אלפי חיילים, טילי נ"מ וגם טנקים ותותחים: עוד ועוד צילומים מראים שרוסיה ממשיכה לרכז כוחות בגבול אוקראינה, לאחר שורת איומים רוסיים מצד אחד - והצהרות מתריסות אוקראיניות מהצד השני. השבוע אמרו בבית הלבן כי לרוסיה יש כעת יותר כוחות בגבול אוקראינה מאשר בכל נקודת זמן מאז 2014, אז סיפחו הרוסים את חצי האי קרים - והשאלה הגדולה היא מה מתכנן ולדימיר פוטין.
כבר בשבוע שעבר התריעה קייב כי רוסיה מתגברת ומניעה כוחות בגבול בין השתיים, וכי בדלנים פרו-רוסים הפועלים במזרח אוקראינה, אזור שבו מתנהלת מאז 2014 מלחמת דמים, מפרים זה כמה ימים באופן שיטתי את הפסקת האש שהוכרזה שם ביולי שעבר. משקיפים אירופים והממשל האמריקני חיזקו את הטענות הללו, ודרשו מרוסיה הסברים. מוסקבה השיבה שהנעת הכוחות נועדה רק להגן על ביטחונה, ולא לאיים על איש.
אבל מאז תנועת הכוחות לכיוון אוקראינה רק גברה. בצילומי לוויין שפורסמו על ידי חברת "מקסאר" זוהו מאות כלי רכב לא הרחק מהעיר הרוסית וורונז'. אמנם היא נמצאת במרחק 160 ק"מ מאוקראינה, אבל מדובר בריכוז כוחות לא מבוטל. האיומים הרוסיים נראו היטב גם בסרטון חדש שהופץ ברשתות ושבו תועדו ריכוזי הכוחות והשיירות הצבאיות בגבול אוקראינה, תחת הכותרת "מוכנים לעימות".
גורם בטחוני אמריקני אמר ל-CNN כי לפי דיווחי מודיעין צבאי יש כ-4,000 חיילים רוסים שנעים לכיוון קרים. ב"דיילי מייל" נכתב כי אוקראינה עצמה מעריכה כי 85 אלף חיילים רוסים נמצאים בחצי האי קרים או במרחק של 10 עד 40 ק"מ מהחזית.
בין היתר נראו בִּתמונות שהגיעו מהאזור טנקים, משאיות, טילים והוביצרים מוסעים לקרים ולגבול מחוז דונבאס שבמזרח אוקראינה, שם שולטים הבדלנים הפרו-רוסים. בנוסף נראו בהן מחנות רוסיים חדשים שהוקמו באזור וכן משגרי טילי נ"מ מסוג "בוק". באותה מערכת טילים נעשה שימוש בעת הפלת מטוס הבואינג 777 של "מלזיה איירליינס" ב-2014, אז נהרגו 298 נוסעים ואנשי צוות מטיל ששוגר ממחוז דונייצק שבשליטת הבדלנים הפרו-רוסים.
יש מומחים הסבורים כי תזוזות הצבא הרוסי הן רק איתות אזהרה לנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן ולמערב, ולא רמז למלחמה קרבה. "רוסיה בוחנת את העצבים של כל הצדדים ומכריזה בכך על עמדתה", אמר ל"וושינגטון פוסט" האנליסט רוסלן לבייב. "במוסקבה מנסים להראות שרוסיה לא תסכים להטלת סנקציות או לפעולות אחרות שנועדו ללחוץ עליה להשיב את קרים לאוקראינה".
מנגד, יש החוששים מפלישה רוסית. "מה שברור עבורי הוא שנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ואנשיו חוששים מאוד מאפשרות של פלישה", אמרה אלונה גטמנצ'וק, מנהלת מכון מחקר בקייב. חשש זה התגבר לאחר שכוחות ארטילריה ימית וציוד נחיתה רוסיים הועברו מהים הכספי לים השחור. ציוד הנחיתה הוא שמדאיג במיוחד את המערב, בשל החשש שישמש לפעילות התקפית.
אתמול נפגש זלנסקי באיסטנבול עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, שקרא לשים סוף להתפתחויות האחרונות במזרח אוקראינה, שאותן כינה "מדאיגות". ארדואן הוסיף כי טורקיה מוכנה לספק כל עזרה שנחוצה, ואמר כי הוא מקווה שהסכסוך ייפתר בדרכי שלום. נשיא טורקיה הבהיר כי הוא תומך ב"שלמות הטריטוריאלית של אוקראינה".
