(צילום: משי בן עמי)

ברקע הזינוק בתחלואה ולקראת הדיון הדרמטי בקבינט הקורונה שצפוי להתקיים היום (שני) ב-16:00, אמר פרופ' רן בליצר, ראש קבינט המומחים המייעץ לפרויקטור פרופ' נחמן אש תוכנית "מגן לישראל" בריאיון לאולפן ynet, כי "מה שקרה באירופה עלול לקרות גם פה". בדיון קבינט הקורונה יועלו המלצות לריסון התחלואה, כולל התייחסות לסגר לילי.
אנחנו שומעים כל מיני דברים כמעט סותרים: מצד אחד, תרחישים ברורים שמציב משרד הבריאות, ומצד שני שרי הקבינט לא משתכנעים. תעזור לנו להבין את המגמה והאם בעוד שבועיים נגיע ל-4,000 חולים? "בואו נעשה סדר: אכן יש מגמת עלייה ברורה וחדה בתחלואה, ואם לא נעצור אותה ולא נבצע מהלכים משמעותיים של בלימה - אין ספק שמה שקרה בכל מדינה כמעט באירופה ומדינות ארה"ב יקרה גם פה. החורף הגיע, אנשים נכנסו לחללים סגורים, האוורור פחת והנגיף עושה את מה שהוא יודע לעשות ולכן בכל אירופה אנחנו רואים גל עצום של תחלואה. אנחנו רואים במדינת ישראל בשבועות האחרונים שנגמרה מגמת הירידה בעקבות הצעדים שננקטו לפני חודש, והחלה מגמת עלייה. עוצמת התחלואה של מקדם R היא 1.25. כלומר, פעם בשבועיים מספר הנדבקים היומי מוכפל. אם תופיע שפעת זה יחמיר. האסטרטגיה של ישראל היא בלימה ואיזון. כלומר, אנחנו לא רוצים להגיע לצעדים חריגים של סגר ולכן ההמלצות היו לבצע צעדי בלימה ואיזון - וזה לא נעשה כמתוכנן".
אז לפי מה שאתה אומר הדברים לא נעשים ולכן לא יהיה מנוס מלהגיע לסגר. "יש מנוס, אבל חלון ההזדמנויות הזה לא פתוח לעוד הרבה זמן. מה שהיה צריך לעשות זו סדרה של צעדים מאזנים. כלומר, על סמך הנתונים שיש לנו, כל פתיחה הייתה צריכה להיות מאוזנת על-ידי צעד שמונע הדבקה. יש צעדים שהומלצו על-ידי קבינט המומחים ופשוט לא קרו. אתן את הדוגמה הקיצונית ביותר: נתב"ג. מה שקורה שם בחודשיים האחרונים זו רכבת אווירית של חולי קורונה שמגיעה לישראל מדי יום. בחלק מהמדינות, 4% מהשבים ממדינות מסוימות נמצאו חיוביים. הרוב לא נבדקו. אנחנו מייבאים עוד ועוד תחלואה ולהבדיל ממדינות אחרות שבודקות את כל הנכנסים ממדינות אדומות - לא בודקים כאן את כולם".
"זה מטורף. אני מניחה שאמרתם לשרים שחייבים לפחות לבדוק את האנשים האלה וצפצפו עליכם. "אני לא יודע. נכון להבוקר, טיסות נכנסות באין מפריע. אין בידוד, אין מלוניות שמקבלות אנשים ממדינות אדומות וגם מי שמחויב בבידוד מצפצף על ההנחיה. אלה השבים מטורקיה שלא נקטו את צעדי הבידוד הנדרשים הדביקו את סביבתם והנגיף החל לרוץ. דוגמה נוספת היא החינוך, שנמצא בראש סדר העדיפויות והמטרה הייתה לפתוח אותו כמה שיותר. אפשר יותר להסתכן בנושא הזה, כי כשפותחים באזור ירוק - אפשר להניח שרוב האנשים מגיעים מאותו אזור. אבל איפה הבעיה? כשהצוות מגיע מהרבה מקומות ומתקבץ יחד מיישובים אדומים, כתומים וצהובים. לכן, הבקשה שלנו הייתה שכל עובד חינוך שרוצה להגיע לעבוד ייבדק. כיוון שבמדינה דמוקרטית אי אפשר להכריח אנשים להיבדק - אז יתכבד ולא יבוא ללמד. הדבר הזה, למרות ההיגיון שבו, לא יושם".
תן לי עוד דוגמה ואז אבקש הסבר הגיוני. "אחת הסיבות לעלייה בתחלואה זה שאין אכיפה דה-פקטו. רוב האוכלוסייה מבינה את חומרת המצב ואת הנזק הכלכלי והבריאותי שנגרם לכולנו, אבל יש מיעוט שבוחר שלא, שבוחר להפר בידוד ולקיים חתונות ומסיבות. לכן המלצנו על מדיניות קנסות חמורה. זה לא עבר משלב הרעיון לשלב הביצוע. אין לי הסבר משכנע. התסכול הזה לא ייחודי לי, אלא גורמים אחרים שמעורבים בסיפור הזה לא מבינים גם הם את הפער בין מה שצריך לקרות למה שקורה בפועל".
