רשויות הבריאות בדנמרק, נורבגיה ואיסלנד הודיעו היום (ה') על השעיה זמנית של השימוש בחיסוני הקורונה של אסטרה-זניקה, כאמצעי זהירות בעקבות דיווחים על מקרים בודדים של היווצרות קרישי דם בקרב מתחסנים שקיבלו את הזריקה. הודעת המדינות הנורדיות מצטרפת להחלטות דומות שהתקבלו בעוד כמה מדינות באירופה, אף שמומחי בריאות בעולם, לצד סוכנות התרופות האירופית, הבהירו כי אין כל ראיה לכך שהחיסון של החברה הבריטית-שבדית מסוכן בצורה כלשהי.
8 צפייה בגלריה
החיסון של אסטרה-זניקה במתחם ברומא. גם איטליה השעתה שימוש במצבור של מנות מהחברה
(צילום: AFP)
בינואר: החיסון של אסטרה-זניקה יוצא לדרך בבריטניה
(צילום: רויטרס)
לצעד של דנמרק, נורבגיה ואיסלנד קדמה החלטה דומה של אוסטריה, שהפסיקה השבוע לעשות שימוש במצבור מסוים של חיסוני אסטרה-זניקה עד לסיום חקירה שהיא מנהלת בנוגע למקרה מוות שאירע בעקבות סיבוכים מקרישי דם ומקרה אחר שבו סבל אחד מהמתחסנים שקיבלו את החיסון מתסחיף ריאתי. המצבור המדובר, של מיליון חיסונים, נשלח בסך הכול ל-17 מדינות ברחבי האיחוד האירופי, וגם אסטוניה, לטביה, ליטא ולוקסמבורג הודיעו שלא יעשו בו שימוש עד לסיום החקירה בעניין.
היום מסרו הרשויות בדנמרק כי הן החליטו להשעות למשך שבועיים את מתן החיסונים של אסטרה-זניקה בעקבות מותה של אישה בת 60 שפיתחה גם היא קריש דם לאחר שקיבלה את הזריקה. הרשויות ציינו כי החיסון שניתן לה הגיע מאותו מצבור שבו אוסטריה עשתה שימוש.
שר הבריאות הדני הדגיש כי אין לרשויות מידע כלשהו שקושר בין קרישי הדם הללו לחיסון עצמו, וכי ההחלטה להשעות את מתן החיסונים נעשתה כאמצעי זהירות בלבד. "אי אפשר כרגע לקבוע אם יש קשר. אנחנו פועלים מוקדם, זה צריך להיבדק", צייץ בטוויטר השר מאונוס הויינוקה.
8 צפייה בגלריה
מטפלים בחיסוני אסטרה-זניקה בקופנהגן. "אמצעי זהירות, לא יודעים אם יש קשר"
(צילום: רויטרס)
בנורבגיה לא ציינו לכמה זמן מתן חיסוני אסטרה-זניקה יושעה אצלם. "אנחנו מחכים למידע שיראה לנו אם יש קשר בין החיסונים למקרה הזה של קריש דם", אמר גייר בוקהולם, האחראי על תחום המחלות המידבקות במכון הנורבגי לבריאות הציבור.
גם באיטליה הורו היום הרשויות לעצור שימוש במצבור אחר של חיסונים, גם כן של אסטרה-זניקה. גורם המעורה בפרטים אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי ההחלטה נעשתה גם במקרה הזה כצעד מניעתי בלבד, בעקבות מותם של שני גברים מסיציליה שקיבלו את החיסון. הרשויות האיטלקיות הבהירו כי אין שום ראיה הקושרת בין החיסון עצמו לבין מקרי המוות הללו.
המומחים מרגיעים: "זו גישה זהירה מאוד"
אף שהרשויות בכל המדינות שהשעו את השימוש בחיסונים הדגישו כי אין להן מידע שמעיד על מסוכנות אפשרית שלהם, ההחלטות הללו עוררו כצפוי בהלה באירופה וזכו לתהודה נרחבת בשאר העולם. בעקבות זאת נאלצו שורה של ארגונים, כולל אסטרה-זניקה עצמה, לפרסם הודעות שבהן הדגישו את בטיחותו של החיסון.
