ממשלת האחדות של הליכוד והמערך הצליחה להתגבר על האינפלציה ולצמצם את נוכחות צה"ל בלבנון, אבל במחצית השנייה לכהונתה נראה היה שמשהו לא עובד. הקואליציה כונתה "ממשלת שיתוק לאומי" והאינתיפאדה הראשונה, שפרצה ב-1987, העלתה את שאלת היחס לפלסטינים וליהודה ושומרון.
התזכורת למצב הנפיץ הגיעה יומיים לפני הבחירות לכנסת ה-12, שבהן הישראלים נדרשו להחליט בין הקו התקיף של הליכוד לבין הקו הפייסני של המערך. ynet והספרייה הלאומית במסע בין מערכות הבחירות.
בקבוק תבערה בדרך לקלפי
אחד הנושאים הבוערים במערכת הבחירות של 1988 הייתה האינתיפאדה הראשונה שפרצה באורח ספונטני. הסיבות לפריצת האינתיפאדה נתונות בוויכוח בקרב חוקרים ופרשנים. ביולי 1988 ירדן הודיעה שהיא מנתקת עצמה מיהודה ושומרון, ובנובמבר 1988 הכריזו הפלסטינים בתוניס על עצמאות, והיה ברור שמדובר בעימות חזיתי בין ישראל לפלסטינים.
מלבד הפגיעה בחיי אדם, האינתיפאדה הראשונה החמירה את המצב של המשק הישראלי בהדרגה. המסחר עם הפלסטינים דעך, הפועלים מיהודה ושומרון חדלו בהדרגה לעבוד בישראל ולא נמצא להם תחליף ריאלי. האבטלה עלתה וכלכלת ישראל ניצבה בפני אי-ודאות.
יומיים לפני הבחירות לכנסת הותקף אוטובוס שיצא מנהריה לירושלים בבקבוקי תבערה שהשליכו לעברו מחבלים סמוך ליריחו. הפיגוע גבה את חייהם של אם ושלושת ילדיה, ואת חייו של החייל דוד דלרוזה ז"ל, שניסה להצילם, נפצע ונפטר לאחר חודשיים שבהם נלחם על חייו. אוטובוס שהסיע אנשים להלוויית קורבנות הפיגוע הותקף גם הוא.
יש הטוענים שהפיגוע הזה, שמטבע הדברים עורר זעזוע קשה בציבור הישראלי, דחף רבים למפלגות הימין. אך יש אחרים שטוענים כי המגמה בציבור הישראלי הייתה ברורה עוד קודם לכן.
גם יום הבחירות עצמו לא היה חף מאירועים ביטחוניים. לפי הדיווח ב"ידיעות אחרונות", מכונית עם כרזות של הליכוד שהסיעה בוחרים אל הקלפיות בירושלים הותקפה על ידי בקבוק תבערה שהושלך מבית בשכונת ואדי ג'וז.
"רצתי החוצה וראיתי אישה רצה על הכביש, כולה בוערת וצועקת", סיפר עד ראייה. "שכנים באו לעזור לה, שפכו עליה מים. ראיתי את האוטו שלי במרכז הכביש, ואת הסובארו הבוערת מידרדרת בירידה, בלי נהג". הנהג שחזר אחר כך: "היא ישבה במושב האחורי ופתאום חטפנו את הבקבוק מאחור. רצנו לחלץ את האישה, שבערה כולה. הפכנו וגלגלנו אותה על הכביש כדי לכבות את האש. זה היה נורא".
המשא ומתן עם הפלסטינים
נושא נוסף שעלה במערכת הבחירות היה הסכם לונדון שנחתם בנוגע לפלסטינים וליהודה ושומרון. שר החוץ שמעון פרס, שהתמודד בבחירות בראשות המערך, נועד בחשאי בלונדון עם חוסיין מלך ירדן, בפגישה שהניבה הסכם על ועידה בינלאומית בחסות האו"ם כדי למצוא פתרון לסכסוך במזרח התיכון.
לפי ההסכם, ירדן תיטול לידיה את האחריות על הפלסטינים ביהודה ושומרון, ותחתום על חוזה שלום עם ישראל. השניים סיכמנו כי ירדן תייצג את הפלסטינים במסגרת משלחתה לוועידה, כך שהיא תתנהל ללא מעורבות והשתתפות אש"ף.
ההסכם אמנם נסגר לאחר שפרס קיבל את אישור ראש הממשלה שמיר, אך האחרון לא ראה בעין יפה את האפשרות לוועידה בינלאומית בטענה שהיא עלולה להציב את ישראל בפני לחצים בלתי אפשריים. מנגד, פרס סבר שירדן יכולה להיות מנוף רב-תועלת לפתרון הבעיה הפלסטינית בצורה שתהיה אפשרית מבחינת ישראל.
