות עולה כי חלה עלייה של 20-25 אחוזים בהרשמה ללימודים אקדמיים בכל התארים.
בחודשים האחרונים השקיעו המוסדות משאבים לשיפור התשתית הטכנולוגית שתאפשר את מנגנון ההוראה מרחוק וכן בהכשרת הסגל בתחום ההוראה הדיגיטלית.
ירידה בלימודי החינוך, עלייה במדעי המחשב
בשנה הקודמת המשיכה מגמת העלייה של מספר הסטודנטים שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה, מגמה שצפויה להימשך גם בשנה החדשה בעקבות משבר הקורונה והגבלת הטיסות. 312,660 סטודנטים למדו בישראל בשנת התש"ף, מתוכם 236,850 למדו תואר ראשון. עם זאת, חלה ירידה של פחות מאחוז במספר הלומדים לתואר שלישי.
מנתוני המל"ג עולה כי זו השנה השלישית ברציפות שבה לימודי ההנדסה הם מסלול הלימודים הנלמד ביותר בישראל בתואר ראשון עם 35,700 סטודנטים. העלייה המשמעותית ביותר במספר הסטודנטים נרשמה בתוכניות הלימוד במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב. עלייה של יותר מאלפיים בהשוואה לשנה שעברה, ופי שניים תלמידים בהשוואה לעשור הקודם.
בשקלול של כל הנתונים יחד עולה כי אחד מכל ארבעה סטודנטים לומד את מקצועות ההנדסה, מדעי המחשב ומתמטיקה.
מגמת הירידה במספר הסטודנטים שלמדו משפטים נבלמה עם עלייה קלה בשנה החולפת (12,410 לעומת 12,223 בתשע"ט). עם זאת, באחוזים עדיין יש פער בהשוואה לאחוז הסטודנטים שלמדו משפטים בתחילת העשור.
הירידה המשמעותית ביותר נרשמה בשנה שעברה בקרב הסטודנטים שלמדו בתוכניות החינוך והכשרת הוראה. הפער בין השנה שחלפה לזאת שקדמה לה עומד על כמעט 800 תלמידים, ושיעור הסטודנטים שלמדו בתוכניות אלה בשנת התש"ף ירד ב-0.7% בהשוואה לשנה שקדמה לה.
מנגד, נמשכת הירידה בשיעור הסטודנטים במדעי החברה. 17.7% מהסטודנטים בשנה שעברה למדו בתוכניות אלו, בהשוואה ל-18% בשנה שעברה ו-23% בתחילת העשור. עם זאת, מספר הסטודנטים במדעי החברה גדל בשנה שעברה בעשרות בודדות.
ירידות קלות נרשמו גם בקרב לימודי הרפואה ומדעי הרוח. בעקבות הנתונים, ועדת ההיגוי למדעי הרוח, של הוועדה לתקצוב במל"ג, תחדש בקרוב את עבודתה כדי לגבש המלצות לקידום הלימודים בתחום.
יותר סטודנטיות וחרדים באקדמיה
כ-60% מהישראלים שלמדו באקדמיה בשנה שעברה היו סטודנטיות. הרוב הנשי נשמר לאורך כל התארים – 58% מהלומדים בתואר ראשון, 63% בתואר שני ו-54% בתואר שלישי.
לפי נתוני המל"ג, בעשור האחרון הוכפל מספרן של הסטודנטיות שלמדו לתואר ראשון במדעי המחשב, מתמטיקה וסטטיסטיקה. מ-2,622 בתש"ע ל-6,144 בשנה החולפת. עלייה של 30% נרשמה בעשור האחרון בקרב הסטודנטיות שלמדו הנדסה.
במהלך העשור האחרון מספר הסטודנטים מהחברה הערבית הכפיל את עצמו ועומד כיום על כ-54 אלף סטודנטים. בחמש השנים האחרונות חל גידול של 38% במספר הסטודנטים יוצאי העדה האתיופית בכלל התארים שנלמדים במוסדות להשכלה גבוהה.
לפי נתוני המל"ג, בשנה החולפת למדו כ-13,400 סטודנטים חרדים, מתוכם 2,130 למדו לתארים מתקדמים. זאת בהשוואה לכ-6,000 סטודנטים חרדים שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה בתשע"א. עם זאת, היעד שנקבע בתוכנית הרב-שנתת להנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה החרדית עומד על 19 אלף סטודנטים.
המל"ג בחן גם את האשכול הסוציו-אקונומי של הסטודנטים במסגרות השונות. מהנתונים עולה כי 35% מהסטודנטים במכללות המתוקצבות מגיעים מאשכולות 1-4, שנחשבים לאזורים במצב סוציו-אקונומי נמוך. באוניברסיטאות עומד שיעור הסטודנטים מאזורים אלה על 31% מכלל הסטודנטים ואילו במכללות חוץ תקציביות שיעורם בקרב הסטודנטים הוא פחות מ-30%.