8 צפייה בגלריה
בקבוקונים של החברה הבריטית-שבדית. משלוח /של מיליון מנות שחולק ל-17 מדינות באירופה
(צילום: gettyimages)
בהודעה של אסטרה-זניקה היא הזכירה את הניסויים הקליניים הנרחבים שקדמו למתן האישור לשימוש בחיסון, ניסויים שתוצאותיהם קבעו לא רק את בטיחותו אלא את יעילותו, ועברו ביקורת עמיתים. מוקדם יותר השבוע החברה כבר פרסמה הודעה בעקבות ההחלטה של אוסטריה, ובה ציינה כי אין קשר בין המקרה שם לבין מתן החיסון וכי במהלך ייצורו ישנם אמצעי בקרה קפדניים ביותר, אך הוסיפה שהיא משתפת פעולה עם החקירה שמנהלת וינה.
גיבוי לאסטרה-זניקה ניתן הערב מרשות התרופות האירופית, שמסרה אף היא כי אין ראיות שמקשרות בין המקרים השונים שדווחו לבין מתן החיסון. לפי הרגולטור האירופי מספר המקרים שבהם מחוסנים סבלו מקרישי דם לא גבוה יותר באופן יחסי מזה שניתן לראות באוכלוסייה הכללית. עד 9 במרץ, צוין, דווחו בסך הכול 22 מקרים של קרישי דם בקרב מחוסנים, מתוך שלושה מיליון שקיבלו את החיסון בסך הכול.
רשות התרופות האירופית פרסמה הערב הודעה נוספת שבה הדגישה כי יתרונות החיסון עולים בהרבה על הסיכונים שלו לכאורה, וקראה למדינות להמשיך לעשות בו שימוש גם בזמן שהחקירות שמתנהלות כעת נמשכות.
8 צפייה בגלריה
החיסון של אסטרה-זניקה בפריז. רק 22 מקרים של קרישי דם, מתוך 3 מיליון מחוסנים
(צילום: AFP)
גם בבריטניה קראו רשויות הבריאות לתושבים שלא להיבהל מהדיווחים ולהמשיך להתחסן במנות של אסטרה-זניקה. סוכנות התרופות ומוצרי הבריאות הבריטית מסרה כי לפחות בנוגע למקרה המוות בדנמרק, אין הוכחות המקשרות בין קריש הדם שגרם למות האישה לחיסון שהיא קיבלה. "קרישי דם יכולים להיווצר באופן טבעי ואינם נדירים", אמר פיל ריין, בכיר בסוכנות הבריטית. הוא ציין כי עד כה בבריטניה חולקו כבר 11 מיליון מנות של החיסון של אסטרה-זניקה.
גם מומחי בריאות בעולם הביעו ספקות בנוגע לצעדי המנע הללו שנקטו כמה מן המדינות האירופיות. "זו גישה סופר זהירה שמבוססת על כמה דיווחים מבודדים באירופה", אמר סטיבן אוונס, פרופסור מבית הספר להיגיינה ורפואה טרופית בלונדון. "הבעיה עם דיווחים ספונטניים של חשד לתגובות בעייתיות לחיסון היא הקושי העצום להבחין בין קשר סיבתי לבין צירוף מקרים", הוסיף – תוך שהוא מציין כי גם מחלת הקורונה עצמה מקושרת למקרים של היווצרות קרישי דם.
החיסון מהמזרח לא תמיד זול
במקביל לבהלה סביב חיסוני אסטרה-זניקה, האיחוד האירופי העניק היום את האישור הסופי לשימוש בחיסון של חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון, שלמרות שיעילותו המדווחת פחותה מעט מזו של החיסונים שפיתחו פייזר ומודרנה, הוא מעורר תקווה בעולם בשל העובדה שהוא דורש מנה אחת בלבד, ולא שתיים. בכך הוא יכול להקל את חלוקת החיסונים – שבאזורים רבים, במיוחד באירופה, מתנהלת בעצלתיים.
האיחוד האירופי, נזכיר, לא עומד ביעדי מבצע החיסונים שלו, והמדינות החברות בו ניצבות הרחק מאחורי מדינות כמו בריטניה שפרשה מהאיחוד, ארה"ב, ישראל ואפילו צ'ילה. כעת עם אישור השימוש בחיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון מקווה בריסל להרחיב את אספקת החיסונים שלה, בצל בעיות באספקה של חברות אחרות כמו אסטרה-זניקה ופייזר, שעוררו את חמתה של בריסל, ובצל מה שכבר זכה לכינוי "מלחמת חיסונים", שבמסגרתה מאיימת בריסל לחסום ייצוא של משלוחי חיסונים מאירופה למדינות אחרות. רומא כבר מימשה את האיום הזה בשבוע שעבר, כאשר חסמה משלוח של מאות אלפי מנות של אסטרה-זניקה שאמור היה להגיע לאוסטרליה.
