מהומה משפטית ביום כהונתו האחרון של שר המשפטים היוצא אבי ניסנקורן. לאחר שמזכיר הממשלה צחי ברוורמן סירב לעדכן את בג"ץ על עמדתו המתנגדת של שר המשפטים היוצא לדרישה להקים ועדת חקירה ממשלתית למח"ש, פנה ניסנקורן ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט - וזה הגיש עדכון מהיר לבג"ץ על ההתפתחות, טרם הכרעה בעניין. כך נודע הערב (שבת) ל-ynet.
1 צפייה בגלריה
גנץ, מנדלבליט וניסנקורן. יו"ר כחול לבן מחליף בינתיים בעצמו את השר שעזב את המפלגה
(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
בפברואר 2020, זמן קצר לפני הבחירות האחרונות, אישרה הממשלה את הצעת שר המשפטים דאז אמיר אוחנה להקים ועדת בדיקה ממשלתית לחקור את התנהלות המחלקה לחקירות שוטרים. ההצעה אושרה למרות התנגדות היועץ המשפטי לממשלה, שסבר כי קיימת מניעה משפטית להקים ועדה כזו, עם סמכויות של ועדת חקירה ממלכתית, פחות מחודש לפני הבחירות.
סיבה נוספת להתנגדות המשפטית נבעה מכך שהקמת הוועדה הובטחה לח"כ גדי יברקן תמורת עזיבתו את מפלגת כחול לבן לליכוד. לראשות הוועדה מונה הרן פיינשטיין, שופט שלום בדימוס שנודע בגישתו הביקורתית כלפי התנהלות הפרקליטות בתיקי נתניהו.
זמן קצר לאחר הקמת הוועדה הוגשו שתי עתירות לבג"ץ נגדה, על-ידי עמותת "משמר הדמוקרטיה" ועל-ידי קבוצה של עורכי דין פרטיים. לנוכח המחלוקת בין היועץ המשפטי לבין הממשלה לגבי חוקיות הקמת הוועדה, ניתן לממשלה ייצוג פרטי בעתירה באמצעות עורכי הדין רון שפירא ואביעד בקשי.
בסוף פברואר התקיים דיון בעתירה בפני השופטים חנן מלצר, יצחק עמית ודוד מינץ ובסיומו הוציא בג"ץ צו על תנאי המורה לממשלה לנמק מדוע לא תבטל את הקמת הוועדה. כמו כן, יצא צו ביניים שמנע את תחילת עבודתה.
בינתיים, התחלפו שרי המשפטים וניסנקורן חשב שהדרך הנכונה לטפל במח״ש היא באמצעות רפורמה מקיפה שתשפר את עבודתה, ללא צורך בוועדת חקירה ממשלתית. בהתאם לכך, ננקטו צעדים שונים לשיפור עבודת המחלקה, כולל אזרוח של אגף החקירות, קביעת לוחות זמנים לטיפול בתיקים רגישים ועוד.
לאור זאת, ניסנקורן שלח למזכיר הממשלה מכתב והודיע לו שלעמדתו, אין עוד צורך בהקמת ועדת הבדיקה הממשלתית. מזכיר הממשלה סירב לעדכן את בג"ץ בעמדה של שר המשפטים.
מקורות משפטיים מעריכים שהקמת הוועדה נועדה לשרת את ראש הממשלה בנימין נתניהו במשפטו, לאחר שפורסמה טענה של סגן מנהלת מח״ש הפורש, משה סעדה, על כך שמח״ש כביכול לא חקרה טענות בגין חקירתו של ניר חפץ בפרשה 4000 (פרשת בזק-וואלה), והסנגורים של נתניהו ביקשו לקבל את החומרים בנושא.
לפני כמה ימים הגישו עורכי הדין הפרטיים המייצגים את הממשלה לבית המשפט תגובה לעתירה, ובמסגרתה לא נכללה עמדת שר המשפטים המתנגדת להקמת הוועדה. התגובה הוגשה ללא תיאום עם ניסנקורן.
בתגובה, ביומו באחרון בתפקיד, שלח ניסנקורן מכתב ליועץ המשפטי לממשלה ובו הודיע כי עורכי הדין הפרטיים אינם מייצגים אותו, וביקש כי היועץ יעדכן את בג"ץ על התנגדותו להקמת הוועדה ועל הרפורמה שערך. ואכן, עדכון על כך הוגש לבג"ץ זמן קצר לפני סיום תפקידו של ניסנקורן.
