במערכת המשפט מביעים חשש כבד שראש הממשלה בנימין נתניהו ישנה את כללי בחירת פרקליט המדינה, יבחר באדם שיטיב עמו לתפקיד, ובהמשך אף יפעל להדחת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שהגיש נגדו כתב אישום.
מינויים בכירים כמו פרקליט המדינה והמפכ"ל הוקפאו בעקבות ההסכם הקואליציוני בין כחול לבן לליכוד, אך ההקפאה תפקע בסוף החודש. שר המשפטים אבי ניסנקורן כבר אמר שיחל בהנעת ההליכים לבחירת פרקליט המדינה, אך בליכוד דורשים להקים ועדה של ראשי הקואליציה שנועדה לבחון מחדש דרכי מינויי בכירים. הצדדים סיכמו בהסכם הקואליציוני על הקמת ועדה כזו, אך היא טרם הוקמה.
ניסנקורן אמר אתמול כי ישמור על דרכי מינוי פרקליט המדינה ושאר שומרי הסף מפני פגיעה, אך מקורות משפטיים אומרים שפירוש הבחינה מחדש של מינויים בכירים הוא שבליכוד חותרים לבטל את ועדות האיתור למינוי בכירים במערכת המשפט. בין התפקידים שנקבעים באמצעות ועדת איתור - היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, המשנים ליועץ והמשנים לפרקליט.
המקורות מזכירים את לקחי פרשת בר-און חברון, שבמסגרתה נחשדו נתניהו ובכירים נוספים במעורבות בקנוניה למינוי יועץ משפטי לממשלה. לפי החשדות אז, סיעת ש"ס הסכימה לתמוך בנסיגת צה"ל מחברון בתמורה למינוי עורך הדין רוני בר-און ליועמ"ש, שהבטיח עסקת טיעון מקלה לאריה דרעי במשפטו. איש מהמעורבים לא הועמד לדין, אך בעקבות הפרשה הוקמה ועדת שמגר שהמליצה שהיועמ"ש ייבחר בהליך שקוף לאחר סינון של ועדת איתור.
בהליך זה, ועדת איתור בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס מציעה לממשלה את היועץ המשפטי לממשלה, ופרקליט המדינה נבחר באמצעות ועדת איתור בראשות היועמ"ש. בעקבות הסדר זה לא ניתן היה להדיח יועמ"ש בהינף יד, אך הנוהג מעולם לא עוגן בחוק אלא בהחלטת ממשלה שאימצה את ההסדר.
במערכת המשפטים מעריכים שמקורבי ראש הממשלה יחתרו לשנות את כללי המשחק, ולהחזיר את המצב לקדמותו. כך, שר המשפטים וראש הממשלה, או מי מטעמו, יהיו אלה שיבחרו את האנשים שיחזיקו בתפקידים המשפטיים הבכירים.
עוזרו הבכיר של היועץ המשפטי, גיל לימון, שיגר אתמול מכתב לעורכי הדין של ראש הממשלה, ובו הסביר להם כי אם לא תתקבל תשובה לטיוטת הסדר ניגוד העניינים של נתניהו בתוך שלושה ימים, היא תהפוך לקבועה. טיוטת ההסדר אסרה על נתניהו למנות בכירים בשירות אכיפת החוק כמו פרקליט מדינה, מפכ"ל או יועמ"ש בשל תיקיו הפליליים וחשש שמינויים אלה ישפיעו על משפטו.
נתניהו, נזכיר, התנגד לטיוטת הסדר ניגוד העניינים שגיבש מנדלבליט, ודרש כי היועמ"ש כלל לא יעסוק בגיבוש הסדר ניגוד העניינים. נתניהו דרש להעביר את ההכרעה למבקר המדינה מתניהו אנגלמן או לשופט בדימוס, אך לא השיב לגופו של ההסדר. מנדלבליט דחה את בקשתו של נתניהו.