החג הלאומי הפך ליום זעם: פסלים של המלכה ויקטוריה והמלכה אליזבת השנייה הופלו בקנדה על ידי מפגינים, על רקע הכעס בנוגע לחשיפת קרוב לאלף קברים לא מסומנים של ילדים בני קהילות ילידיות. אותם ילדים הופרדו בכוח ממשפחותיהם ונשלחו לבתי ספר של הכנסייה, במטרה להטמיע אותם באוכלוסייה הקנדית הכללית. צפו בתיעוד הפלת פסל ויקטוריה.
המפגינים שהתאספו אתמול (יום ה') בוויניפג במהלך יום קנדה - חג לאומי - הפילו את הפסלים והשחיתו אותם. אדם אחד נעצר. אותו עצור ככל הנראה התפרץ לעבר הקהל שהפיל את פסל המלכה ויקטוריה. במהלך שלטונה ארוך השנים של המלכה הבריטית, בין 1837 ל-1901, הפכה קנדה לקונפדרציה והחלה המדיניות שבמסגרתה הוקמו אותם בתי ספר.
המוחים לבשו חולצות כתומות לזכר הילדים שאיבדו את חייהם בבתי הספר, החל מסוף המאה ה-19 ועד שנות התשעים של המאה שעברה. הם התיזו צבע אדום על פסל המלכה ויקטוריה והותירו במקום כתובת: "היינו פעם ילדים. החזירו אותם הביתה". במהלך המחאה הופל גם פסל מלכת בריטניה הנוכחית, אליזבת השנייה, שנחשבת גם למלכת קנדה אף שהמדינה הפכה לעצמאית ב-1867.
המחאה התרחשה לאחר שתי חשיפות שזעזעו את קנדה. בסוף מאי התגלו בקמפלוס שבפרובינציית קולומביה הבריטית שרידיהם של 215 ילדים, חלקם כאלה שמתו בגיל שלוש בלבד, במקום שבו ניצב בעבר בית ספר גדול שבו קובצו בני קהילות ילידיות. חודש לאחר מכן נמצאו 750 קברים לא מסומנים בבית הספר מריבל שבפרובינציית ססקצ'ואן, במקום שבו פעל בית ספר דומה בין השנים 1899 עד 1997.
בלינדה ונדנברוק, שלמדה באחד מאותם בתי ספר, אמרה ל-CBC ניוז: "המלכה היא זו שלקחה את אדמתנו עבור הג'נטלמנים שלה, עבור סוחרי הפרוות שלה. אז באמת אין בלב שלי מקום עבורה. אף פעם לא היה. אין לה משמעות עבורי פרט לזה שהמדיניות שלה והקולוניאליזם שלה הם אלו שמכתיבים לנו את הדרך, עד עצם היום הזה".
איתור הקברים האפיל על חגיגות יום קנדה, ורבים ביקשו לדחות את האירועים. ראש הממשלה ג'סטין טרודו הודה ביום החג בכישלונות העבר של קנדה: "התגליות הנוראיות של שרידי מאות ילדים באתרי בתי ספר בקולומביה הבריטית ובססקצ'ואן לחצו עלינו, ובצדק, לבחון את הכישלונות ההיסטוריים של מדינתנו, ואת האי-צדק שעדיין קיים כלפי הילידים ורבים אחרים בקנדה. אנחנו כקנדים חייבים להיות כנים לגבי העבר שלנו".
מסוף המאה ה-19 ועד לפני מעט יותר מעשרים שנה, יותר מ-150 אלף ילדים שהשתייכו לקהילות הילידיות נדרשו לעזוב את משפחותיהם ולעבור ללמוד בפנימיות נוצריות במימון המדינה הקנדית, כחלק מתוכנית שנועדה להטמיע אותם בחברה הכללית. הילדים אולצו להמיר את דתם לנצרות, לא הותר להם לדבר בשפת אבותיהם, ורבים מהם ספגו מכות והתעללויות מילוליות ופיזיות, בכלל זה התעללויות מיניות מצד מורים. לפי הטענות קרוב ל-6,000 מהילדים מתו בבתי הספר האלה.
ממשלת קנדה כבר התנצלה רשמית ב-2008 על הסבל הקשה שחוו בני הילידים בבתי הספר המיוחדים שהמדינה הקימה לצורך הטמעתם, והודתה כי ההתעללויות הפיזיות והמיניות בבתי הספר מהסוג הזה היו תופעה נפוצה. רבים מהתלמידים לשעבר העידו כי הוכו רק משום שדיברו את שפת אבותיהם, ורבים מהם גם איבדו קשר עם הוריהם והתנתקו ממנהגיהם. מנהיגי קהילות ילידיות טענו לאורך השנים כי מסורת ההתעללויות והבידוד של הילדים האלה היא הסיבה הראשית לשיעורים הגבוהים של עוני, אלימות, התאבדויות והתמכרויות לאלכוהול ולסמים בקהילותיהם.
בדו"ח שפרסמה לפני יותר מחמש שנים "ועדת האמת והפיוס" נקבע כי לפחות 3,200 ילדים מתו כשהם סובלים מהתעללות והזנחה. קנדה הסכימה בעבר לפצות את התלמידים הילידים שהופרדו ממשפחותיהם על השנים שבהן אולצו לשהות בפנימיות האפלות. לצורך תשלום הפיצויים האלה היא הקצתה כ-1.6 מיליארד דולר אמריקני. "ועדת האמת והפיוס" הגדירה את מה שעברו התלמידים הילידים "רצח עם תרבותי".