בסופו של דבר שמיר סירב לקדם את ההסכם, אבל בתוך זמן קצר פרצה האינתיפאדה הראשונה והמלך חוסיין ניתק עצמו מיהודה ושומרון.
הקרב על ההתמודדות
בבחירות לכנסת ה-12 יושם לראשונה התיקון לחוק יסוד הכנסת שמאפשר לוועדת הבחירות המרכזית לפסול רשימות השוללות את קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי, שוללות את אופייה הדמוקרטי או מסיתות לגזענות.
הוועדה פסלה את רשימת "כך" של הרב מאיר כהנא מהשתתפות בבחירות לכנסת, ודנה בבקשה לפסול את "הרשימה המתקדמת לשלום". ברוב דחוק החליטה הוועדה שלא לפסול את הרשימה, שהורכבה מאנשי שמאל.
חברים בוועדת הבחירות ערערו בפני בית המשפט העליון על ההחלטה לאשר את השתתפות הרשימה. לבסוף, ברוב של שלושה שופטי עליון מול שניים החליט בית המשפט לא לפסול את הרשימה. ההחלטה נומקה בכך שלטענתם לא הוצגו ראיות חותכות לכך שהרשימה שוללת את קיום מדינת ישראל כמדינת העם היהודי.
הכוכב החדש של הליכוד
הרכבת רשימת הליכוד בבחירות לכנסת ה-12 נערכה בשני סבבים. בשלב הראשון בחרו חברי מרכז המפלגה "פאנל" של 35 מועמדים שישובצו במקומות הראשונים. שבוע לאחר מכן נעשה השיבוץ לפי סבבי בחירה של "שביעיות", כך למעשה יכולים ראשי המפלגה "לתקן" תקלות ברשימה.
הבחירות לפאנל המפלגה נערכו בהפניג ענק בקאנטרי קלאב בהרצליה. נתניהו, שהיה אחד הכוכבים הבולטים באירוע לצד בני בגין, גילה שהוא בין המתמודדים היחידים שלא יכולים להצביע, מפני שאינו חבר מרכז.
"ביבי לא השתמש בשום גימיק. גם בחום הכבד נשמרה חולצתו מגוהצת, ונוכחותו גרפה את חיבת החרותניקים", נכתב ב"ידיעות אחרונות". השגריר לשעבר שחזר לארץ זכה במקום הראשון בפאנל, וסחף את מרב הקולות. במקום השני נבחר משה קצב ובמקום השלישי בני בגין.
"הופתעתי, ובהחלט לא אסתיר שזה גם מחמיא. אני מרוצה ועייף, אך עם זאת ברור לי שהתוצאה העיקרית היא הסגל המצוין שחרות תציג בבחירות לכנסת, אנשי סגולה", אמר נתניהו בשעת לילה מאוחרת עם התקבל התוצאות.
על השאלה אם מדובר במהפך בהנהגת חרות ענה: "לא ניכנס לניתוחים בשעה מוקדמת זו, אבל הוכח שוב שחרות היא תנועה פתוחה, שאנשים בה מחליטים לפי שיקולים ענייניים".
יום הבחירות לכנסת ה-12 היה סוער במיוחד ברחוב החרדי. בירושלים גילו מצביעים חרדים כי תעודות הזהות שלהם נגנבו מתוך הארנק, התיק או המעיל. בבני ברק נשדד תושב העיר, בן 77, לאחר שיצא מביתו לעבר הקלפי. קבוצת אלמונים תקפה אותו, לקחה לו את תעודת הזהות, ונעלמה.
בפתח הקלפיות בבני ברק עמדו נציגי המפלגות החרדיות "מאחורי העצים וצילמו במצלמות וידיאו את המתרחש בפתחן. חומר זה, אומרים, יועבר ליו"ר ועדת הבחירות כדי להראות לו שיש קלפיות פסולות – שנעשה בהן תעמולה בפתח הקלפי".
המשטרה פתחה בחקירה בחשד שבבית האבות "חיים טובים" בבני ברק אספו את תעודות הזהות מעשרות הקשישים השוהים במקום. להערכת המשטרה, גורמים חרדים השתמשו בתעודות הזהות הללו כדי להצביע פעם נוספת בבחירות.
המתים המצביעים
בשעות הבוקר התפתחה מהומה בקלפי ברחוב מלכי ישראל בירושלים לאחר שאישה נתפסה מצביעה עם תעודת זהות של אישה שנפטרה לא מכבר. היא נמלטה מידי המשטרה הישר לתוך הקהל, שהביאה לשם, והשוטר שהיה במקום לא הצליח לתפוס אותה.
בערד נתפסו שתי נשים שהגיעו אל הקלפי עם תעודות זהות שאינן שלהן. חברי ועדת קלפי בעיר הבחינו כי האישה שעומדת מאחורי הפרגוד אינה זהה לתמונה המופיעה בתעודת הזהות והיא נעצרה על ידי שוטרים שהוזעקו במיוחד. מספר שעות לאחר מכן עצרה המשטרה בעיר אישה אחרת שהצביעה עם תעודת זהות של אישה שנפטרה לפני כשנתיים.
