(צילום: משה מזרחי, ירון ברנר)
הירידה במספר המאושפזים הדרגתית ואיטית יותר, החולים צעירים יותר: בבתי החולים מספרים כי הירידה בתחלואה מורגשת אך איטית יותר מאשר לאחר הסגרים בגלים הקודמים, והחולים כיום צעירים יותר. על פי נתוני משרד הבריאות מהבוקר (יום ג'), בבתי החולים מאושפזים 962 חולי קורונה במצב קשה או קריטי, לעומת 1,200 בשיא הגל השלישי. לפי נתוני התחלואה ההשוואתיים העדכניים שהגיעו לידי ynet, נרשם זינוק במספר הילדים החולים לעומת הגל הראשון.
מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, אמר הבוקר בריאיון לאולפן ynet כי יש זינוק במספר הילדים חולי הקורונה, אך הדגיש כי מדובר בתחלואה קלה. לפי נתוני תחלואת הילדים, בגל הראשון אובחנו 58 חולים בלבד בגילים 0 עד ארבע ובגל התחלואה השלישי (מנובמבר ועד היום) מספרם קפץ ל-514.
עוד עולה מהנתונים כי בגל התחלואה הראשון שלושה בלבד היו במצב קשה או קריטי לעומת 14 בגל הנוכחי. בקבוצת הגילים 5 עד 14 נרשמה עלייה מחולה אחד בלבד לשבעה ובקבוצת הגילים 15 עד 18 – עלייה מחולה אחד ל-24 חולים במצב קשה.
"יש מגמה עקבית וברורה בשינוי תמהיל אוכלוסיית המטופלים בקורונה", אמר ד"ר אסף פרץ, מנהל מחלקת קורונה בבית החולים הציבורי אסותא באשדוד. "פעם המבוגרים מעל גיל 60 היו הרוב והצעירים במיעוט. המגמה השתנה והיא אף צפייה להתעצם. המבוגרים, מחוסנים ברובם ונשמעים להנחיות בעוד רבים מהצעירים רואים בהנחיות המלצה ובחיסון אפשרות ולא חובה".
לדברי ד"ר פרץ, "אם נוסיף על כך את עובדת הימצאותו של הווריאנט הבריטי ופתיחת מוסדות הלימוד, אני מאמין אף שממוצע גיל המטופלים יילך וירד עוד. כרופא, זה מצער מאוד לראות פתרון רפואי זמין על המדף מול חוסר היענות מספקת ובפרט כשאני מכיר מקרוב את ההשלכות. אם יש סיבה לאופטימיות, היא העובדה שהמחלה לרוב קשה פחות אצל האוכלוסייה הצעירה".
ד"ר מיקי הלברטל, מנהל בית החולים רמב"ם בחיפה, סיפר כי "ברגע זה יש 59 חולים במחלקות, 27 מהם מונשמים ו-42 מהם מוגדרים קשה או קריטי וחמישה חולים על אקמו, שתיים מהם יולדות. לשם השוואה, היינו בשיא עם 121 חולים, פי שניים מהמצב כרגע. במספר המאושפזים יש ירידה אבל עדיין כמות מאוד גדולה של חולים צעירים קשים. באמצע הגל הנוכחי ולמעשה מתחילת 2021 אנחנו רואים ירידה בגיל המאושפזים. אנחנו רואים שכמות החולים המבוגרים הולכת ויורדת".
ד"ר הלברטל הוסיף כי "כרגע הגיל הממוצע של מאושפזים על אקמו הוא 45 ובעבר הגיל הממוצע היה בין 60 ל-65. עדיין חלק גדול מהמאושפזים הם מהחברה הערבית, בין 40 ל-50 אחוזים. זה מרגיש שונה מהגלים הקודמים. בסגרים הקודמים ראינו ירידה תוך שבוע מתחילת הסגר וכאן הירידה היא מאוד איטית ומדורגת. נשאלת השאלה מהו אפקט הסגר השלישי. יכול להיות שלולא הסגר היינו במצב חמור יותר. הפעם אנחנו מרגישים שהסגר משפיע, אך פחות. האם זהו הגל האחרון? זה תלוי בקצב החיסונים ובמוטציות. זה יכול להפוך את כל הנתונים והתחזיות".
גם פרופ' ארנון אפק, המשנה למנכ"ל בית החולים שיבא בתל השומר ויו"ר משותף של איגוד מנהלי בתי החולים, העיד כי הירידה במספר המאושפזים איטית יותר מאשר בעבר. "אנחנו רואים ירידה הדרגתית במספר המאושפזים והחולים הקשים בבתי החולים, איטית יותר ממה שראינו בגלים הקודמים. מצד שני, מספר החולים הקשים מאוד הדורשים טיפול נמרץ עדיין נשאר גבוה ולהערכתנו ייקח זמן ארוך יותר עד שגם מספר זה יתחיל לרדת", הוא אמר.
