פרופ' רן בליצר בריאיון לאולפן ynet
(צילום: משי בן עמי)
ראש קבינט המומחים ב"מגן ישראל" וראש מערך החדשנות בקופת החולים כללית, פרופ' רן בליצר, התראיין היום (ב') באולפן ynet והתייחס תחילה לתוצאות המחקר שבוצע במכון כללית ומתקף את תוצאות הניסויים של חברת התרופות פייזר - שלפיו יעילות החיסון במניעת מחלה היא 94%, והירידה במניעת מחלה קשה היא של כ-92%".
בליצר סיפר על תוצאות המחקר שפורסמו אתמול, ולפיהן יעילות החיסון במניעת מחלה עומדת על 94%. "המחקר בוצע על ידי שורה של מדענים ממכון כללית למחקר בשותפות עם מדענים שותפים מאוניברסיטת הרווארד. אתמול הבאנו את התוצאות הראשוניות שלו - והן מלמדות שהחיסון עובד", אמר, "הציפייה שלנו, אולי גורם ההפתעה שלנו היה שכאשר מבצעים מחקר קליני ומפרסמים אותו - התוצאות שלו טובות. אבל כאשר באים לבדוק את אותם משתנים בעולם האמיתי, מגלים שהתוצאות קצת פחות טובות", אמר.
הוא הסביר: "בעולם האמיתי יש בעיות שלא קיימות במחקר המבוקר. לפעמים נכנסים חולים קשים ויותר מבוגרים ממה שהורשו להיכנס במחקר הקליני. אז אנחנו עקבנו אחרי תוצאות העולם האמיתי, הצמדנו ל-600 אלף מחוסנים בקרות מסוימות שלא התחסנו שדומות להם בכל - במשתנים האישיים, במשתנים הגיאוגרפיים, במשתני התחלואה והסיכון לתחלואה. ממש יצרנו קבוצה שבה לכל אדם הוצמד אדם הדומה לו ביותר, חיברנו ביניהם, ואנחנו עוקבים ומתאמים גם לאורך זמן".
נחמi אש באולפן ynet על המתווה והרמזור לחזרה ללימודים בצל הקורונה. אתמול
(צילום: עידו ארז, שחר גולדשטיין)
בליצר סיפר כי המחקר ארך שבועות. "זאת פרוצדורה מאוד לא פשוטה. אנחנו העדפנו שלא להוציא רסיסי מידע לאורך השבועות האחרונים, עם נתונים פה ונתונים פה, אלא לחכות שהדבר יהיה מסודר. ברגע שסיימנו ויש לנו תוצאה אנחנו יכולים להגיד באופן ברור - החיסון מונע 94% מההדבקות הסימפטומטיות, כלומר, עם תסמינים של קורונה, וזה מאוד דומה ל-95% הדבקות סימפתטיות שנמנעו במחקר קליני".
- ניצלתם את הדאטה הזאת גם כדי לבדוק את נתוני ההדבקה? משהו שבפייזר לא עשו.
"את כל נושא ההדבקה אנחנו בודקים עכשיו בשתי צורות. אחת - במחקרים רטרוספקטיביים. יש לנו כמה מחקרים, בדומה למחקר הזה, שמסתכלים אחורה ומשתמשים בכל מיני שיטות כדי להעריך אם באמת זה מוריד הדבקה. ויש לנו גם מחקר מעקב פרוספקטיבי, שבו אנחנו עוקבים אחרי קבוצה די גדולה של אנשים ולוקחים מםם באופן שיטתי משטחים כדי לדעת את התשובה".
לדברי בליצר, התוצאות הללו עדיין לא זמינות: "ייקח עוד קצת זמן כדי לקבל את התשובה החד-משמעית לשאלות הללו, אבל כמו כאן, גם שם, אנחנו מחכים לתשובות ברורות באופן מדעי".
- אבל יש כבר אינדיקציות? יש להניח שזה נושא שכל העולם נושא אליו עיניים.
"אנחנו משתדלים לא לתת אינדיקציות כשאין לנו הבנה עמוקה של התוצאות ומספיק מידע שמחזיק מעמד סטטיסטית כדי להגיד דברים בטוחים. אנחנו נחכה עוד קצת לקבל את הביטחון המדעי".
- איזה תגובות קיבלת מקולגות שלך בעולם? כמה בעולם שמחו לשמוע על התוצאות הללו?
"מאוד מאוד שמחו. העולם נושא עיניו בתקווה לחיסונים הללו. זו התקווה הגדולה היחידה שיש לנו לצאת מהמשבר הזה, לשקם את הכלכלה, לשקם את החברה ונראה שהחיסון נותן לנו תקווה אמיתית. אני מזכיר שכשיצאו למחקרים האלה קיוו ל-50% יעילות, 60% יעילות, משהו שיקל את הכאב, אבל לא ציפו שהוא יהיה ייתן לנו פתרון של ממש, שהוא יאפשר לנו להחזיר את החיים באופן שהחיסון הזה מאפשר לנו".
