שלוש שנות מאסר בפועל - זה העונש שהושת על חזקיהו קהלני (47), תושב קריית ארבע, לאחר שהורשע בשבע עבירות של הפרת צו פיקוח על עברייני מין ובתקיפה. בנוסף, נגזרו עליו עשר חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו, ופיצויים בסך 3,000 שקלים לשתי קטינות.
קהלני חתם על צו הפיקוח בינואר 2019, שבמסגרתו נאסר עליו לשהות במחיצת קטינים. כמו כן, היה עליו להתרחק כ-50 מטרים מכל מקום כינוס שלהם כמו בתי ספר, מרכזים לילדים ולנוער, מתנ"סים, גני שעשועים ופארקים. כאמור, מאז החתימה על הצו ועד למעצרו בחודש יולי האחרון - הפר קהלני את צו הפיקוח שבע פעמים.
בכמה מקרים פנה קהלני לילדים ולילדות בגילי שבע עד עשר בגני שעשועים ובמועדוניות ביישוב שבו מתגורר, הציע להם סוכריות, העיר להם על לבושם ובמקרה אחד אף הרים ילדה על כתפיו. במקרה אחר הציע לילדה שיצלם אותה, ולאחר שסירבה הוא תפס את ידה, אך היא הצליחה להתחמק ממנו וברחה לביתה.
לקהלני היסטוריה ארוכה של עבירות מין: בשנת 1993 הוא הורשע במעשה מגונה בקטין ונידון למאסר על תנאי. שנה לאחר מכן הוא הורשע במעשה מגונה בכוח ונידון ל-20 חודשי מאסר בפועל. עוד באותה שנה הוא הורשע בתקיפה ונידון לעשרה חודשי מאסר. בשנת 2002 הורשע קהלני במעשה מגונה בקטין ונידון ל-36 חודשי מאסר, ובאותה שנה אף הורשע בעבירות אלימות שונות ונידון לשלושה חודשי מאסר.
ב-2011 קהלני הורשע במעשה סדום ובמעשה מגונה בקטין ונידון לעשר שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי. הרשעתו האחרונה הייתה ב-2016, אז הורשע בעבירות אלימות ונידון לארבעה חודשי מאסר.
"הנאשם לא קיבל אחריות על מעשיו ולא שיתף פעולה עם ההליך באופן גורף, אלא שתק ותקשר עם בית המשפט באמצעות דפי נייר, עליהם כתב טרוניות כאלה ואחרות כלפי שירות בתי הסוהר וכלפי ההליך", כתב השופט ירון מינטקביץ בגזר הדין. "על-פי התרשמותי, אין מדובר בבעיה נפשית שממנה סובל הנאשם, אלא בדרך התנהלות הנובעת מהיעדר תשובות של ממש לאישומים.
"מדובר באדם שלחובתו עבר עשיר בעבירות מין, ומאסרים משמעותיים שהוטלו עליו לא הניעו אותו לתקן את דרכיו ולא הרתיעו אותו מלשוב ולבצע עבירות נוספות. הנאשם לא קיבל אחריות למעשיו ולא שיתף פעולה עם ההליך בכל דרך - וניכר בו כי אינו מודע לחומרת מעשיו או לסיכון שהוא מהווה כלפי קטינים. מכלול הנתונים אותם סקרתי מלמד על כישלון ההרתעה בעניינו של הנאשם ועל היעדר מורא החוק או הבנה לסיכון שהוא מהווה לקטינים באשר הם".
בסוף גזר הדין כתב השופט ביקורת קשה על חוסר יעילות הפיקוח נגד עברייני מין. "עבריין מין משוחרר אשר הוטל עליו צו פיקוח, אמור להיות תחת פיקוח של שירות בתי הסוהר. במיוחד דברים אמורים בעבריין מועד שהשתחרר זמן קצר קודם לכן ממאסר ממושך בשל עבירות מין חמורות; והנה - מעובדות הכרעת הדין עולה כי הנאשם פנה לילדות לא פחות משבע פעמים. ניתן היה לצפות כי הפיקוח על הנאשם יהיה יעיל יותר".
התיק נוהל על-ידי עו"ד ברכה בן אדרת-זרחיה מפרקליטות מחוז ירושלים, שאמרה לאחר ההחלטה: "גזר הדין ממחיש את החומרה בהפרות צווי פיקוח, אשר נועדו לפקח על עבריין המין שלא יבצע עבירות מין נוספות. במקרה זה, הנאשם בעל מסוכנות מינית גבוהה ומעשיו מהווים הפרה חמורה של הצו. נסיבות אלה הצדיקו הטלת מאסר ממושך על מנת להרחיקו מקטינים ומקטינות".
