ההתבטאות של אביגדור ליברמן כלפי חרדים, בהופעתו בערב שבת אצל "אופירה וברקוביץ'", ולפיה צריך "להעמיס אותם על מריצה ולזרוק במזבלה", היא מכוערת, מסיתה ומקוממת. כל אדם הסולד מפופוליזם גזעני מחויב לצאת נגדה. שום דבר לא מתרץ – ובוודאי לא מכשיר - אמירות כאלה, קל וחומר כשהן באות מפוליטיקאי שכל הקריירה שלו עוסק בהסתה ושלהוב היצרים האפלים ביותר בחברה הישראלית.
רק בדבר אחד צודק ליברמן: הדמעות שהזילו נציגי המפלגות החרדיות מאז סוף השבוע הן דמעות תנין. הלוא רק זמן קצר קודם לכן יצאו אותן מפלגות עצמן בקמפיינים מסיתים לא פחות על רקע פסיקת בג"ץ להכיר בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים בישראל.
יהדות התורה הפיקה סרטון המשווה בין מתגיירים רפורמים לבין כלבים (בבקשה אל תקשקשו שיש לזה בסיס עובדתי. זה כמו שאגיד שכל הרבנים האורתודוקסים מנצלים מינית על סמך המקרים של הרב ברלנד או מוטי אילון), וש"ס יצאה במסע הפחדה שלפיו הרפורמים והקונסרבטיבים יטמאו את טוהר הגזע היהודי, ויגיירו אפריקנים "מסתננים" – קמפיין ששילב מוטיבים של הפרוטוקולים של זקני ציון עם מיטב הקופירייטינג של דר שטירמר.
יתרה מזאת, המפלגות החרדיות והימין בכלל מעולם לא פצו פה כשליברמן הפנה חצי רעל וגזענות כלפי ערבים. ב-2001, למשל, הוא אמר ש"הבעיה מספר אחת של מדינת ישראל היא לא הבעיה הפלסטינית, אלא קודם כל הערבים אזרחי מדינת ישראל".
מי ששיתפו פעולה עם ליברמן שקרא להעביר את אום אל פחם וכפר קאסם לרשות הפלסטינית, לא אמורים להיות מופתעים אם בקרוב נראה קמפיין שלו הקורא להתנתק גם מבני ברק ומאה שערים
ב-2009 הקמפיין שלו היה "בלי נאמנות אין אזרחות!", ואין מובהקת יותר מקריאה בריש גלי לשלול אזרחות מערבים במידה שלא ישבעו שבועת אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית. הדוגמא ההיסטורית היחידה למדיניות של שלילת אזרחות (בניגוד להגירה וקבלת אזרחות) ממי שאינו "נאמן" לאופי האתנו-לאומי של המדינה, הייתה במדינות הפאשיסטיות מהעבר הלא כל כך רחוק.
האם מישהו מהימין יצא נגדו ב-2009? האם קראו נציגי החרדים להחרים אותו? ודאי שלא. הוא הרי היה שותפם הפוטנציאלי לקואליציה בראשות בנימין נתניהו, והשותף של יו"ר ש"ס אריה דרעי למהלכים פוליטיים שונים ומשונים. לא הזיז להם שבאמירות שלו הוא הציג 20% מאוכלוסיית ישראל כגיס חמישי פוטנציאלי שראוי לשלול את אזרחותה.
מי ששיתפו פעולה עם אביגדור ליברמן שקרא להעביר את אום אל פחם וכפר קאסם לרשות הפלסטינית, ולשלול מתושביהן את אזרחותם, לא אמורים להיות מופתעים אם בקרוב נראה קמפיין שלו הקורא לנתק מישראל גם את בני ברק ומאה שערים.
יש לא מעט קווי דמיון בין ליברמן לבין מי שבעבר הוא הריץ לפסגת הפוליטיקה הישראלית, ורק בשנתיים האחרונות, מסיבות השמורות עמו, הפך לאויב המר שלו – בנימין נתניהו. שניהם פוליטיקאים ציניים, קרים, שלא בוחלים בליבוי שנאה, פילוג וגזענות כדי להשיג את מטרותיהם.
כך הפך נתניהו של "הערבים נוהרים לקלפיות" ל"אבו יאיר" שמכתת רגליו בין יישוב ערבי למשנהו, וכך הפך ליברמן - שחשב שחוק הלאום חלבי מדי - למי שקורא היום לבטלו, או למצער לשנותו. הכול לפי האינטרסים הרגעיים.
אורי זכי צילום: תומר בן אביהבעיה היא שהחברה הישראלית היא הקורבן של חוסר האחריות הזה. אנחנו חברה מפוצלת מבחינה דתית, אתנית, תרבותית ופוליטית. קל מאוד לפרק אותה. הרבה יותר קשה להשאיר אותה יחד, כמארג סולידרי אחד.
על המפלגות וראשיהן מוטל להציב גבולות ולא להזדעק רק כשהקהל שאותו הן מייצגות נפגע. האחריות והגדולה שלהם תיבחן דווקא כשיידעו להוקיע מהלכים מסיתים ומפלגים מתוך המחנה שלהם.
- אורי זכי הוא מייסד החזית להגנת הדמוקרטיה ויו"ר הנהלת מרצ
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