בליצר התייחס למצב החיסונים בישראל: "זו המדינה שיש בה את הנגישות הכי גדולה לחיסונים בעולם נכון להיום, וקשה לי עם העובדה שיש כ-500 אלף איש בגילים 40-60 שלא התחסנו. בקבוצת הגיל הזאת, אנשים לא יודעים את זה, נמצאים 30% מהמונשמים במחלקות הקורונה. עוד פעם: 30% מהמונשמים הם בגילים 40-60. ברגע שהם נדבקים, 1 מ-30 כאלה יפתח מחלה קשה".
"לחכות שבועיים בין פתיחה לפתיחה"
לקראת כינוס קבינט הקורונה הצפוי היום, שבו ידונו בפתיחת המסחר, אמר בליצר: "הממשלה ניסתה פעמיים את הטריק של להתעלם מהמלצות משרד הבריאות, לא לפתוח באופן מדורג ולקוות שזה ייגמר בטוב. פעמיים זה לא נגמר כל כך טוב, כלומר, המחלה יצאה מאיזון ובאף אחת מהפעמים הללו לא ניסינו לצאת עם 5,000 נדבקים ביום ולקוות לטוב. זה לא מתחבר ביחד".
לעמדתו של ראש צוות המומחים, "צריך לצאת מהסגר וצריך בקרוב מאוד מתווים שמבוססים על הדרכון הירוק ונותנים את החירות למתווים של התרבות, המסחר, הדת, של כל הדברים הללו שכל כך חשובים לנו ושמתבססים על הדרכון הירוק. אבל החשיבות של ההבנה המדורגת, לעבור בין השלבים פרק זמן של שבועיים, להבין מה עשינו, להבין מה ה-R, לאן הגענו, אם איבדנו שליטה ובהתאם לזה להתקדם. אני חושב שמי שלא לומד מההיסטוריה סופו לחזור עליה. וזו לא היסטוריה שרוצים לחזור עליה".
6 צפייה בגלריה
מתחילים לצאת מהסגר. "לחכות שבועיים בין פתיחה לפתיחה"
(צילום: שלו שלום, דוברות עיריית חיפה, AP, מוטי קמחי)
- מה המסר שלך לאותם שרים שדורשים לפתוח השבוע גם את התרבות, התיירות, הפנאי, חדרי הכושר ומהסחר?
"אף פעם אי אפשר לדעת בדיעבד 'מה היה קורה אם', אבל אני חושב שפעמיים ניסינו לא לעבוד בשיטה שמומלצת בכל העולם - של מדרגות ברורות, קבועות מראש, שנותנות תקווה ברורה לציבור ולעסקים ומספקות להם תאריכים מוגדרים. ברגע שהדבר הזה יוגדר ויעבדו לפי ההמלצות של משרד הבריאות, אנחנו נצא באופן בטוח יותר.
"האם ייתכן שייקחו סיכון והוא לא יתממש וזה יהיה בסדר? יכול להיות. האם זה קרה בפעם שעברה? לא. האם דווקא הפעם זה יקרה? כ-5,000 אנשים נדבקים בכל יום, למה לחשוב שפתיחה מיידית לפני שאנחנו מבינים מה קורה ל-R היא דבר בטוח לעשות? אני לא יודע. הערכים פה מתנגשים. זה עניין של ניהול סיכונים, אני יכול להבין את כל מי שמנסה ללכת לכאן. לו אני הייתי מחליט, הייתי אומר שבועיים בין פתיחה לפתיחה - והפתיחה הקרובה שתהיה מאסיבית ומשמעותית בעוד שבוע, עם פתיחה של כמה שיותר מתווים שיש בהם דרכון ירוק והאנשים המחוסנים עם הסיכון הנמוך יותר להידבק והנמוך יותר לפתח מחלה קשה - לפתוח להם תרבות, מסחר, כמובן חינוך זהיר עם כל המגבלות שקבינט המומחים המליץ עליו".
- מהן ההמלצות שלכם לקראת חג הפורים?
"קבינט המומחים עדיין לא נתן המלצה קונקרטית לגבי פורים, לא נשאלנו לגבי זה. אני מניח שהישיבה הבאה שלנו תעסוק בכך. באופן מסורתי אני יותר מודאג מהיומיום מאשר מאירועים של יום אחד. כלומר, השגרה שלנו וקבלת ההחלטות היומיות של כל אחד מאיתנו - ללכת ולהיכנס לחללים סגורים שיש בהם הרבה אנשים ולעשות את זה בלי להיזהר, בלי לשמור מרחק, בלי לאוורר, בלי מסכות. זה יותר מפחיד אותי ברמה היומית מאשר אירוע של יום אחד כמו פורים".
עם זאת, טען בליצר, "אין ספק שאירוע של פורים יחד עם אירועים המוניים עלול להיות אירוע משנה מצב. אני לא אוהב להתנבא, אני ממעט מאוד לעשות את זה, אני גם לא אוהב להזהיר מאירועים כאלה ואחרים. האם יש סיבה לדאגה? אני מניח שכן, אבל אומר שוב - הדבר החשוב ביותר הוא שכל אחד ישמור על העקרונות: אוורור, מסכה, מרחק. לא לקחת סיכונים מיותרים בעת הזאת, לא יצאנו מכלל סכנה וגם המחוסנים אין להם שכפ"צ, הם עדיין יכולים להידבק. 92% יעילות נגד מחלה קשה, משאירים עדיין 8%. בואו נהיה זהירים ונעבור את זה בשלום".
