פתרונות הניקוז הקיימים של נחל איילון, שעובר ממש סמוך לכביש העמוס ביותר במדינה, אמורים להבטיח שהצפה תקרה אחת ל-12 שנים, אבל בפועל זה לא ממש עובד. הגשמים בסוף השבוע שעבר העלו את הנחל כמעט עד הקצה - והחשש הוא שעד סוף החורף הכביש יוצף. רגע לפני חזרת הגשמים, ועל רקע החשש להצפות, בדקנו מהם הפתרונות שימנעו את הצפת הנחל.
המדינה מקדמת פתרון של איגום מי הגשמים שמגיעים מהרי יהודה וירושלים, ויורדים לעבר גוש דן – מהלך שצפוי לצמצם משמעותית את ההצפות של הנחל, אך יש מי שחושבים שזה מעט מדי ומאוחר מדי.
עבודות הניקוז של נחל איילון
(צילום: נתיבי איילון, נתיבי ישראל )
כביש 20, נתיבי איילון, הוא הכביש העמוס ביותר במדינה וחולפים בו מדי יום מאות אלפי כלי רכב. בצמוד אליו נמצאת מסילת הרכבת המרכזית של ישראל, שחוצה את המדינה ומשנעת מאות אלפי בני אדם ביום. באמצע - נחל איילון, שמרכז אליו לא רק את הגשמים שיורדים בגוש דן הצפוף והבנוי, אלא גם את המשקעים שיורדים מהרי יהודה וירושלים לעבר מישור החוף.
ב-30 השנים האחרונות הכביש העמוס במדינה הוצף לגמרי כמה פעמים בשנים 1991, 1992, 2013 וב-2018. בנוסף להצפות הכביש נסגר כמה פעמים, בין היתר גם בחורף שעבר, בשל עליית מפלס המים והחשש לפגיעה בחיי הנוסעים בכביש וברכבת. בסוף השבוע האחרון מפלס המים עלה שוב, אך לא ברמה שסיכן את הנוסעים, והחשש הוא מפני התגברות הגשמים בהמשך החורף.
בעשרות השנים האחרונות נחל איילון הוצר משמעותית. בעוד שבערים מסוימות בעולם מפנים את הנחלים שבמרכזי הערים מתשתיות תחבורה כדי לאפשר התפתחות של טבע עירוני נגיש, בתל אביב התוכנית היא לעבות את נתיבי איילון בנתיב תחבורה ציבורית ולהוסיף מסילת רכבת רביעית שתקל על "צוואר הבקבוק" של תנועת הרכבות בישראל. המשמעות – התעלה הצרה של נחל איילון צפויה לקטון, והסיכוי להצפה של הכביש והמסילות, מבלי שיש פתרון ראוי, יגדל משמעותית.
מי שאחראית על נושא ניקוז נחל איילון היא רשות הניקוז במשרד החקלאות, אבל העבודות היחידות שמתבצעות בשטח כלל לא קשורות אליה. מדובר בעבודות שנעשות במסגרת פרויקט המסילה הרביעית באיילון, שמבוצעות על ידי נתיבי ישראל, לאחר שנים שלא נעשה דבר. "לפני שנגענו בעסק המצב היה שנחל איילון יוצף אחת ל-12 שנה, אבל בשנים האחרונות הטבע חזק מהסטטיסטיקה", אמר צחי גורה, סמנכ"ל תשתיות בנתיבי ישראל.
במסגרת פרויקט האיגום בפארק אריאל שרון החברה מקימה מאגר מים שצפוי לקלוט יותר מ-6 מיליון קוב וישמש איגום של המים שבאים ממעלה ההר. כך לדבריו, תהיה אפשרות לשלוט באמצעות סכרים במים שירדו מההרים לנחל איילון.
מפעל הניקוז בפארק אריאל שרון יקלוט את המים מנחל איילון, נחל שפירים, נחל כופר ומתעלות מי הגשמים של היישובים ממזרח וממערב לו. בהמשך, לפי התוכנית, יוקם מובל שיעביר את עודפי המים שנאגרו אל הים.
"בעוד ארבע שנים תהיה לנו ולגורמי הניקוז שליטה בכמות המים שתרד מהמאגר בפארק לנחל איילון, וכך נוכל בעצם להיכנס לאפשרות של הצרת הנחל כדי לבנות את המסילה הרביעית", הוסיף גורה. "הפתרון הזה יביא אותנו לאירועי הצפה בממוצע של אחת ל-35 שנה. במקביל אנחנו מייצרים פתרונות נוספים כמו מחצבות ומאגרים קטנים שיהוו מאגרי ריסון לגשמים".
עלות הקמת המאגר מוערכת ב-2.5 מיליארד שקלים, וסכום דומה יוקצה לשאר השלבים של הקמת המסילה הרביעית כמו בנייתה, הצרת הנחל ועוד.
