בדרכו המגושמת, המשטר של בשאר אסד מחפש קשר עם ישראל. האינדיקציות מרובות, ונמשכות כבר חצי שנה ויותר. כל המגעים והחיזורים הסוריים נעשו בתקופת ממשלת נתניהו ומולה. הנה כמה דוגמאות: מאמר למכון מחקר אמריקני של מומחה סורי המסביר על תהליך השלום והעמדה הסורית העקבית, לדבריו, המחפשת פתרון מדיני. ידיעה סנסציונית שהופיעה בכלי תקשורת ערביים אמינים יחסית על פגישה חשאית בבסיס חיל האוויר הרוסי בחמיימים בתוככי סוריה – ובה השתתפו לכאורה גורמים ישראלים, סורים ורוסים. בידיעה הוזכר הרמטכ"ל לשעבר איזנקוט. הוא מסר לי בתגובה שלא היה ולא נברא, וגורמים ישראלים אחרים אמרו שהידיעה בדיונית לחלוטין.
זה לא הסוף: בשבוע שעבר הופיעה ידיעה ארוכה ב"אל־ג'זירה" שעסקה בהתחממות הקשרים בין סעודיה לסוריה. בתוך הידיעה הוסתרה כותרת אחרת לגמרי. הכתב דיווח כי שוחח עם גורם רשמי במשרד החוץ הסורי שאישר כי מתקיימים מגעים עם ישראל. הוא קשר זאת ליחסים עם הסעודים: "ריאד רואה את שיחותינו עם הישראלים כעניין מקדים לשיחות לא רשמיות עם האמריקנים".
רצף הפרסומים מעיד על רצון סורי לתת רושם של תזוזה ביחס לישראל. השאלה היא מה הסיבה, ועד כמה מדובר במהלך אמיתי – בפרט כאשר חיל האוויר תוקף בעקביות בטריטוריה סורית.
כמו תמיד במזרח התיכון, האינטרסים מצטלבים. הסעודים מחפשים ערוצים להרחבת השפעתם מול איראן, ולכן מוכנים למחול לאסד. הוא, מצידו, רוצה בהוצאת הכוחות האיראניים מהמדינה; עניין שספק אם טהרן שוקלת, וספק גדול לא פחות אם מוסקבה יכולה לבצע. המצב בסוריה כה נואש שהמשטר בעצמו שמח לפזר רמזים מסתוריים על התקדמות עם ישראל וארה"ב – העיקר שיוכל לספק תקווה כלשהי לציבור המריר.
בכל מקרה, הממשלה החדשה תקיפה כמו הקודמת ביחס לגולן. אף גורם משמעותי בישראל לא סבור שרצוי לבצע ויתורים טריטוריאליים למשטר אסד, או אפילו לשקול זאת. מה כן? בישראל ישקלו סיוע לסורים בתמורה לצמצום הנוכחות האיראנית במדינה ופגיעה בחיזבאללה. בכל אופן, אם בעבר הישראלים היו רודפים אחרי הסורים, היום הסורים הם אלה שמחפשים את ירושלים.