להתגייס כדי להצביע
אחת מנוסעות האוטובוס שהותקף בבקבוק תבערה סמוך ליריחו ביום שקדם לבחירות פנתה אל ועדת הבחירות האזורית בירושלים בבקשה שיאפשרו לה להצביע למרות שתעודת הזהות שלה נשרפה באוטובוס.
סגן יו"ר הוועדה האזורית היה חסר אונים מכיוון שמשרד הפנים לא יכול היה לסייע ולהנפיק לה תעודת זהות חלופית. עם זאת, הוא העלה רעיון אחר: "פני לשר הביטחון, בקשי שיגייס אותך לצה"ל, וכך ניתן יהיה לאפשר לך להצביע".
הסלב שסירב להצביע
ביום שלאחר הבחירות שיתפו כמה מאמני ישראל המרכזיים של אותה תקופה בחוויות מהקלפי. כך למשל, סיפר טוביה צפיר כי כשהגיע להצביע ביקשו ממנו השוטרים שיעשה חיקוי "אמרתי להם שאסור לעשות תעמולת בחירות ליד הקלפי. כשנכנסתי אמרו חברי הוועדה 'הו, הנה כל הממשלה באה להצביע יחד'".
מי שהודיע שלא הצביע היה הזמר ג'קי מקייטן, שהסביר "לא מעניין אותי פוליטיקה, יש לי דברים חשובים יותר לעשות. כל היום ישבתי עם חברים ולעסתי גת... בטלוויזיה בערב הסתכלנו רק על החלקים של הבידור שבין הדיווחים על הבחירות".
הכותרת הראשית ביום שאחרי הבחירות התייחסה כבר למשא ומתן הקואליציוני – "שמיר מנסה הבוקר להקים ממשלה". את התחושות סיכמו ב"ידיעות אחרונות" כך: "כולם מאוכזבים פרט לדתיים ולגנדי. עוד בלילה התחילו חיזורים אינטנסיביים אחר הדתיים".
הדיווחים על מטה המערך סיפרו כי "החיוך קפא על פניהם של ראשי המערך. כשנודעו תוצאות מדגם הטלוויזיה אמר פרס לעוזי ברעם, מזכיר המפלגה 'הפיגוע ביריחו הוריד לנו הרבה מצביעים'. הגרפיקה הממוחשבת הופיעה על המרקע וברגע אחד קפא החיוך על פניהם של ראשי המערך שישבו בפוזה חגיגית על הבמה באולם במלון דן בתל אביב".
בזמן שבליכוד כבר הרימו טלפון אל נציגי המפלגות הדתיות, במערך החלו לדבר עם ראשי המפלגות הערביות בניסיון ליצור "גוש חוסם לליכוד". עם זאת, גם מפלגות השמאל הבינו שאם הן רוצות אפשרות להרכיב את הממשלה הן חייבות לשתף פעולה עם החרדים, ומפלגת רצ הודיעה שהיא לא מתנגדת לישיבה עם המפלגות הדתיות בקואליציה.
27 רשימות התמודדו בבחירות 1988, רק 15 הצליחו לעבור את אחוז החסימה ולקבל ייצוג בכנסת. ניכר היה כי לאחר ארבע שנים של שיתוף פעולה הציבור בחר להעניש את המפלגות הגדולות ולחזק על חשבונן את המפלגות הקטנות.
תוצאות הבחירות הראו שרוב המפלגות שמרו על כוחן והשוויון בין הגושים נשמר. המנצחות הגדולות היו המפלגות החרדיות – אגודת ישראל עלתה משני מנדטים לחמישה, ש"ס בראשות מנהיגה הצעיר והכריזמטי אריה דרעי עלתה מארבעה לשישה מנדטים, והפכה לשחקן משמעותי בזירה הפוליטית.
החרדים שמרו על עמימות במשא ומתן עם המפלגות הגדולות, וניסו לקבל מהן הבטחות בתמורה לתמיכה במועמדן לראשות הממשלה. לבסוף הם המליצו על שמיר בפני הנשיא הרצוג.
לשמיר הייתה אפשרות על הנייר להקים ממשלת ימין-דתיים עם רוב של 65 מנדטים, אך הוא נתקל בקשיים. החרדים העלו דרישות קיצוניות, ומנגד עלתה שוב הדרישה להקים ממשלת אחדות שתנסה לשנות את שיטת הבחירות.
לבסוף הוקמה ממשלת אחדות, כשפרס קיבל את תיק האוצר ותפקיד ממלא מקום ראש הממשלה, אך לא רוטציה. הממשלה החזיקה מעמד כשנה וחצי, עד שנפלה באירועי "התרגיל המסריח", שבו ניסה פרס להקים ממשלת שמאל-דתיים צרה, אך כשל.