לצד המאמצים של בריסל להרחיב את אספקת החיסונים שלה ממדינות המערב, בכמה מדינות באיחוד, בעיקר במזרח אירופה, לא ממתינים וכבר עושים שימוש בחיסונים "מהמזרח", אלו של סין ושל רוסיה. אחת מהמדינות הללו היא הונגריה, שעדות לדחיפות הרבה שבה היא פועלת להשיג כמה שיותר מנות חיסון ניתנה היום כאשר הרשויות שם חשפו שהן משלמות 37.5 דולר על כל מנה של החיסון של סינופארם הסינית.
אף שהחיסונים הסיניים נחשבים לרוב לזולים יותר, הסכום שהונגריה משלמת עבור החיסון הזה גבוה הרבה יותר מזה שמשלם האיחוד האירופי עבור החיסונים של פייזר, ואפילו מזה שמשלמת ישראל, שעל פי דיווחים מסוימים משלמת סכום של 30 דולר על כל מנה של פייזר.
8 צפייה בגלריה
ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן מקבל את החיסון של סינופארם. 37.5 דולר לכל מנה
(צילום: AP)
היום הגיע להונגריה משלוח נוסף של 450,000 חיסונים מסינופארם, ולפי הרשויות ההונגריות עד כה הן קיבלו כבר מיליון מנות מסין. "בכך שהזמנו חיסונים מהמזרח, יכולנו לחסן חצי מיליון איש יותר", אמר היום ראש הסגל של ראש הממשלה ויקטור אורבן, גרגלי גוליאס. עד כה הונגריה חיסנה במנה אחת 1.149 מיליון בני אדם. היא עושה שימוש גם בחיסון הרוסי "ספוטניק V", וגוליאס ציין כי הסכום שהונגריה משלמת על כל שתי מנות של החיסון הרוסי עומד על 19.90 דולר. מדובר בסכום דומה לזה שדווח כי מדינות אחרות משלמות.
הסיבה שהונגריה נואשת להשיג כמה שיותר חיסונים מובנת למדי – נתוני התחלואה בה מרקיעים שחקים בימים האחרונים. היום דווח בה שיא יומי של נדבקים חדשים – 8,312. עוד 172 חולי קורונה מתו בתוך יממה אחת. ביום שני האחרון הודיעה הממשלה על הגבלות חדשות בעקבות הזינוק בתחלואה.
עלייה בתחלואה מדווחת בעוד כמה מדינות באירופה. על פי הנתונים מהיבשת בשבוע שעבר אובחנו באירופה כמיליון נדבקים חדשים, עלייה של 9% לעומת השבוע שקדם לו. בכך נקטע רצף של שישה שבועות שבהם נרשמה ירידה במספר הנדבקים הכולל ביבשת. בארגון הבריאות העולמי ייחסו את הזינוק הזה להתפשטותו של הזן הבריטי של הנגיף, שנחשב למידבק הרבה יותר, ואולי אף לקטלני יותר.
גם בצרפת מדווחות הרשויות על עלייה במספר המאושפזים בבתי החולים, אך למרות זאת ולמרות החשש מהווריאנטים, בפריז הודיעו היום על הקלות לנוסעים משורה של מדינות – כולל מישראל. משרד החוץ הצרפתי הודיע כי נוסעים ישראלים, לצד נוסעים מאוסטרליה, ניו זילנד, דרום קוריאה, יפן, בריטניה וסינגפור יהיו רשאים להיכנס למדינה ללא צורך בהצגת סיבה מיוחדת לשם כך.
שבדיה: יורשת העצר נדבקה
שר התרבות הצרפתי, ז'אן-בפטיסט למיון, אמר כי ההקלות מתאפשרות בשל השיפור בנתוני התחלואה במדינות הללו. משרד החוץ הצרפתי הדגיש כי כל שאר ההגבלות, כולל הדרישה להציג תוצאה שלילית של בדיקת קורונה שבוצעה 72 שעות לפחות לפני הטיסה, עדיין יחולו על הנוסעים.
בתוך כך, היום הודיע ארמון המלוכה בשבדיה כי יורשת העצר, הנסיכה ויקטוריה, נדבקה בקורונה יחד עם בעלה הנסיך דניאל. בהודעת ארמון המלוכה השבדי נמסר כי הנסיכה ובעלה פיתחו "תסמינים קלים" של המחלה, אך שניהם חשים בסך הכול בטוב. ויקטוריה בת ה-43 היא בתו הבכורה של המלך קרל גוסטב ה-16.
