נבחר המסוק החדש של צה"ל: שר הביטחון בני גנץ קיבל היום (ה') את המלצת הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי ומנכ"ל משרד הביטחון אלוף (מיל') אמיר אשל לבחור במסוק CH-53K מתוצרת "לוקהיד מרטין", כמסוק תובלת סער החדש של צה"ל וכחלק מהתוכנית הרב-שנתית "תנופה". המסוק שנבחר הוא למעשה סופר-יסעור, גרסה משופרת ומתקדמת למסוק הגדול, שמשמש את חיל האוויר מאז סוף שנות ה-60.
CH-53K ניצח בהתמודדות את מסוק ה"צ'ינוק" (CH-47F) של חברת בואינג, המבוסס על מסוק הסער הוותיק שמחירו נחשב לזול יחסית. הצ'ינוק בעל שני הרוטורים (פרופלורים) העליונים, מוכר מאוד מסרטי "רמבו".
לעומתו, ה"סופר יסעור" החדיש מצויד במכשור מתקדם מאוד המאפשר לו טיסה מבצעית בתנאים קיצוניים. גם כושר נשיאת המטען שלו וביצועים אחרים עולים על אלה של הצ'ינוק, אבל מחירו עולה על 100 מיליון דולר ושעת טיסה בו 14 אלף דולר.
מסוק הסופר יסעור החדש של חיל האוויר
(סיקורסקי)
"ההחלטה על רכישת מסוקי תובלת סער חדשים לחיל האוויר, לאחר עשרות שנים, היא צעד משמעותי בבניין הכוח של צה"ל וחיונית לביצוע מגוון רחב של משימות מבצעיות בשגרה ובלחימה", אמר שר הביטחון גנץ. "המסוק החדש מותאם לצרכים המבצעיים ולאתגרי שדה הקרב המשתנה".
היסעורים הישנים עתידים לצאת משירות סביב 2025, בזכות תהליכי השבחה שעברו בעשור האחרון והאריכו את חייהם. הסופר-יסעור החדש, שמיועד לשאת עשרות רבות של לוחמים למבצעים בחזית או בעומק שטח האויב וגם להוביל אמצעי לחימה כבדים, מסוגל לשאת בבטנו שני רכבי שטח כבדים דוגמת האמר, כמו כן הוא מצויד בשלושה ווים לנשיאת מטענים על גבי חבלים - בניגוד לגרסה הקודמת של המסוק, שנושאת מטען עם כבל אחד.
מחירו של מסוק התובלה המתקדם גבוה כאמור. הסיבה: הוא חדש לחלוטין ובנוי כך שלא יצריך שדרוגים עתידיים או החלפת מערכות לאורך חייו, כ-50 שנים. לעומת זאת, תחזוקתו נחשבת זולה יחסית.
אחד מיתרונותיו המרכזיים של המסוק נוגע לעצמאות שלו: הטייס יכול לרחף במצב של טייס אוטומטי ולנחות כמעט ללא שימוש בידיו. בסך הכול יכול המסוק להגיע לטווחים של כ-850 ק"מ ולשאת 18 טונות, יותר מפי שניים מיכולת הנשיאה של היסעור הקודם. מהירות טיסתו של המסוק תגיע לכ-340 קמ"ש.
באיחור של כשלוש שנים בשל היעדר ממשלה קבועה, אישרה ועדת השרים להצטיידות לפני שבועיים וחצי תוכנית רכש אסטרטגי לחיל האוויר בהיקף של כתשעה מיליארד דולר, מתוך 41 מיליארד דולר של כספי הסיוע המיועדים לעשור שבין 2018 עד 2028. כ-30 מיליארד דולר כבר מומשו, חלקם כיסו חובות מרכש עוד מ-2014, ובצה"ל מתכוונים להרחיב את פריסת הרכש עד למעבר לתוכנית הנוכחית, קרי עד ל-2034, על חשבון חלק מתוכנית הסיוע הבאה של ארה"ב, בהנחה שזו תחודש בעוד שבע שנים.
כבר עכשיו ברור שהפיגור והדחיות הסבו נזקים כספיים: המדינה תצטרך לשלם לפחות 200 מיליון שקל במחצית השנייה של העשור, כריבית על חלק מהסכום בתוכנית שאושרה, מאחר שלפחות 2.4 מיליארד דולר יילקחו כהלוואה. במשרד האוצר התנגדו לדרך זו וטענו שאינה חוקית, אך היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלביט, אישר אותה.
בשל הדחיפות להחלפת מטוסי חיל האוויר, שחלקם עברו את גיל 60, ראשוני המטוסים שייכנסו לפס הייצור האמריקני של בואינג בסיאטל הם ה-KC46, מתדלקי ענק חדישים, שיחליפו את מטוסי הראם מבסיס נבטים, הוותיקים ביותר של חיל האוויר ומבוססי בואינג 707. בחיל מקווים שהעסקה תיחתם בתוך כמה שבועות על מנת שהראשונים מבין 6-4 המטוסים יגיעו עד שנת 2025.
