ילדים פלסטינים מספרים על מעצרם
"זה היה בחודש הרמדאן. הלכתי לחנות לקנות אוכל בסביבות 02:30 בלילה. פתאום ג'יפ צבאי התקרב אליי. יצא ממנו אבא שלי ואמר לי שחיילים באו לבית שלנו לחפש אותי. נכנסתי לרכב וחייל כיסה את עיניי ואזק את ידיי. אחר כך החיילים הכו אותי בגב עם הרובים שלהם וקיללו אותי. הם קראו לי 'בן זונה' ו'אח של זונה'". כך מעיד עיסאם (שם בדוי), נער פלסטיני בן 15 מהכפר בילעין מערב לרמאללה, שנעצר לפני חצי שנה על ידי כוחות הביטחון של ישראל.
הנער שחזר: "הגעתי לתחנת בנימין בערך ב-4:00 לפנות בוקר. שמו אותי בחדר וישבתי על שולחן עד שלקחו אותי לחקירה ב-9:00 בבוקר. לא ישנתי בכלל. בחקירה הראו לי תמונות מהפגנה בכפר והאשימו אותי שזרקתי אבנים. כשהכחשתי שהייתי בהפגנה, החוקר הכה בשולחן וניפץ שתי כוסות זכוכית על הרצפה. הוא אמר לי שהתמונות יפלילו אותי בבית המשפט ושאני אהיה בבית סוהר הרבה זמן, אבל אם אני אודה בית המשפט עשוי להחליט לשחרר אותי. האמנתי לו והודיתי. אחר כך החוקר הראה לי מסמכים בעברית וביקש ממני לחתום עליהם. כשביקשתי ממנו להגיד לי מה כתוב בהם הוא סירב ואמר לי שאני חייב לחתום, אז חתמתי. ההורים שלי חויבו לשלם 5,000 שקל ערבות ושחררו אותי אחרי שלושה שבועות".
העדות הזו היא תמונה מייצגת ואופיינית למעצרים של נערים פלסטינים שנחשדים שהשתתפו בהפגנות ועימותים מול כוחות הביטחון, או שיידו אבנים לעבר ישראלים. חוק הנוער הישראלי קובע בהתייחסו למעצרים כי הפעלת סמכויות ונקיטת הליכים ייעשו תוך שמירה על כבודו של הקטין. החוק מכיר בכך שחוויות של מעצר וחקירה בתקופה כה רגישה של עיצוב האישיות והזהות, עלולות לפגוע בהתפתחותם ובבריאותם הנפשית של הנערים.
אלא שבניגוד לנערים וילדים ישראלים, ילדים פלסטינים ביהודה ושומרון נעצרים ונשפטים בידי המערכת הצבאית, שאינה כפופה לציווי להגן על כבודם והתפתחותם התקינה. ממשלת ישראל נמנעת מהחלת עקרונות אמנת זכויות הילד של האו"ם על השטחים, וכך למעשה אין מערכת כללים ונורמות משפטיות המגנה על הקטינים שם.
גם אחמד (שם בדוי) מהעיירה עיזריה שליד מעלה אדומים מספר על חוויה דומה בזמן שנעצר ונחקר. "אבא שלי העיר אותי ואמר לי לקום כי יש חיילים בבית. המפקד רק אמר לאבא שלי שהם מחפשים מישהו בגיל 14 עד 16. הם לא מסרו לנו מסמכים כלשהם ולא אמרו מדוע הם רוצים לחקור אותי. הם אמרו לאבא שלי שיתקשרו אליו מתחנת המשטרה".
אחמד העיד כי בחקירותיו לא הוקראו לו זכויותיו ולא ניתנה לו הזכות להיוועץ בעורך דין. יתרה מכך, לא הוצגה לו שום האשמה שמגובה בהוכחות. "החוקר הראה לי תמונות של עימותים עם חיילים והאשים אותי שהשתתפתי בהם. כשהכחשתי את ההאשמות הוא הגביר את הקול שלו, קילל, ודפק חזק על השולחן. הוא נתן לי שתי סטירות. הוא חקר אותי במשך כשעה. הוא רצה שאודה ואמסור שמות. יומיים אחר כך לקחו אותי שוב לחקירה. החוקר לא אמר לי מהן זכויותיי ולא איפשר לי לדבר עם עורך דין. הוא האשים אותי באותן האשמות ורצה שאמסור שמות של האנשים בצילום".
אחרי כמה דיונים בבית משפט צבאי, אחמד שוחרר מחוסר ראיות. "אני חי בדאגה תמידית ובפחד, בגלל שהם עלולים לעצור אותי שוב בכל רגע. אני רץ הביתה כשאני רואה חיילים בכפר", שיתף.
בשלוש השנים האחרונות (2019-2017) עצרו כוחות הביטחון ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים 5,000 נערים בגילאים 18-12. בכל אחת מהשנים נעצרו בממוצע ביהודה ושומרון כמה עשרות נערים פלסטינים צעירים שגילם 13 ומטה. גם במזרח ירושלים מדובר על מספר שנתי ממוצע דומה של 30 נערים פלסטינים בני 13 או פחות שנעצרו בידי כוחות הביטחון.
