ריאיון עם תושב לוד ששתי מכוניות הוצתו בפרעות
(צילום: טל שמעוני, ירון ברנר)
יוני אביב, תושב לוד ששתי המכוניות המשפחתיות שלו הוצתו יום אחר יום על ידי פורעים ערבים במהומות שהתרחשו בעיר בשבוע שעבר, סיפר היום (ד') במשדר מאולפן ynet על אחד הערבים הללו: "אני גר פה בשיכונים מאחור וראינו את זה מהחלון. יש לי שישה ילדים. עמדנו בחלון וראינו 15-10 רעולי פנים מרימים את המכונית, גוררים אותה לאמצע הכביש, שוברים את החלונות ופשוט מציתים אותה. כאילו, מה אני יכול לעשות?".
אביב, המתגורר בלוד כבר שבע שנים, הוסיף: "היה לנו שבוע מאוד קשה פה. הכול התחיל בעצם ביום שני בערב. הייתה פה איזו הפגנת תמיכה בערביי עזה והמשטרה לא הייתה פה. מעט השוטרים שהיו פה חטפו פה אבנים וברחו".
באותו ערב כאמור הוצתה מכונית אחת של המשפחה, ולמחרת חזר המחזה על עצמו עם המכונית השנייה: "אתה אומר 'בחייאת רבאק, מה קורה פה?'. ואז יש אזעקה. אתה יורד למטה, לחדר מדרגות. בחדר המדרגות אתה יושב עם אותו שכן שלפני רגע שרף לך את האוטו, מה אני אמור לעשות איתו?".
- חששת לשבת איתו בחדר המדרגות?
"אני כבר לא יודע מה לחשוב ואיך להגיב. מה אני אומר עכשיו לילד שלי, שחינכתי אותו לעזור לחברה, לתת למען עם ישראל, למען האנשים שמסביב. אם אני אלך עכשיו ברחוב ואראה זקנה נופלת, יהודייה או ערביה, אני לא אעזור לה? אני אעזור לה.
"באנו לפה מרמת הגולן. אתה מכיר מישהו שמוכן עם שישה ילדים לגור פה, בשיכון כזה, בבית של 80 מ"ר בלי גינה, בלי חצר, לוותר על הכול? למקום שמשטרה לא נכנסה אליו? יש זוועה ברחובות. היהודים המעטים שגרים פה, ותיקים שעלו פה מרוסיה, מבוכרה, מאתיופיה, סובלים מאלימות מצד תושבים ערבים.
"הילדים שלי לא פה כבר שבוע, ואני פה 24/7 ברחובות במקום המשטרה. למה? למה אנשים צריכים לבוא להתנדב פה מכל הארץ, מקריית שמונה, מרמת הגולן, מהערבה, כדי לעזור לנו. למה הם צריכים לעזור לנו? למה אני צריך להתקשר ל-100 ואומרים לי 'אנחנו יודעים, אנחנו מגיעים', ועשר דקות אף אחד לא מגיע. אני הולך לתחנת המשטרה ושוטר אומר לי: 'אני לא יכול לזוז מפה, אני מצטער, אני לא יכול לזוז'".