פרופ' אפק הסביר כי "משך המחלה שלהם הוא ארוך יחסית ולכן אנחנו עדיין נדרשים להשקיע הרבה מאוד משאבי טיפול נמרץ, לרבות אקמו, לצורך הטיפול. בנוסף לזה, ישנם חולים קשה שהחלימו מקורונה אבל עדיין נדרש לטפל בהם במסגרת הטיפול הנמרץ בבתי החולים. חלקם עדיין נשארים חולים קשים מאוד והם עדיין מטופלים מיחידות לטיפול נמרץ הרגילות בבתי החולים, וגם זה יוצר עומס על הטיפול הנמרץ שהוא המשאב היקר והחסר לנו מאוד".
לדבריו, "איגוד מנהלי בתי החולים הניח בפני משרד הבריאות לאחר הגל השני תוכנית לתוספת של 321 מיטות לטיפול נמרץ שתבטיח גם בעתיד לתת את המענה הטוב ביותר לחולים. אנחנו ממתינים לתשובת משרד הבריאות כדי שנוכל לצאת לדרך ולפתוח את המיטות הללו".
ד"ר ערן רוטמן, מנהל קמפוס בילינסון בפתח תקווה, אמר כי התחלואה בקרב יולדות וצעירים מדאיגה. "מסתמנת ירידה בהיקף המאושפזים בבית החולים בהתאמה להיקף התחלואה בארץ, אך עדיין יש תחלואה מדאיגה בקרב יולדות ואוכלוסיה צעירה. בנוסף, בית החולים מתמודד עם מספר גדול של חולים מונשמים ועל אקמו כתוצאה מהיקפי התחלואה בגל השלישי ובהיקפים גדולים יותר מאלו שהיו בגל השני", אמר ד"ר רוטמן.
לדבריו, "ניתן לייחס את התמונה הקלינית שאנחנו רואים לעלייה בשיעור ההדבקות עקב המוטציה הבריטית. בבילינסון ישנם שישה חולי קורונה על אקמו בני 30 עד 50, תשעה מונשמים נוספים במחלקות הקורונה ועוד שישה שכבר החלימו מהנגיף אך עדיין מונשמים. גם בקבוצה זו יש לא מעט חולים צעירים. אומנם היקף האשפוזים מצטמצם, אך הצוותים מתמודדים עם חולים מאוד קשים ונאבקים על חייהם".
במקביל, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הבריאות יולי אדלשטיין וראש העיר ירושלים משה ליאון הגיעו בצהריים למעמד של המתחסן הארבעה מיליון במתחם של קופת החולים לאומית ביד שרה בעיר. "אתה לא בדיוק חושש, נכון?", אמר ראש הממשלה נתניהו למתחסן תאודור סלזן. "מזל טוב. מכירים את הפרסומת 'תשעה מיליון?', אנחנו בדרך לשם. ארבעה מיליון, יפה מאוד".
נתניהו אמר עוד: "אני רוצה לפנות ל-570 אלף איש מעל גיל 70 שעדיין לא התחסנו. כשאתם לא הולכים להתחסן בגלל הדקירה הקטנה ותופעות הלוואי אתם לוקחים על עצמכם סכנת מוות. הסיבה הראשונה ללכת להתחסן היא הסכנה. הסיבה השנייה, אנחנו פותחים תוכנית דרכון ירוק ומי שיתחסן יוכל ליהנות מתיאטרון, מופעי תרבות וספורט. סיבה שלישית היא שמי שחולה מאתגר את בתי החולים שלנו ונצטרך להחזיר את הסגר. תישארו בחיים בשביל שכולנו נחזור לחיים".
שר הבריאות אדלשטיין אמר: "זה משהו שבחלומות הכי ורודים לפני חודשיים לא יכולנו לחלום עליו, עשינו את זה בזכות ראש הממשלה שהביא את החיסונים, בזכות הרופאים, האחיות ועובדים אחרים. יש עדיין פער של כ-500 אלף איש מעל גיל 50, צריך להגיע למצב שהם יתחסנו כי התחלואה הקשה היא בגילים האלו. הקבינט החליט לצאת לאט לאט מהסגר ולפתוח דברים כמו תרבות וחדרי כושר".
ראש העיר ליאון אמר: "בירושלים אנחנו מתקרבים ל-300 אלף מתחסנים, ואנחנו מרבים במבצעים מיוחדים באוכלוסיות שקשה להגיע אליהן כמו האוכלוסייה החרדית והערבית. ביום שישי נפתח עמדת חיסונים בשער שכם ובשבוע הבא בשוק מחנה יהודה".
בהכנת הכתבה השתתפה יעל פרידסון