הבית הלבן אמר בסוף השבוע כי הוא "מודאג מההסלמה הרוסית במזרח אוקראינה", וארצות הברית צפויה לשלוח בשבוע הבא שתי ספינות קרב לים השחור. משרד החוץ הטורקי אישר כי הספינות האמריקניות יעברו במצרי הבוספורוס והדרדנלים ב-14 וב-15 באפריל. לדברי הטורקים, האמריקנים הודיעו לאנקרה 15 יום לפני מועד המעבר של הספינות, כחלק מהנוהל שמעניק לטורקיה שליטה על מצרי הים.
במקרים דומים בעבר הובעה מחאה ממוסקבה, שזועמת על ניסיונות אוקראינה לחזק את קשריה הצבאיים עם המערב ועל כוונותיה להצטרף בסופו של דבר לברית נאט"ו. וושינגטון ממשיכה גם בטיסות הצילום שלה באזור הים השחור, במטרה לפקח על הפעילות הרוסית. בשבוע שעבר שני מטוסי B-1 אמריקניים טסו מעל הים האגאי.
בינתיים, גם אוקראינה הזיזה כוחות והנשיא זלנסקי ערך ביקור מתוקשר בחזית ביום חמישי. הוא עטה אפוד מגן, חבש קסדה ובהודעה שפרסם בטוויטר מסר: "כמפקד העליון של הצבא, אני רוצה להיות עם חיילינו בימים הקשים. אני הולך לאזור ההסלמה".
ביום חמישי רוסיה הסלימה את איומיה על קייב, כשבכיר בקרמלין, דמיטרי קוזאק, הזהיר כי אם יתפתח עימות צבאי במזרח אוקראינה, ארצו "תיאלץ" להגן על אזרחיה שם "בהתאם להיקף העימות הצבאי". אזהרות רוסיה כי תגן על אזרחיה מעבר לגבולותיה כבר קדמו בעבר לפלישה שלה למדינות אחרות, בהן גאורגיה ואוקראינה, ולכן הן נתפסות כאיום ממשי. בהצהרותיו שלשום הוסיף קוזאק כי אם מבצע צבאי גדול יחל במזרח אוקראינה – תהיה זו "תחילת הסוף של אוקראינה".
דבריו של קוזאק נאמרו אחרי ימים של הסלמה במתיחות בין רוסיה לאוקראינה. ביום שלישי האחרון, בצעד מתריס נגד רוסיה של פוטין, קרא הנשיא האוקראיני זלנסקי לברית נאט"ו לגבש תוכנית לצירוף של אוקראינה לברית. מוסקבה, שרואה בנאט"ו את האיום הצבאי המרכזי עליה, מיהרה לתקוף אותו, והזהירה כי הושטת היד של קייב לברית הצפון אטלנטית עלולה להגביר את המתיחות בין המדינות. שלשום בצהריים הזהיר בכיר הקרמלין קוזאק כי הצטרפות של קייב לנאט"ו "תוביל להתמוטטות אוקראינה".
העימות המדיני-צבאי בין רוסיה לאוקראינה, שתי בעלות ברית לשעבר, החל עם הדחתו ב-2014 של נשיא אוקראינה הפרו-רוסי ויקטור ינוקוביץ' בהתקוממות עממית. אחרי סילוקו, בין השאר על-ידי התומכים בהתקרבות למערב, פלשה רוסיה לחצי האי קרים באוקראינה, וסיפחה אותו לשטחה, צעד שהביא להטלת סנקציות אירופיות ואמריקניות עליה. בשנים הבאות התחוללה במזרח אוקראינה מלחמה בין הצבא האוקראיני לבדלנים תומכי-רוסיה שדרשו עצמאות לאזור הזה, ויותר מ-10,000 בני אדם נהרגו בה. מאז הוכרזו כמה הפסקות אש, שנשמרו ברובן, האחרונה שבהן ביולי האחרון. הדיווחים על ריכוז הכוחות הרוסיים כעת מעוררים חשש מהתלקחות מחודשת.
פורסם לראשונה: 22:31, 10.04.21