במשך תקופה ארוכה חווה ד', יהודייה ממקסיקו, התעללות קשה על ידי בעלה. הוא מונע ממנה לצאת מהבית ללא רשותו, לא מאפשר לה לעבוד וכבר כמה פעמים שנהג בה באלימות. באחת הפעמים סטר לה כששבו הביתה מבילוי בחוץ, כי נדמה היה לו שחייכה לגבר זר.
בתקופת הקורונה, לדבריה, הבית הפך לסיר לחץ. "להיות איתו 24 שעות ביממה זה סיוט אחד ארוך. הוא אסר עליי לדבר בטלפון עם המשפחה, עם חברים, ודרש את כל תשומת הלב", סיפרה ד'. "כל הזמן התעלמתי מהסימנים וחשבתי שזה יעבור. בקורונה הבנתי שאסור לי יותר להתמודד עם הסוד הזה לבד. ניצלתי את ההזדמנות שבעלי לא היה בבית וחיפשתי באינטרנט מקומות שאליהם אוכל לפנות לעזרה. במקרה נתקלתי בקו החירום של עמותת ל.א והחלטתי לפנות. כיהודייה - ידעתי שיעזרו לי. כאן במקסיקו אין הרבה מודעות לנושא ושירותי הסיוע לנשים כמוני לא מפותחים מספיק".
הסיפור של ד' אינו מקרה בודד, אלא אחד מני רבים. עשרות ישראליות, המתגוררות בחו"ל, במיוחד באמריקה הצפונית, פונות בתקופה האחרונה לקבלת סיוע מקו החירום של עמותת ל.א לאלימות נגד נשים כדי לצאת ממעגל האלימות במשפחה. "מתחילת הקורונה גדל מספר הפונות לקו החירום במאות אחוזים והוא מגיע כיום לכ-400 שיחות טלפון בממוצע בחודש", אמרה גילי שגיא, המנהלת בהתנדבות את קו החירום של עמותת ל.א לאלימות.
"בתקופה האחרונה נרשמה תופעה לפיה נשים ישראליות המתגוררות בחו"ל פנו לקו החירום, בניסיונן לקבל כלים ליציאה ממעגל האלימות. מתקבלות גם שיחות טלפון של בנות משפחה של ישראליות המתגוררות בחו"ל, הסבורות שבת משפחתם עוברת אלימות מעבר לים", הוסיפה שגיא.
ל' מניו יורק נשואה כ-20 שנה לאמריקני ולהם שלושה ילדים. היא מתמודדת עם מחלה כרונית ולטענתה נוכח ההחמרה במצבה החליט בעלה לעזוב אותה. בעודה מנסה לשקם את מערכת היחסים ביניהם, מכר הבעל, מאחורי גבה, את ביתם הפרטי המשותף, נישל אותה מהרכוש שצברו והמריד נגדה את הילדים. הוא רכש דירה חדשה, במקום מרוחק, בודד אותה מחבריה ומהסביבה הטבעית שהייתה מוכרת לה. העמותה איבחנה את המקרה כאלימות כלכלית. "זו התעללות נפשית", סיפרה ל'.
"רשת התמיכה בישראל לנשים מוכות רחבה הרבה יותר מאשר במדינות מפותחות רבות בעולם", הסבירה שגיא, "בהרבה מדינות בעולם אין מודעות כמו שקיימת פה, ואין להם שירותים שקיימים אצלנו, כמו יחידות אלימות במשפחה בתחנות המשטרה, מודעות צוותים רפואיים בקופות חולים לאיתור נשים החוות אלימות ועוד. מהבחינה הזאת אנחנו מדינה מאוד מפותחת".
כשאביה של ק', המתגוררת בקנדה, חלה - היא ביקשה לבקרו בישראל, יחד עם שני ילדיה, ולסעוד אותו בשעותיו האחרונות. בעלה סירב לחתום על אישור יציאה מקנדה עבור הילדים, על אף שילדתם התינוקת עדיין יונקת. הוא איים עליה שאם תטוס לישראל לא בטוח שיהיה לה לאן לחזור. אמה של ק', המתגוררת בארץ, התקשרה לקו החירום והתייעצה לגבי הדרכים שבהן יכולה לביתה לפעול כדי לחלץ עצמה מהמצב. "במדינות רבות בעולם קווי הסיוע לא מתפרסמים כמו שבישראל", סיכמה שגיא. "אין אצלם מודעות לנושא ולכן ישראליות החיות בחו"ל חשות לפעמים כמו שבויות בידי בעליהן ומחפשות את העזרה בארץ".
קו החירום של עמותת ל.א לאלימות פעול 24 שעות ביממה: 6724*