המחלוקת סביב פרויקט הניקוז
במסגרת הפרויקט, החברה צפויה להקים מובל שיעביר את המים העודפים מפארק אריאל שרון לים. העובדה שהפרויקט מתנהל בשלבים עורר את החשש של עיריית תל אביב מפני פתיחת פרויקט האיגום לפני שתושלם הקמת המובל, בדגש על חשש להצפה של שכונות ואזורים בנויים באזור הפארק והמאגר.
"ללא הפתרון ההכרחי הזה, נשקפת סכנה משמעותית לחיי אדם, לרכוש ולתשתיות הציבוריות", אמרו בעירייה. "ראש העיר ומהנדס העיר פנו מספר פעמים לשרי הממשלה הרלוונטיים בקריאה להסדיר את הנושא בטרם יהיה מאוחר".
8 צפייה בגלריה
העבודות בפארק אריאל שרון. "בלי המובל לים נשקפת סכנה משמעותית לחיי אדם"
(צילום: נתיבי ישראל )
במשרד החקלאות וברשות הניקוז סירבו להתראיין לכתבה, אבל חוות דעת שהוכנה לבקשת הרשות, והוגשה על ידי ראש העיר תל אביב רון חולדאי לשרי התחבורה והחקלאות, טוענת שהמאגר לבדו אינו מספק פתרון ראוי.
ד"ר אבנר קסלר, מומחה להנדסת סביבה ומשאבי מים, כתב בחוות הדעת: "נפח האיגום שהוקצה בפארק, 6.2 מיליון מ"ק נמצא לא יעיל בהפחתת תדירות ההצפה בנתיבי איילון, לפחות עד להשלמת המובל הימי... היתרון היחיד שנמצא הוא ירידה בהיקף השטח המוצף באירועים בינוניים ונמוכים. יתרון זה עשוי להתקזז מן הסתם עם הגידול במשך ההצפה לאחר כל אירוע, כפועל יוצא של הצטברות המים במאגר".
"חמורה במיוחד העובדה שלא בוצע עדיין סקר סיכונים שבוחן את הנזקים בחיי אדם ורכוש כתוצאה מכשל תכנוני או תפעולי, ובמיוחד בסכר הדינמי החוצץ בין כשישה מיליון מ"ק מים בעומק של כ-8 מטרים לבין עורק תחבורה מרכזי", נכתב בחוות הדעת.
בניגוד לעמדת העירייה, גורמי סביבה מתנגדים להקמת מובל מהמאגר בפארק אריאל שרון לים. "זו תוכנית הזויה לחלוטין כי פורצים נחל חדש שלא היה קודם ומעבירים את המים ופותחים אותם במדרון יפו ובשיטפון גדול עלולה להיווצר פגיעה ברכוש ובנפש וכן פגיעה סביבתית קשה מאוד", אמרה דליה טל מעמותת צלול.
"הדרך הנכונה היא לעשות השהיות בדרך, להחדיר למחצבות, לעשות בריכות. בזמן שאתה משהה את המים אתה מנצל אותם וכשמזרימים אותם לים הלך על המים", הוסיפה. "זה מה שמקובל היום בעולם, במיוחד במדינות שחסר בהן מים. למרות שנדמה לנו שההתפלה פתרה את הבעיה – זו טעות, אנחנו צריכים אותם וצריכים לנצל אותם".
גם אביעד הר שלום, מתכנן מומחה לפיתוח בר-קיימא, סבור שהמאגר לא מספיק. "צריך לעשות הרבה מיזמי איגום במעלה ההר ולנהל אותם, וזה משהו שהמדינה לא יודעת ולא רוצה לעשות. לכן הלכו מראש על פתרון פסיבי שלא מצריך תחזוקה או ניהול – יש מים, הם זורמים לים, ואז ניקח מהים ונתפיל אותם".
"איגום אחד במורד הזרם זה המקום הגרוע ביותר לאיגום מים", הוסיף. "צריך לאגם אותם קרוב ככל הניתן למקום שבו נפלו מהשמיים כי הם עדיין לא בזרימה, לא בספיקה גדולה ולא מזוהמים. פארק אריאל שרון קרוב לים והוא הדיפולט של הדיפולט שצריך לתת מענה ליום הדין".
"רשות הניקוז נעלמה, העירייה ישבה בחיבוק ידיים"
גורם המעורב בפרטי הפרויקט טוען שלפני ארבע שנים הוחלט על קידום המסילה הרביעית באיילון, עם פתרונות ניקוז שהוכנו בשיתוף רשות הניקוז וכל הגורמים המעורבים – עד שהתחלפו האנשים ברשות.
"רשות הניקוז הייתה שותפה והכל היה מוסכם עד שלפני שנה וחצי החליפו מנכ"ל והוא לא רוצה לקחת אחריות, אחרי שהתוכנית מקודמת כבר 10 שנים", אמר הגורם. "הוות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות - א"ז) התנגדה למובל הימי משיקולים סביבתיים, למרות שנבדק שאין השפעות כאלה ודחה את קידומו רק כפתרון אחרון. לכן נתיבי ישראל המשיכו לקדם אותו בנפרד, בהבנה שגם אם לא עכשיו – אז בעתיד זה יהיה הכרחי".