שומעים את התסכול בקול שלך, אבל מצד שני אנחנו שומעים שרים שאומרים שצריך לפתוח עוד. לא הולכים אחורה. אתה גם מרגיש ככה? "הסיפור של הקניונים מצער, כי מצד אחד אני יודע שהקניונים עשו מאמץ גדול ומשמעותי שצריך להכיר עליו את הטוב ולהכיר שהם עשו מתווה שיגביל את הסיכון כמו שראינו בימים הראשונים, אבל צריך להסתכל למציאות בעיניים ולראות שכשה-R, מקדם ההדבקה, הוא גדול בעת שהמחלה מכפילה את עצמה כל שבועיים - גם אם לא נפתח את הקניונים אנחנו באיום משמעותי לעלייה מעריכית של התחלואה. זו לא אשמת הבעלים שלא עשו משהו, זו אשמת המציאות הזו. טבעי, להבנתי, לדחות את פתיחת הקניונים במתווה של הפיילוט שאפשר להגיד שהצליח עד יעבור זעם, עד שה-R יירד ל-0.8 ונראה בלימה. כרגע, לא סביר בעיניי לראות פתיחה שרק תביא לזינוק בתחלואה".
אתה אומר שה-R עומד על 1.25. מה יקרה אם נמשיך בקצב הזה? "יש טבלה מפורטת של משרד הבריאות שצוטטה לא נכון בתקשורת. זה לא נכון שבעוד שלושה שבועות יהיו כ-7,000 חולים. הכוונה היא שככל שנמתין יותר בצעדי הבלימה כעת - נגיע בינואר לשיא".
אם אתה יושב היום בקבינט הקורונה, על איזה צעדים היית מורה באופן מיידי כדי למנוע את המגמה הזאת? "ארבעה דברים: הראשון הוא לתת מענה מיידי לנתב"ג. צריך להשקיע בבדיקות של מי שמגיע ממדינות אדומות, לבודד את כל מי שלא יכול להיות בבידוד טוב בבית ולשלוח אותו למלונית ולעצור את הרכבת האווירית של ההדבקות. הדבר השני הוא יישום אכיפה הרבה יותר אפקטיבית כלפי מפרי בידוד מכל סוג שהוא, כמו גם משתתפים בהתקהלויות לא-חוקיות שגורמים נזק לכולם. הדבר השלישי שהייתי עושה הוא להמליץ על בדיקות לאנשי חינוך כתנאי לכניסה לבתי הספר ומבצע בדיקות נרחבות בדיגום מטושים בבתי ספר באזורים אדומים וכתומים כאמצעי להשארתם פתוחים. הדבר הרביעי הוא לתת את כל המשאבים לבדיקות ברמות יותר גבוהות בערים אדומות וכתומות ומכניס תמריצים כדי שאנשים ישתתפו בפיילוטים של הבדיקות הללו. אולי שילוב של כל הדברים הללו יעצור את מגמת התחלואה".

"אני מסתכל על העובדה שהגדלת הקנסות לא יושמה עד לרגע זה, ואני מבין שאין דרך להסביר את זה לטובת בריאות הציבור. אין דרך להסביר למה החלטה כזאת לא התקבלה. בסופו של דבר, מיעוט קטן שמחליט להפר את ההנחיות מחזיק בן ערובה את הציבור כולו"
זה לא על סדר היום של שרי הקבינט. "לא הכול על סדר היום".
זה לא נראה שזה עומד להתקבל. "אני לא יודע אם זה יתקבל, אבל השאלה היותר חמורה היא האם זה ייושם בקצב מספיק מהיר".
אתה חושב שההחלטות שמתקבלות שם הן משיקולים מקצועיים? אני חושב שקבינט לא אמור לקבל החלטות רק על-פי שיקולים מקצועיים. קבינט הוא גוף פוליטי ששוקל שיקולים פוליטיים וערכיים".
השאלה אם נכללת הרבה פוליטיקה. "אני חושב שלכל אחד שנמצא שם יש מחשבה בשני כיוונים: האחד הוא המישור המקצועי והשני הוא הפוליטי - לדאוג לקהל ששלח אותו לשם. בסופו של יום אתה לא יכול לשים מערכת פוליטית ולהתלונן על זה שהיא מונעת משיקולים פוליטיים. השאלה אם היא מצליחה לאזן את השיקולים הפוליטיים עם הצרכים הדחופים, וכשאני רואה שמדיניות הקנסות לא בוצעה וכך גם המדיניות בנתב"ג - אני חושש שמא ההחלטות הקשות הנכונות לא מצליחות להתקבל. בחלק מהמקרים זה בגלל כשל יישומי וחוסר רצון להתעמת עם קבוצות כאלה ואחרות".
ואם אשאל אותך אם הם מצליחים להתעלות מעל השיקולים הפוליטיים? "לא תמיד. אני מסתכל על העובדה שהגדלת הקנסות לא יושמה עד לרגע זה, ואני מבין שאין דרך להסביר את זה לטובת בריאות הציבור. אין דרך להסביר למה החלטה כזאת לא התקבלה. בסופו של דבר, מיעוט קטן שמחליט להפר את ההנחיות מחזיק בן ערובה את הציבור כולו".