שיטות המעצר של קטינים פלסטינים דומות לשיטות מעצר של מבוקשים. הנערים הצעירים נלקחים מביתם באישון לילה על ידי כוחות הביטחון, כשהם לבד וללא ליווי הורים. הם מגיעים לחקירה כשהם מבוהלים ועייפים. עדויות רבות של קטינים מציגות תמונה שלפיה הקטינים נותרים ללא אוכל או שתייה, נמצאים בבידוד שעות ארוכות ולחלקם אף לא ניתנת האפשרות לעשות את צרכיהם.
לא מן הנמנע שחלק מאותם קטינים אכן לקחו חלק בעימותים או בזריקות אבנים, אולם ניכר מעדויותיהם שמערכת הביטחון מפעילה עליהם לחצים ותנאים קשים, שלטענתם מלוות לעתים באלימות מילולית ופיזית שקטינים לא אמורים להיחשף אליה. נדגיש - העדויות על כך רבות, ולא מדובר במקרים בודדים או חריגים.
את טארק שתיווי, בן 13 מהכפר קדום, עצרו כוחות הביטחון באחד העימותים השבועיים של ימי שישי שהתרחשו בכפר בשנה שעברה. הכוחות הגיעו לבית המשפחה, האשימו אותו בזריקת אבנים ולקחו אותו לחקירה. "אף אחד לא דיבר איתנו אחרי שהוא נעצר, לא ידענו היכן הוא", סיפר אביו חיכמת שתיווי. "שכרנו עורך דין ישראלי והוא הצליח לברר את מקום הימצאו של טארק. אבל בהתחלה לא נתנו לעורך הדין להיפגש או לשוחח איתו. רק בהמשך נתנו לו אישור לכך לזמן מוגבל".
שתיווי סיפר כי המעצר והחקירות שעבר בנו משפיעים עליו עד היום. "לאף מדינה אסור לעצור ילד. חקירה שמלווה באלימות משפיעה על ילדים בצורה ניכרת. המעצר של הבן שלי השפיע לרעה על הלימודים שלו, על ההתנהגות שלו ועל אלף דברים אחרים. תחשוב מה קורה לילד שאנשים במדים באים לעצור אותו, מכסים לו את העיניים ומכניסים אותו לחדר לבד", אמר.
לעתים משתמשים הפלסטינים במעצר הילדים ככלי תעמולה והופכים אותם לגיבורים. למשל במקרה של הנערה הפלסטינית עהד תמימי מהכפר נבי סאלח שתועדה כמה פעמים מתגרה בחיילי צה"ל ותוקפת אותם. תמימי נשלחה למאסר והפכה לגיבורה לאומית ולחלק ממאמץ ההסברה הפלסטיני בעולם. עם זאת מדובר במקרה חריג ויוצא דופן - מרבית הקטינים הפלסטינים שנעצרים נותרים באלמוניותם.
מהתארגנות "הורים נגד מעצרי ילדים" הפועלת כדי לעצור את תופעת מעצרי הקטינים בשטחים קראו לישראל לפעול על פי החוק והכללים של הדין הבינלאומי והישראלי ובראשם עקרון "טובת הילד". "מדינת ישראל תוקפת את החלשים ביותר כדי לשבור את רוחם של הילדים ואת רוח ההתנגדות לכיבוש בקרב החברה הפלסטינית. לאף ילד בשום מקום בעולם לא מגיע לפחד, להיות מושפל או קורבן לאיומים ואלימות, ועלינו ההורים החובה לפעול כדי שכל ילד יזכה להגנה ולביטחון המגיעים לו", נמסר.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בשנים האחרונות מעורבים קטינים פלסטינים רבים, לעתים בגילאים צעירים מאוד, בפעילות טרור, טרור עממי והסתה לטרור. כתוצאה מפעילות טרור זו נרצחו ונפצעו אזרחים ישראלים רבים. במקרים אלו, אין מנוס מנקיטת צעדי אכיפה על ידי כוחות הביטחון, המיועדים הן להגן על חיי אדם כתוצאה מפעילות אותם קטינים, והן למצות עמם את הדין. צעדי אכיפה אלו, כוללים מעצר, חקירה והעמדה לדין. צה"ל נוקט בצעדים אלו על פי הסמכויות הנתונות לו בחוק ותוך שמירה על זכויות הקטינים.
"אשר לסוגיית המעצרים, יובהר כי צה"ל מבצע מעצרים באזור יהודה ושומרון בלבד ולא במזרח ירושלים. על פי הנתונים שמצויים בידנו, בשנת 2018 ובשנת 2019 נעצרו באזור יהודה ושומרון כ-230 קטינים בכל שנה במעצרים יזומים. כמו כן, בצה"ל קיימות הנחיות צבאיות ספציפיות ומפורטות המגדירות את מדרג האישורים למעצר קטינים, אופן ביצוע המעצרים, ואופן החזקת קטינים לאחר המעצר הראשוני. בנוסף, להורי הקטינים נמסר טופס על דבר מעצרם, בשפה הערבית והעברית.
"יודגש כי מרבית המעצרים באזור יהודה ושומרון, הן של בגירים והן של קטינים, מתבצעים בשעות הלילה מתוך שיקולים מבצעיים ובשל המורכבות המבצעית של המרחב. המעצר בשעות הלילה הוא הכרחי לצורך צמצום הסיכון לחיי אנשי כוחות הביטחון ולצמצום הפגיעה במרקם החיים של האוכלוסייה האזרחית".
במשטרת מחוז ש"י בחרו שלא להגיב.