8 צפייה בגלריה
הצפה בנתיבי איילון, ארכיון. "העיר לא בנויה להתמודד עם אירועי גשם נקודתיים"
(צילום: יואב כהן)
לפי הגורם, במשך שנים אף אחד לא טיפל בבעיה של נחל איילון, שהייתה ידועה לכולם. "אירוע גשם שיגרום להצפות יכול לקרות בכל רגע, גם הלילה. גם אירוע הרבה יותר שכיח יגרום היום להצפה ולסגירת נתיבי איילון. כל המערכת לא בנויה לזה, ושנים על גבי שנים אף אחד לא טיפל בזה. כולם חיכו שמשרד התחבורה יבצע עבורם את העבודה וייקח את האחריות".
"ההצפות שהיו בחורף שעבר, האסון שבו נהרג זוג במעלית בדרום תל אביב, זה לא היה בעקבות הצפת האיילון, זה היה בעקבות כשלי הניקוז ברחובות תל אביב", הוסיף הגורם. "העיר לא בנויה להתמודד עם אירועי גשם נקודתיים. להגיד שזה קרה בגלל שעושים את המתקן בפארק ולא עושים את המובל לים זו דמגוגיה. העירייה יכולה בעצמה לקדם זאת, אבל לא עשתה דבר כל השנים ועכשיו מחכה שמישהו אחר יעשה".
בינתיים, בחברת נתיבי איילון, שאחראית על הכביש, מוצאים פתרונות ביניים. "הסדרנו השנה את התעלות באזור הרצליה ודרום תל אביב, והסדרנו את מוצאי הניקוזים אל הנחל, כי רוב הרשויות בגוש דן מנקזות אל נחל איילון", אמר עידו דרופיבסקי, ראש אגף תפעול ואחזקה בנתיבי איילון.
דרופיבסקי הוסיף כי החברה משתמשת באמצעים טכנולוגיים, בהם סנסורים אופטיים שנמצאים על נקודות מסוימות בנחל ומשדרים באמצעות הסלולר התראה למרכז הבקרה של החברה אם המים עולים. "בהתאם לעליית המים אנחנו מקדמים כלים של ציוד מכני הנדסי, מתאמים עם המשטרה סגירת מקטעים ומעמידים קבלנים בכוננות למשאבות וביוביות".
עשרות שנים של חוסר פעולה
במשך שנים רבות מבקר המדינה התריע על חוסר הפעילות של המדינה בנוגע לנחל איילון. כבר ב-1993 פרסם המבקר דו"ח חמור שבו תקף בחריפות את התנהלות כל הגורמים הרלוונטיים. "כל עוד רואים בתעלת איילון ובמורד נחל הירקון עניין משני בחשיבותו לתעבורה, וכל עוד לא יושקעו הסכומים הנדרשים להסדרתם, לתחזוקתם ולתפעולם, עלולים מי שיטפונות להציף שוב שטחים מאוכלסים".
יותר מעשור אחר כך, בשנת 2004, פרסם המבקר שוב דו"ח בנושא. "לא זו בלבד שבמשך יותר מעשר שנים לא הוחל בהסדרת תעלת איילון ובהתאמתה לזרימה הצפויה, אלא שבתקופה זו גדל היקף הבנייה במעלה הנחל, דבר שהגדיל את סכנת ההצפה בשטח הבנוי ואת תכיפותה".
דו"ח מעקב של המבקר שנעשה שנתיים אחר כך הראה כי דבר לא השתנה. לפי הדו"ח, ביוני 2006 התריע מנהל אגף ניקוז דאז במשרד החקלאות כי "במצב הנוכחי, גוש דן חשוף לסיכוני הצפות הרסניות כתוצאה מזרימות המתרכזות מכל אגן האיילון אל תעלת נתיבי איילון".
בדיון שנערך ב-2008 במשרד החקלאות הביע ראש אגף ניקוז דאז דאגה "ממשך הזמן הצפוי עד ליישום התוכנית להגנה מפני שיטפונות באיילון, שנשענת על מאגר ריסון גאויות בפארק אריאל שרון". גם כיום בניית המאגר עדיין לא הושלמה.
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה לכתבה: "עמדת המשרד היא שיש צורך לקדם פתרון לתל אביב וגוש דן באמצעות מובל לים, שיפנה את מי נהגר לים. הגורם שמקדם פרויקט תשתית מחויב לקדם במקביל פתרון ניקוז שנדרש עקב פרויקט התשתית. למיטב ידיעתנו, הליכי התכנון למובל כבר החלו בוועדת התכנון. בנוסף, חברת נתיבי ישראל כבר מקדמת הקמה של מפעל ניקוז בפאתי תל אביב, בפארק אריאל שרון".
