ניסיון הפיגוע ליד אריאל, שלשום
(צילום: נדב גולדשטיין, TPS, תיעוד מבצעי מד"א, מועצת שומרון, המוטב און ליין)
רבות נכתב על מערך ההסתה הפלסטיני, אך נדמה כי מה שהתרחש ביממה האחרונה סביב חיסול המחבל עטאללה ריאן שניסה לדקור חיילים בצומת גיתי אבישר בסמוך לאריאל, מדגים את הדרך שבה החברה הפלסטינית והמנגנונים הרשמיים שלה סוללים את הדרך למפגע הבא.
ריאן, תלמיד תיכון בן 17 מהכפר הפלסטיני קרוואת בני חסן, יצא לבצע פיגוע אחרי שסיים מבחן בטכנולוגיה בבית הספר. ערנות החיילים בצומת סיכלה את הפיגוע וריאן נורה ומת בעת שניסה לדקור לוחמת ומפקד כוח שהיו במשימת אבטחה במקום.
מרגע שנודע הדבר, החל בית ספרו של ריאן, השייך למשרד החינוך הפלסטיני, בשורת מחוות שמאדירה את מעשהו. מורהו לטכנולוגיה פרסם ברבים את המבחן שאותו עשה ריאן עם הציון שקיבל תוך ששינה את השורה שבה נכתב "שם התלמיד" ל"שם השהיד". צילום דף המבחן עם "שם השהיד" הפך בתוך זמן קצר לוויראלי וזכה לתגובות הערכה והאדרה למחבל.
גם אתמול, בבוקר שלמחרת הפיגוע, המשיך בית ספרו של ריאן במחוות. על שולחנו נפרס צעיף עם דוגמת דגל פלסטין ועליו הונחה תמונתו של ריאן ומחברתו. כיסאו נעטף ברוב כבוד והדר בכאפייה פלסטינית שנועדה להעיד על גבורת מעשהו. חבריו לכיתה של ריאן צולמו ליד השולחן המיותם ואיש ממערכת החינוך הפלסטינית לא ניסה למנוע את צילום התמונות או את המחוות – להיפך, הן זכו לעידוד רשמי מבית הספר ומצוות החינוך.
התמיכה המופגנת בריאן ובפיגוע שניסה לבצע וגילויי ההערצה אליו שמגיעים מתוך המנגנון הפלסטיני הרשמי משדרים לנערים המתבגרים, שבאופן טבעי נמצאים בגיל של חיבוטי נפש, כי מדובר במעשה לגיטימי שכל מי שמבצע אותו זוכה לכבוד גדול. הרוח הגבית הזאת ממערכת החינוך הפלסטינית מעודדת את הנער הבא לקום, לקחת סכין, אבן או רובה מאולתר ולבצע פיגוע שיכניס גם אותו להיכל התהילה המפוקפק.
