יהודה משי זהב צריך לעמוד למשפט, להיענש ולשבת בכלא. ככה ייעשה לאיש שלכאורה (בשם הזהירות הפורמלית) אנס, תקף, הטריד ואיים על קטינים ובגירים, נשים וגברים באופן שיטתי, אכזרי, לאורך שנים.
הוויתור מצידו על פרס ישראל או הפרישה מזק"א הם אולי צעדים מתבקשים, אבל ממש לא מספיקים, וגם אנחנו כחברה לא יכולים להסתפק בהם. הדרישה למשפט צדק ולענישה מחמירה היא הדרך היחידה שתאפשר למתלוננים ולמתלוננות אחרים לפתוח את פיהם. לדבר. זו הדרך היחידה לשבור את חומת השתיקה שמשתקת את הקורבנות ומאפשרת לפושעים להמשיך ולפשוע, ואפילו לזכות לחיבוק ציבורי.
העובדה שפשעיו, לכאורה, של משי זהב היו ידועים לרבים, ובכל זאת הוא הגיע למעמדו הרם, מלמדת עד כמה קל לטורפים לפעול ולתקוף בלי לחשוש מעונש או מקלון. הרי הוא עצמו מודע למעשיו המחרידים, אבל בשום שלב הוא לא חשב לוותר על הדלקת משואה או על קבלת פרס ישראל, לא קינן בו הפחד לרגע שחייו ייהרסו.
מי יהיו אישי הציבור, הרבנים, הפוליטיקאים, שיהיו הראשונים לעמוד לצד הנפגעים והנפגעות? מי יהיו האמיצים והאמיצות שייקחו על כתפיהם את האלונקה הכבדה הזו?
ההיבריס הזה מלמד רבות על מבנה האישיות שלו, אבל לצערנו גם מלמד רבות על החברה שלנו. חברה שבה הבושה היא עדיין נחלת הקורבנות, ולא של התוקפים, חברה שבה חייהם של חפים מפשע נהרסים אבל רשעים יעלוזו. לכן חשוב כל כך שהסיפור הנורא הזה לא ייקבר בגלל ויתור על פרס, אלא יישאר בכותרות ובתודעה, יגיע אל בית המשפט ויתברר עד תום. זהו מסר הכרחי שיכול לייצר איזושהי החלמה.
התחקיר האמיץ של אהרן רבינוביץ ושירה אלק התמודד עם מכשולים קשים פי כמה בגלל המבנה של החברה החרדית. חברה סגורה שמשתנה לאיטה, חברה שנמנעת מלשוחח גלויות על נושאים כמו מיניות בריאה, כזו שיש בה היררכיה ברורה ויחסי כוח קשיחים מאוד. בכל חברה יש פגיעות מיניות ובכל חברה ישנם מנגנוני כוח והשתקה, אבל בחברה החרדית מדובר באתגר מורכב פי כמה.
הלוואי שפרשת משי זהב תהיה עבור החברה החרדית קו פרשת מים. כפי שפרשת מוטי אלון, שתקף כרב את תלמידיו, ערערה את אמות הספים בציונות הדתית. פרשת אלון הייתה שבר נורא, אך מתוכו נולדה המודעות החברתית וכל הגישה לנושא השתנתה.
חן ארצי סרורגם כעת ישנו פתח משמעותי לתיקון בתוך החברה החרדית. מי יהיו אישי הציבור, הרבנים, הפוליטיקאים, שיהיו הראשונים לעמוד לצד הנפגעים והנפגעות? מי יהיו האמיצים והאמיצות שייקחו על כתפיהם את האלונקה הכבדה הזו? אנו בתקופת בחירות, פוליטיקאים מתראיינים השכם והערב. כל אחד ואחת מהם חייב להידרש לסוגיה, חייב להביע עמדה.
הפרסומים על זוועות כאלו מכווצים. מחרידים. אבל אסור לפחד או להירתע, להפך. אנו חיים בתקופה מדהימה, שמאפשרת לנו להוציא מהצללים את השדים שמהם העלמנו עין שנים. התהליך הזה הוא כואב ומורכב, אבל גם משמח. הוא מאפשר לנו לייצר סטנדרטים חדשים, ובעיקר מחדד מסר שכל כך הרבה שנים לא היה קיים: לא תשתוק. כמו לא תרצח, כמו לא תגנוב. אסור לשתוק. אסור להשתיק. יהודה משי זהב חייב לשבת בכלא.
- חן ארצי סרור היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
