(צילום: אבי חי)
מאות אלפי הורים ותלמידים לילדים בכיתות ה'-ו' וי"א-י"ב מחכים במתח להחלטת קבינט הקורונה אם להחזיר אותם לבתי הספר. זאת אחרי שביום חמישי הוחלט לדחות את ההחלטה להיום, ולמרות שהוסכם בין ראש הממשלה לצוות בין-משרדי בהובלת משרד החינוך על מתווה לחזרתם ללימודים.
ההורים, שהתרגלו כבר במרוצת החודשים האחרונים למתווים משנים ולא עקביים, מצפים שהיום תתקבל החלטה, בתום כחודשיים של למידה בזום.
"בכל העולם, גם במדינות אדומות, מערכת החינוך פועלת כסדרה", אומר יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס. "רק בישראל הממשלה הפכה את הילדים למפיצי הנגיף. אסור לנו להשלים עם המצב. אנחנו מאבדים דור שלם בגלל חוסר היכולת של הממשלה לקבל החלטות. ממשלת ישראל נרדמת בשמירה. הגורמים כבר הסכימו על מתווה שיאפשר את חזרת כיתות ה' ומעלה", הוא מדגיש. איך ייתכן שהמכולות והחנויות חזרו לפעול והילדים נשארו בבית תקועים מול המסכים?".
מירום שיף, יו"ר הנהגת ההורים הארצית מצפה "שממשלת ישראל תמצא את שביל הזהב בין המלחמה בקורונה לבין הבדידות אותה חווים הילדים. אלפי ילדים נוטשים את מערכת החינוך, ואנחנו מצפים שיחזירו את ילדינו באחריות ובביטחון למוסדות החינוך".
וגם התלמידים מאוכזבים. האחיות שרון ושירה בן זיגרי שלומדות בכיתות י"ב י"א בתיכון ליהמן בדימונה, מפחדות שלא יגיעו מוכנות לבחינות הבגרות השנה, בשל הלמידה מרחוק. הן לא רואות פתרון באופק. "אני יושבת מול המחשב לפחות עשר שעות ביום וזה לפני בכלל שאני ניגשת לעבודות וללמידה העצמית", אומרת שירה. "למידה בזום אינה אפקטיבית".
"יכולנו ללמוד במרחבים פתוחים ובקבוצות קטנות", היא מוסיפה. "אני לא אופטימית נוכח מה שאני רואה. לי באופן אישי חסר מאוד הפן החברתי, אני מאוד פעילה וגם בתחום זה יש לא מעט דברים שהיה ניתן לעשות טוב יותר. ציפינו נורא ליום ראשון וחבל שזה שוב נדחה, אין החלטיות".
"כולם היו ערוכים ליום ראשון, כולל אנשי ההוראה, והנה שוב משנים את התוכניות. זה אולי הדבר המתסכל ביותר - אי ודאות"
"ממשלת ישראל, אולי תחליטו? כולם היו ערוכים ליום ראשון, כולל אנשי ההוראה והנה שוב משנים את התכניות. זה אולי הדבר המתסכל ביותר, אי ודאות". אחותה שרון מבינה את המגבלות, אך לדבריה המשבר החינוכי אינו מנוהל כראוי והתלמידים אינם מקבלים מענה.
"ממילא אנחנו באי ודאות, תנו לנו קצת תקווה", היא מבקשת ממקבלי ההחלטות. "ראשי המערכת מנותקים ממה שקורה בשטח. אני חושבת שלא ממש רואים אותנו מעבר למצלמת הזום וחבל. כשאגיע בעוד כמה שנים לאוניברסיטה, אני וחבריי נהיה מתויגים בעיני האוניברסיטאות כתלמידי קורונה. כל יום שאנחנו לא בבית הספר, רק מעמיק את הבור".
רותם ארנברג וגל פורמן, תלמידות י"ב בתיכון הריאלי בחיפה מובילות מאבק תיכוניסטים להחזרתם לבתי הספר, סיפרו כי מטה המאבק של התלמידים נערך להגשת עתירה לבג"ץ. ״אנו מוחים על העדר שיעורי מחנך, על היעדר היכולת לצאת למסעות להכרת הארץ. המחאה מגיעה מעומק הפגיעה, אנחנו יושבים בבתים ומרותקים למסכים, לומדים אלגברה אבל עוד רגע אנחנו בצבא ואת התכנים המשמעותיים אנחנו כבר לא מקבלים וזה אפילו לא על סדר היום".
"בית הספר הפך להיות מוסד חינוכי בלבד ללא שום ערך חינוכי וחברתי מוסף. אנחנו מרגישים במקום האחרון בסדר העדיפויות, ולכן החלטנו להרים את הכפפה ולנסות לגרום לשינוי. יש מועד ב׳ לבגרויות אבל אין מועד ב׳ לכיתה י״ב. לפי ההנחיות של משרד הבריאות מותרת התקהלות של עד 20 אנשים במקום פתוח, אך פעילות חינוכית של עד 20 תלמידים במקום פתוח אסורה".
"לא שואלים אותנו מה אנחנו צריכים", מחתה גם תלמידת כיתת י"ב בערד נועה ואקנין, בריאיון לאולפן ynet. "אנחנו צריכים למידה שתעזור לנו להתכונן לבגרות. במקום ללמוד, תלמידים מעדיפים לצאת ולהיות עם חברים". אליה בוכריס, תלמיד כיתה י"ב מבית שמש הזהיר ש"צריך לדאוג לתלמידים. הם מאוד מנותקים, וזה יכול להגיע לסמים ולאלכוהול. בקיצור, שתהיה לנו מסגרת פיזית".
